המשפחות השכולות חוששות מהקרע בעם
(צילום: אסף חן)
אירועי יום הזיכרון ומיד אחריהם חגיגות יום העצמאות גורמים למועקה קשה לכל בן משפחה שכולה. רבים מהם מספרים כי יותר מחודש לפני המועדים הללו, הם נמלאים בתחושת כאב ועצב גדול עוד יותר על אובדן יקיריהם.
שניים מההורים השכולים שאיבדו את ילדיהם באחד הפיגועים המזעזעים שידעה העיר חיפה, מספרים על חששם כי טקסי הזיכרון וההתייחדות עם הנופלים, ייפגעו על רקע המתיחות החברתית והפילוג בעם על רקע המהפכה המשפטית אותה מובילה ממשלת ישראל.
יוסי צור מחיפה שכל את בנו אסף (17) בפיגוע בקו 37 של אגד בשדרות מוריה בחיפה, ב-5 במרץ 2003. יוסי מנדלביץ שכל את בנו יובל (13) באותו הפיגוע. מחבל מתאבד שעלה לאוטובוס הפעיל מטען חבלה רב עוצמה שנשא על גופו, וגדע את חייהם של 17 מהנוסעים. תשעה מהם היו בדרכם חזרה הביתה אחרי יום לימודים.
ההורים השכולים חוששים לקראת יום הזיכרון. יוסי צור סיפר כי הוא מפחד ש"הטקסים הכי קדושים בשנה יעברו תחת ביזיון של מהומות והפגנות. הפוליטיקאים מייצגים את המדינה, את הממלכה, ואם הם לא יגיעו לטקס זה ייצור נתק בין החללים שלנו ובין המדינה שלמענה הם שילמו בחייהם", אמר צור. "החללים צריכים את ההכרה וההוקרה של המדינה ביום הזה ובלי פוליטיקאים זה יום חסר משמעות. זה יום שבו כולם צריכים לגלות בגרות. על הפוליטיקאים לא לשאת נאומים פוליטיים ועל ההורים או האורחים להתאפק יום אחד בלי הפגנות. זו משאלת לב, קשה לי לראות את זה קורה".
יוסי מנדלביץ חושש מזילות זכר הנופלים על רקע הפילוג החברתי. "חיבור השכול עם המחאה הפוליטית מימין ומשמאל מהווה זילות של זכר הנופלים", אמר. "כבר בשנה שעברה אנשי ימין ביזו בקללות את טקס האזכרה בנוכחות נפתלי בנט. אני מקווה שאנשים יבינו שהטקסים ממלכתיים ומחייבים לפי הפרוטוקול נוכחות של פוליטיקאים. מקווה שהמחאה לא תחדור לטקסים והם יהיו ראויים לאלו שנפלו חלל".
רון קרמן מחיפה שכל בפיגוע בקו 37 את בתו טל (18). גם הוא חרד לקראת יום הזיכרון בימי מחאה ופילוג.
"יום הזיכרון הוא יום שבו כל עם ישראל מתייחד עם החללים", אמר קרמן. "ביום זה כשאני עומד ליד קברה של טל בתי. אני איתה ומרגיש שביום זה שאר העם עומד לצידי. כאשר אנשים באים לכבד את זכרה אין אני שואל מדוע. אין זה המקום כלל לשאול מדוע באת? ומה דיעותך בכל נושא זה או אחר. הרגש האנושי לזכור ולכבד את זכר החללים הוא מעל לכל פולמוס".
לא למנוע מהשרים להגיע
שיר חג'אג' ז"ל (22), ממעלה אדומים, בתם של הרצל ומירב, הייתה הבכורה מבין ארבע אחיות. שירתה כמהנדסת חומרים ביחידה הטכנולוגית בחיל המודיעין. חג'אג' הייתה צוערת בקורס קצינים שבמהלכו, ב-2017, נהרגה בפיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב בירושלים, ביחד עם שלושה צוערים נוספים בעת ששהו שם בסיור במסגרת הקורס.
הרצל האב: "אני בעצמי הפגנתי בשנה שעברה בטקס מול רה"מ לשעבר נפתלי בנט שהתחייב בפנינו לא להיכנס לממשלה עם תומכי טרור והפר את ההבטחה. קראתי מולו קריאות. עשיתי את זה, מבחינתי, בצורה הכי מכובדת שאפשר. אני לא בעד לשנות שום דבר בטקסים המתוכננים של יום הזיכרון. אין סיבה שמשפחות שכולות יריבו ביניהן. לא ביום הזיכרון ולא ביום אחר. לא צריך למנוע מאף פוליטיקאי מימין ומשמאל להגיע לטקסים השנה. אם מישהו רוצה לעשות מהיום הזה ביזיון, הכתם יהיה עליו ועל השם שלו. אם אראה משפחות שכולות אחרות שמוחות נגד הרפורמה בצורה מכובדת ‑ אכיל את זה".
השחקן והאב השכול שלמה וישינסקי שכל את בנו ליאור, לוחם צוות המנהרות בפעילות מבצעית ברפיח בשנת 2004, כשנגמ"ש עמוס חומרי נפץ שבו נסע התפוצץ בציר פילדלפי מפגיעת טיל פלסטיני.
הוא יצא בקריאה חריגה לפוליטיקאים: "אני חושב שהשנה הם לא צריכים להגיע לבתי העלמין. אני נורא מפחד ממה שיקרה. חלק גדול מההורים השכולים לא רוצים לשמוע ולראות את הפוליטיקאים. אני יודע שבקריית שאול לא ייתנו לשר הביטחון לדבר. אני מכיר קבוצה שמתכננת לחסום לו את הדרך. זה יהיה איום ונורא. אני יודע שיש אנשים שיחסמו בגופם את ההגעה של שר הביטחון. יהיו מכות וזה יחלל את כבוד החללים. אל תעשו לנו את זה, זה יום שלנו, לא של הפוליטיקה".
וישינסקי עולה לקברו של בנו מדי יום שישי, אך בניגוד לשנים עברו, התלבט השנה אם לעלות לקברו של בנו ביום הזיכרון. "חשבתי לא להגיע אם הפוליטיקאים מגיעים, אבל אני לא יכול כי מגיעים חברים מהיחידה של ליאור ולא יהיה מי שיקבל אותם".
וישינסקי מסכם בכאב: "זה יום קדוש לכולם ובטח למשפחות השכולות. צריך לחוות את הכאב ביחד ולא צריך לערב פוליטיקה. אני מדבר בשם עצמי אבל אלה הקולות שאני שומע ממשפחות שכולות אחרות".
ניצה שמואלי, אמו של בראל חדריה שמואלי שנפל ב-2021 בגבול רצועת עזה, קראה באולפן ynet לפוליטיקאים שלא להגיע לבית העלמין. "אני מרגישה ששלחתי לצבא את התרנגול המזרחי לעשות את המשימה שלו, וקיבלנו את הגרוע ביותר", אמרה. "בראל היה פצוע, כולם הגיעו, מימין ומשמאל. הם הבטיחו שיעזרו גם עם התחקיר של מה שקרה - אבל עד היום לא קיבלנו תשובות. נפגשתי עם שרים שהבטיחו לי שילוו אותנו, והיום אני מוצאת את עצמי מתקשרת אחד-אחד - לכל מי שהבטיח - ואיש לא טורח לענות או לשלוח הודעה. זו התחושה שלי. אני מצטערת ששלחתי את בראל לצבא".
רפי לבנגורד, אביה של קים יחזקאל-לבנגרונד שנרצחה בפיגוע הירי באזור התעשייה ברקן באוקטובר 2018, אמר כי הוא תומך ברפורמה - אך "ביום כזה לא צריך מחאות ולא פוליטיקאים בטקסים". לדבריו, "צריך להרגיע את המצב, זה מספיק כואב לנו. שילמנו מחיר יקר שלא עובר. את המלחמה על המדינה אפשר לעשות בימים אחרים".
נעמי מילר, אמו של סגן אבי מילר שנפל בקרב בלבנון ב-1993: "אני אם שכולה כבר 30 שנה. הבן שלי התגייס לצבא בשם משטר דמוקרטי עם זכויות אדם, שוויון, חירות וטוהר מידות. אי אפשר בשום פנים ואופן לאפשר לפוליטיקאים להיות בטקסים. הטקסים השנה לא יכולים להיות מגובים בשרים מהממשלה, שחלקים ניכרים ממנה לא שירתו בצבא כמו סמוטריץ' ובן גביר".
9 צפייה בגלריה
ורדה פומרנץ אמו של דניאל. "לא מדמיינת שמישהו יזהם את היום בפוליטיקה"
(צילום: קרן חן טוב)
ורדה פומרנץ, אמו של דניאל ז"ל שנהרג במהלך הקרב הקשה של חטיבת גולני בסג’עייה ב-2014, ביקשה לא לערב פוליטיקה ביום הזיכרון: "זהו יום קדוש לכל עם ישראל. נכון שאלה שנושאות בעול הן המשפחות עצמן, אבל אני לא זוכרת מקרים שאנשים חיבלו ביום הזה. הנוהל לאורך שנים הוא שבבתי העלמין מסוימים ממשלת ישראל שולחת נציגים. אני סבורה שגם בשנה הזו זו חובתם של נציגי הממשלה להגיע. לא מעניין אותי שמאל או ימין, הילדים שלנו נפלו כדי להגן על המדינה שלנו".
פומרנץ בחרה לשלוח מסר לכולם: "ברגע שיש נוהל שנציגי הממשלה שנבחרה מכבדים את ההורים ובעיקר את הנופלים, מאותו רגע מי שחושב להשתמש ביום הזה ולהפוך את היום הקדוש הזה, לאיזושהי פלטפורמה פוליטית - הוא לדעתי חוטא. אני ממש לא מאמינה שאנשים יעשו את זה. אם בכל זאת זה יקרה, נציגי הממשלה יצטרכו להכיל את זה, להצדיע ולכבד ולהעביר את היום הזה לתפארת מדינת ישראל האחת והיחידה שיש לנו. אני לא מדמיינת לעצמי שמישהו ולא משנה מאיזה צד של המפה יזהם את היום הקדוש הזה בפוליטיקה", אומרת פומרנץ. "במדינה שלי אני צריכה לפחד מטקס יום הזיכרון? השתגענו? אני לא מוכנה לפחד".
אין פוליטיקה ביום הזיכרון
גם ליאורה חסון, אמו של גיא ז"ל, שנפל בעיתה-א-שעב שבדרום לבנון, ב-2006, הציגה עמדה דומה. "בפרה הקדושה הזו של יום הזיכרון אסור לגעת. כולם, מכל קצות הקשת הפוליטית, צריכים לקחת פסק זמן, לתת לנו להתייחד עם היקרים לנו. תנו לבנים שלנו מנוחה ותכבדו את נפילתם. אני רוצה שיום הזיכרון יהיה מעל לכל. כולם צריכים להבין שבית העלמין הצבאי הוא מחוץ לפוליטיקה. אין פוליטיקה, אין ויכוחים, אין הפגנות, בבית העלמין ביום הזיכרון".
קארין לזר, שבתה נועה ז"ל (18) נפלה באוקטובר 2022 במחסום שועפאט, מייחלת ליותר אחדות בעם. "אני מקווה שהפוליטיקה תישאר הפעם מחוץ לבתי העלמין. השיח הציבורי וכל מה שקורה עם מפגינים ומוחים משני המחנות מאוד מטריד אותי. השיח נהיה אלים ואני רואה בהרבה קבוצות של הורים שכולים, שהם חוששים ממה יקרה אם פוליטיקאים יגיעו ביום הזיכרון הקרוב לבית העלמין. אולי שווה להתחשב בנו המשפחות השכולות ולהשאיר את השיח הפוליטי מחוץ לבתי העלמין ביום הכל כך קשה שלנו. אני חוששת ומפחדת שמשפחות שכולות שתגענה לבית העלמין להתייחד עם יקיריהן עלולות להימצא במצב לא נעים אם יגיע לשם פוליטיקאי, ואז עשויות להיות סיטואציות לא נעימות".
ארגון אלמנות ויתומי צה"ל מסרו כי "הימים שבין פסח לימי הזיכרון ויום העצמאות הם הימים הנוראיים שלנו. אנחנו, שחווינו את החורבן האישי הכבד ביותר, פונים אליכם מימין ומשמאל ומבקשים - עד כאן. אפשרו לימי הזיכרון הלאומיים לאחד בינוני, ואל תעזו להשתמש בהם כדי להעמיק את הקרע. החורבן האישי והמשפחתי שלנו יהיו תמרור אזהרה לאומה הישראלית כולה מפני חורבן לאומי שעשוי להמיט אסון גדול.
יום הזיכרון אינו מבדיל בין ימין ושמאל, תומכי או מתנגדי הרפורמה. השכול נוגע לכולם. מנהיגי שני הצדדים, אלו ששלחו או עשויים לשלוח את בנינו ובנותינו לשדה הקרב צריכים ואף מוכרחים להגיע לבתי העלמין, להישיר מבט לאלמנות וליתומים ולכאוב את כאבם. את המחלוקות, גדולות ככל שיהיו, אלו שהן לשם שמיים ואלו שאינן - יש להשאיר לימים שאחרי חג תקומתנו".
