שתי ידיעות בתקשורת משכו את תשומת ליבי: הראשונה היא האמירה של מנהיגה החדש של יהדות התורה, יצחק גולדקנופף, שטען שהגיע הזמן שהמדינה תתייחס לחרדים כמו אל שאר האזרחים; השנייה היא שיהדות התורה דורשת את "פסקת ההתגברות", שכן זו הדרך הבטוחה לחוקק חוק שימנע מבג"ץ להתערב בסוגייה הנפיצה של חוסר שוויון בנטל.
החרדים מהווים כיום כ-12 אחוזים מהאוכלוסייה. בעוד דור הם יהוו 25 אחוזים. ספק אם כלכלת המדינה תדע לשאת מצב שבו חלק כה ניכר גם לא משרת, גם לימודיו בישיבה עולים כסף רב לקופת המדינה וגם מתקשה להשתלב בכלכלה מודרנית.
להלן הצעה שמצד אחד קשובה לטענות החרדים, אך גם יכולה לפתור את הבעיה הכלכלית העתידית: עמדת המוצא של ההנהגה החרדית היא שלימודים בישיבה חשובים כמו שירות בצבא. אני מציע לקבל עמדה זו, ולכן נכון להשוות תנאים. וכך, בגיל 18 יחליט כל אברך אם הוא רוצה ללמוד בישיבה או להתגייס לצבא. לא יהיו מכסות, לא איומים ולא "מכבסה" של דחיות שרות.
בנוסף, היות ומשך שירות חובה (של בנים) הוא 32 חודשים, כך יהיה גם משך השירות בישיבה. בגיל 21 ייצא הצעיר החרדי לחיים, כמו עמיתו החילוני. לא פחות משבע תוצאות חיוביות יכולות להיות למהלך כזה:
- הכרה פורמלית של המדינה בעיקרון שהוא כה חיוני להנהגת החרדים.
- הפסקת ה"ישראבלוף" של דחיית שירות כל שנה.
- צמצום דרמטי בנטל התקציבי שכרוך במימון לימודי חרדים עד גיל 28.
- הפסקת העימותים שכרוכים בגיוס כפוי ובשליחת אברכים סרבנים לכלא.
- סיכוי להשתלבות רבה יותר של צעירים חרדים בשוק העבודה, שכן בגיל 21 לא תהיה להם כמעט אפשרות אלא לצאת לעבוד (או ללמוד לימודים אקדמאים/טכניים).
- צמצום התופעה המכוערת של עבודה ב"שחור" שאותה עושים בחוסר ברירה אברכים רבים, שכן בשל סעיף "תורתם-אומנותם" הם אינם יכולים לעבוד באופן כשר.
- הסדר כזה גם ייצור לחץ מלמטה ללמוד לימודי ליבה, לא משום ש"ממשלה חילונית" קבעה, אלא משום שהצעירים עצמם (והוריהם) יבינו לבד את הצורך בלימודי אנגלית ומתמטיקה שנדרשים כדי להתפרנס בעתיד בכבוד.
גם אם כל החרדים יעדיפו בגיל 18 ללמוד בישיבה ולא להתגייס לצבא, אזי התוצאה הכללית היא כדאית. יותר מכך - אם הצבא יידע להציע לצעירים חרדים מסלולי שירות והכשרה שיכינו אותם לתקופה שאחרי, כך לדעתי יותר ויותר חרדים יעדיפו ללמוד מקצוע מועיל (חובש, טכנאי, איש מחשבים) תוך כדי שירות, מאשר להישאר במסגרת תורנית בלבד.
נכון, תוכנית זו פוגעת בעקרון של "גיוס לכול" ומלבינה פורמלית מצב קיים, אך עדיף ליהנות משבעת יתרונותיה מאשר להמשיך לדרוש דבר שכבר עשרות שנים לא התממש וספק אם ניתן להשיגו.
בניגוד לנושאים אחרים שבהם ממשלה חדשה יכולה בנקל לשנות חוקים ותקנות, הרי שאם מדינת ישראל לא תעשה עכשיו את הדבר הנכון ברוח הצעה זו, בעוד 25 שנה ניקלע למשבר כלכלי-חברתי שלא נוכל לפתור. דווקא לממשלת ימין-חרדים יקל לקדם שינוי זה על שני מרכיביו העיקריים: קבלת עיקרון "החשיבות הזהה" מחד, וביצוע שינוי פרקטי גדול מאידך.
- אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il