בסוף החודש תפוג הוראת השעה שקידמה הקואליציה להימנעות מגיוס תלמידי ישיבות, והשאלה סביב חוק גיוס חדש מעוררת סערה בישראל. אבל, בעוד שחרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי הפגינו וחסמו אתמול (יום ראשון) את כביש 4 במחאה נגד הגיוס, נראה כי בשכונות החרדיות בירושלים ובבני ברק לא מתרגשים בינתיים מהדיון הציבורי - שטרם תורגם להחלטות ממשיות.
שלמה, תלמיד ישיבה מירושלים, אמר ל-ynet כי "חייבים שחלק יתגייסו וחלק ילמדו תורה, אבל אם יעבירו חוק שחרדים חייבים להתגייס - לא יהיה מי שישמור על עולם התורה". לדבריו, "אני רוצה ללמוד. גיוס זה לא הדרך שלי, לא הכיוון שלי. סבא שלי וסבא רבא שלי היו בצבא כי היו חסרים חיילים, אבל היום כבר יש מספיק חיילים שנלחמים ופחות בצד הרוחני. אם יורידו מכוחה של התורה זה לא יעזור לנצח. זה לא הולך ביחד, יש לי דודים שהיו בישיבה ואחר כך הלכו לצבא ולא נשאר מהם זכר לדת. מי שהולכים לצבא לא נשארים בתורה. זה אורח חיים אחר".
לסרי, חברו של שלמה, אמר גם הוא כי לימודי התורה צריכים להתנהל לצד הגיוס, ואף טען כי הם מגנים על החיילים. "הם הביטחון שלנו, אבל התורה היא הביטחון שלהם. אתה רואה שיש נסים וזה לא סתם, לא קורית טעות וחייל ניצל. כל אחד שניצל זה בזכות דף גמרא שלמדתי".
"רק לאחר המלחמה"
ביקה, חרדי בן 28 ששירת בצבא הדגיש את חשיבות הגיוס, והסביר כי לא כל תלמידי הישיבות לומדים תורה: "אני התגייסתי. הבנתי שזה הזמן שלי לשאת בנטל אז הלכתי והתגייסתי לקרבי ונתתי את חלקי כפי שמצופה מכל אחד. זה כמו שיש ספורטאים מצטיינים שלא הולכים לצבא - אז ככה זה תלמידי חכמים. מי שלומד תורה צריך להמשיך לשבת וללמוד תורה כל היום, אבל השוליים שמצטרפים למסגרות חרדיות ולא לומדים כל היום צריכים לשרת כמו כולם", אמר.
מנגד, הוא טען כי הדיון בזמן המלחמה יוצר פילוג. "עכשיו צריך לעסוק באחדות, זה לא הזמן לעלות את הנושא לכותרות. יש חילוקי דעות, וברור שהשאלה הזאת עולה, אבל אני לא חושב שזה הזמן", אמר. ביקה הסביר כי "אם עכשיו ייצא חוק שצריך לגייס את כל החרדים זה לא יועיל למערכה הנוכחית, אולי לבאות. כדי שכל העם יהיה מאוחד צריך לחכות, לדון בזה כשיגיע הזמן - ואז גם להתאים את המערכת הצבאית למגזר החרדי במקביל לזה שפונים ואומרים 'בואו תישאו בנטל'".
גם חזקי שכטר, חרדי בן 30 מבני ברק שהשתחרר לפני כשבועיים משירות מילואים, טען כי צריך לשלב את החרדים במסגרת מתאימה. "מנהלת החרדים שנמצאת בתוך צה"ל לא יודעת לגייס חרדים. רוצים שהבחור החרדי ייכנס לכור היתוך ובצבא זה לא יעבוד יותר. חשבנו שנראה יותר חרדים בבקו"ם אחרי 7 באוקטובר, אבל זה לא קרה וגם אין טעם לקדם את החוק כי לצבא אין את הכלים המתאימים להתמודד עם אלפי חרדים.
"גם אם החוק יעבור, החרדים לא יתגייסו. אני חושב שחרדי שמתלבט צריך ללכת לצבא, זה חשוב גם כבן אדם וגם כתרומה לחברה הישראלית. אבל אני גם יודע להגיד שהחרדים לא יתגייסו, אני חי בתוכם. כחרדי שעשה צבא וסיים מילואים יש לי את הפריווילגיה להגיד את זה", אמר.
גיוס חרדים - לצבא בלי נשים
בין המתנגדים לגיוס חרדים בולט בעמדתו אשר, חסיד בעלזא בן 63 מבני ברק, שטוען כי "הגיוס הוא בגדר 'ייהרג ובל יעבור' כל עוד יש נשים בצבא". לדבריו, "יש כמה בעיות בגיוס חרדים לצבא. הנשים הורסות אותו מבפנים. הן מורידות את המוטיבציה להילחם וגם גורמות לגילוי עריות. על פי התורה אסור לגייס נשים, הן לא מועילות לצה"ל - רק הורסות אותו. זו המציאות.
"גם בימי משה רבינו אסור היה לגייס נשים. גם שלמה המלך לא גייס אותן. לשים בחור חרדי ביחידה שמסתובבות בה נשים, שהשפה שלהן היא לא שפה של תורה, זה לא שייך. יהיו הרבה ניבולי פה וחרדי שגדל ב'חיידר' ירצה להמשיך בדרך התורה. זה יגרור אותו לתאוות".
אשר הוסיף כי "ברור שישראל צריכה צבא, אנחנו מוקפים אויבים", אך בכל זאת התנגד לגיוס: "אי אפשר לקחת חרדי ולהוריד אותו מלקיים תורה ומצוות ולשים אותו עם נשים חילוניות. הדרך להידרדרות היא מאוד מהירה. אם לא יהיו נשים והצבא יספק את צרכי הדת אז ברור מאליו שכל עם ישראל חייב להשתתף בהגנה על התושבים. עם זאת צריך לזכור שלימוד תורה שומר על העם לא פחות מטנק מרכבה. כמו שצריך את חיל האוויר, חיל התותחנים או כל יחידה קרבית אחרת - מדינת ישראל צריכה גם לומדי תורה. מי שלומד מתוך מסירות, יומם וליל, שימשיך ללמוד. אלו שלא, שבאים לכולל ומטיילים, שיתגייסו לצבא".
דעה נחרצת נוספת נשמעה מפי יצחק, תלמיד ישיבה בשכונת בית ישראל בירושלים, שטוען כי למדינת ישראל אין קיום - ולכן אסור להתגייס. לטענתו, "עצם זה שאנחנו לומדים תורה יותר חשוב. בנוסף, אנחנו לא חלק מהמדינה. היא לא אמורה להתקיים, אז אנחנו לא צריכים להסתדר איתה". הוא הוסיף כי אם למדינה לא יהיה צבא "פירושו של דבר שלא תהיה מדינה ציונית, ואז באמת לא יהיו בעיות. כל הבעיות התחילו אחרי שהייתה מדינה".
פורסם לראשונה: 23:46, 03.03.24