ההיי-טק והמדע הם מנועי הצמיחה והתשתית הכלכלית של מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות. סטארט-אפ ניישן, קוראים לנו בחו"ל. הצעירים המצטיינים שלנו מפליאים ביכולותיהם והמצאותיהם. אבל כדי להמשיך בכך אנחנו זקוקים לא רק לגאונים אלא גם לשכבת מצטיינים גדולה נוספת שתמשיך לסחוב את העגלה הזו קדימה באותה מהירות לפחות.
השבוע התפרסמו תוצאות מבחני ה-TIMSS, שיחד עם תוצאות מבחני ה-PISA מצביעות על כך שלא רק שהאיכות הממוצעת של תלמידי ישראל יורדת, אלא גם שהפערים גדלים וששכבת המצטיינים הולכת וקטנה. הכתובת הייתה על הקיר כבר מזמן ואף אחד לא הופתע. הדברים תואמים לצערנו את המסקנה לגבי חוסר עתידי גדול באנשי היי-טק, כפי שקבעה ועדת פרלמוטר.
בימים אלה יש הרבה סיבות לדאגה, והנה אנחנו מוסיפים סיבה נוספת לדאגה אמיתית לגבי עתידה של מדינת ישראל. אלא שבמקרה הזה יש פתרונות, בין השאר גם אלו שגובשו והוצעו בעקבות עבודתה של ועדת החינוך של המועצה הלאומית למחקר ופתוח (שכותב שורות אלה עומד בראשה). תפקידה של המועצה (המולמו"פ) הוא לייעץ לממשלת ישראל ולמשרדי הממשלה בכל תחומי המחקר והפיתוח שאינם ביטחוניים. המועצה ממונה על ידי נשיא המדינה, ובראשה עומד פרופ' פרץ לביא, לשעבר נשיא הטכניון.
יש חוסר עצום של מורי מדעים בבתי-הספר (הרבה מעבר לחוסר הכללי במורים), שיש מספר נמוך ביותר של סטודנטים במכללות להכשרת מורי מדעים, וכי כ-70% מאלה שכבר עברו את ההכשרה להוראת מדע לא נקלטים כלל במערכת
במסגרת עבודת הועדה למדנו, בין השאר, כי יש חוסר עצום של מורי מדעים בבתי-הספר (הרבה מעבר לחוסר הכללי במורים), שיש מספר נמוך ביותר של סטודנטים במכללות להכשרת מורי מדעים, וכי כ-70% מאלה שכבר עברו את ההכשרה להוראת מדע לא נקלטים כלל במערכת. יתרה מכך, כמעט 40% מהמורים למדעים הם בני למעלה מ-50, ומכלל הנתונים ניתן להסיק שתוך פחות מעשור מדינת ישראל תהיה ללא מורים למדעים. בנוסף, רמתם המקצועית של המורים נמוכה יחסית, ודי אם נציין שבעוד שדרישת משרד החינוך היא שמורה למדעים יהיה לפחות בעל תואר ראשון, אזי בפועל רק כמחצית הם בעלי תואר שכזה. אפשר להמשיך ולהציג את הנתונים אך התמונה ברורה. מעבר לסיבות רבות אחרות, שקצרה כאן היריעה מלפרט, הבעיה המרכזית היא המחסור החריף במורים איכותיים ומתאימים להוראת המדעים והיעדר תנאים בסיסיים להוראה זו (מעבדות, לבורנטים). חשוב להדגיש: מורים טובים חשובים לא רק במגמות המדעיות בבית-הספר התיכון, הם חשובים גם - ואולי בעיקר - בבתי הספר היסודיים, כדי שהצעירים לא יוותרו על מקצוע המדעים, אלא יסתקרנו וירצו ללמוד ולהתפתח.
כדי להתגבר על המשבר הגדול שאנו מצויים בו, יש להגדיר מיד ובקרוב מצב חירום לאומי בחינוך המדעי, ולמסד יוזמה לאומית. כדי לא להישאר ברמת ההצהרות יש לבנות תכנית חומש אסטרטגית לקידום הוראת המדעים בישראל והפיכת מקצוע המורה לנחשק ויוקרתי. כמו כן מומלץ להקים מועצה לאומית לחינוך למדע, טכנולוגיה והנדסה (בדומה למועצה הלאומית לכלכלה). מסקנות והמלצות אלה (ונוספות) הוצגו לאחרונה בפני שר החינוך (וראשי משרדו), שאימץ אותן במלואן והורה על התחלת ישומן. נדמה שהתוצאות של מבחני ה-TIMSS רק מבהירות את הצורך בעיסוק בנושא זה.
כדי שנמשיך ונהיה סטארט-אפ ניישן אנחנו זקוקים להרחבת השורות ושיפורן. גם כאן, כמו בשירות בצה"ל, חשוב שהחברה החרדית תיכנס "מתחת לאלונקה"
ובשולי הדברים: כדי שנמשיך ונהיה סטארט-אפ ניישן אנחנו זקוקים להרחבת השורות ושיפורן. גם כאן, כמו בשירות בצה"ל, חשוב שהחברה החרדית תיכנס "מתחת לאלונקה", תלמד לימודי ליבה ותהיה שותפה במאמץ הלאומי בעת הנוכחית ובכלל.
קל להתריע, קל לשר החינוך ולמשרדו להבין את הצורך. הרבה יותר קשה לבצע. יש להקצות לכך משאבי זמן, משאבים אירגוניים ועבודה קשה, ולהקצות לכך את התקציב הנדרש, ומיד. ואם כל זה לא יקרה, זו תהיה פגיעה קשה וקריטית בחוסן הכלכלי, בטחוני וחברתי של מדינת ישראל.
ד"ר אריאל היימן הוא ראש ועדת החינוך המדעי, המועצה הלאומית למחקר ופתוח (מולמו"פ) וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי
