פעולת הביטחון היא ביסודה שלילית. כשהביטחון קיים אין מרגישים בו, כשם שאין מרגישים באיבר בריא, וכשם שאין מרגישים זמן רב בסרטן מסוכן עד שמאחרים המועד לרפואתו, ושוב אין לו תקנה. המאמצים הכספיים, המשקיים, הארגוניים והנפשיים הדרושים למערכת הביטחון, הם במובן ידוע בזבוז כוחות; מאמצים אלה לא נועדו ליצירת נכסים ורווחה, וכשהם מצליחים – אין להם תוצאות חיוביות, כי מטרתם העיקרית לקיים השלום ולמנוע חורבן. וכל דבר רע שנמנע בהצלחה – אין מרגישים בו.
המלחמה בימינו היא מלחמת-עמים ומלחמה טוטאלית. אין איש ואישה, אין זקן וילד חופשיים מפגיעת המלחמה. המלחמה היא טוטאלית לא רק מבחינה פסיבית, מבחינת הסובלים, אלא בעיקר מבחינה אקטיבית, מבחינת הכוח המכריע במלחמה. מכריע לא רק כוחו של הצבא, אלא עוצמתו הכוללת של העם במלואו. עוצמתו המשקית, הכספית, המקצועית-הטכנית, המדעית והארגונית – ועל הכול חוסנו המוסרי-הנפשי.
קובע לא הצבא, ולו גם הצבא המאומן והמצויד ביותר. קובע העם כולו, על יכולתו החומרית ועל הרוח המפעמת בתוכו, כפי שראינו במלחמת העולם השנייה ובמלחמתנו אנו... לא רק צה"ל בלבד יעמוד במבחן העליון אלא כולנו, כל העם הזה השוכן בציון, על כל חוגיו, תאיו ופלגותיו, הוותיקים והחדשים.
הביטחון עומד כמובן בראש דאגותינו, אבל אין ביטחון בלי קיום כלכלי. ביצור משקנו – זהו העיקרון הראשון בהתגוננותנו בעורף. כשם שנחוצה לנו מפקדה צבאית, כך נחוצה לנו מפקדה כלכלית, שתדאג לצורכי המשק, לאספקה, לא רק ללוחם אלא לכל היישוב, לחומרי גלם, שיווק, תעסוקה, מניעת ספסרות וכולי, מניעת האמרת המחירים, הגברת הייצור בחקלאות, בחרושת, הרחבת יכולתנו בקליטת עולים.
עיקרון שני – עזרה הדדית, במידה הרבה יותר גדולה מאשר הסכנו לה עד עכשיו. העול אשר ירבוץ מחר עלינו יהיה גדול מזה של היום, וזה של מוחרתיים יהיה הרבה יותר גדול מזה של מחר. העול מוכרח להתחלק במידה שווה בין כולנו. צריכה להיות חלוקת הסבל והעול במידה שווה, על כל אחד לפי יכולתו. צריכה להיות עזרה של הנקודה המבוצרת והחזקה לנקודה המבודדת והחלשה. צריכה להיות עזרה של גופים עשירים ומבוססים לגופים עניים ומדולדלים. צריכה להיות עזרה של בעלי יכולת למחוסרי אמצעים. העיקרון השלישי – דאגה למגויסים ולמשפחותיהם. אנו חייבים לדאוג לא רק למגויס אלא גם לבני משפחתו.
ולבסוף עוד עיקרון אחד – משמעת ואחריות ציבורית. תביעה זו מכוונת בשורה הראשונה לעיתונות, אבל לא רק לה – אלא לציבור כולו. גם בשעת חירום זו אני מאמין שאסור לנו לפגוע בחירות המחשבה, בחירות הדיבור ובחירות הביקורת. להפך, דווקא בשעה זו אנחנו זקוקים לביקורת חופשית ונאמנה, אולם אנחנו מצווים על זהירות. אנחנו חייבים לשקול את דברינו – לא לתת ידיעות לאויב, לא להכניס מהומה ומבוכה בציבורנו, לא לרפות ידיים.
לא נעשה מלחמה זו רק ברוח; נעמוד בחיל ובכוח. אבל גם החיל וגם הכוח יודרכו על ידי רוח ללא חת, רוח עם עולם, שלא ידעה אף פעם מה זאת כניעה.
כלפני שנה, לפני חמש שנים ולפני 25 שנה ולפני 40 שנה עלינו קודם כל ולאחר כל - לסמוך על עצמנו, על צרכינו, יכולתנו, כוחנו. אמונה זו בכוח עצמנו לא הכזיבה אף פעם, וממנה כל החיל אשר עשינו בארץ - ועשינו חיל רב - מאז החלה עבודתנו לפני שלושה דורות. וכשנפעל וניאבק ונעמוד ללא-חת וללא רתיעה ונוסיף אונים, ישובו אלינו הידידים הישנים וגם החדשים יצטרפו, באשר יהיה כדאי להם. וגם אלה אשר כאילו נשבעו לנו שבועת איבה ושנאת עולם - עוד יושיטו לנו יד. אבל לא בלהטי מלים ונוסחאות... יקומו כל הדברים הטובים, אלא כתוצאה של מאמצינו המתמידים ללא הרף וללא ליאות, אשר יגלו את כוחנו וערכנו כגורם עצמאי.
המערכה טרם נסתיימה ואולי לא תסתיים כל כך מהר ובנקל, ועלינו להוסיף לעמוד על המשמר בערות, בתבונה, בעוז. ולפני כל ולאחר כל שומה עלינו לשמור מכל משמר על כוחו הפנימי של מחננו, על שלמותו ומתיחותו ואל ניתן לרוח הפרצים הבוקע מקצות המחנה לחבל את גופנו ונשמתנו. רוח התבוסה, אזלת-יד, התבטלות עצמית, הרכנת ראש בפני שליטים ותקיפים מצד אחד, וטירוף דעת של תלושים ופורקי-עול מחוסרי אחריות ואכולי-ייאוש, פרועי טרור, רצח ושוד מצד שני - אלה מסלפים את ערכיה המדיניים, אלה מורידים דגל שחרורנו ואלה מכתימים אותו. בפני שניהם יעמוד במלוא כוחו המוסרי ובאמונתו הציונית היישוב המלוכד.
היכולת היוצרת והלוחמת, שנתגלתה בכוח איתנים ביישוב מאז הוקם הכפר העברי הראשון על גדות הירקון... על ידי מייסדי פתח תקוה, ועד הכיבוש הנועז של מדבר הנגב על ידי צעירי חלוצינו בימים אלה, לא הכזיבה, ואני מאמין שלא תכזיב גם בשעה זו של הכרעה היסטורית. נעמוד כחומה חיה סביב מפעל היישוב וחזון המדינה, ושניהם - המפעל והחזון - אחוזים ודבוקים זה בזה ללא הפרד ולא נירא רע.
הדברים לעיל נלקחו מארבעה מקורות שונים, בין השנים 1950-1946. באדיבות המכון למורשת בן גוריון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
