קיץ 1982 זכור בעולם בין היתר בשל המונדיאל הענק שהתקיים בספרד. גם בישראל, היו כמובן, מרותקים למסכי הטלוויזיה, אבל במקביל צה"ל נכנס ללבנון וכך החגיגה הספורטיבית והדאגה לבנים הלוחמים מילאו סדר יום הזוי במיוחד. 40 שנה אחרי, יתקיים אירוע מרגש שבו ישתתפו דמויות שנטלו חלק במונדיאל: שחקן נבחרת איטליה לשעבר ואלוף העולם אנטוניו קבריני, שופט הכדורגל המיתולוגי אברהם קליין שבנו שירת אז בלבנון, ואיש התקשורת אורי לוי, שזכה לפטור מצו ה-8 שקיבל כדי שיוכל לשדר מהטורניר.
ביולי 1982 התרגש העולם מזכייתה של איטליה באליפות העולם. עבור ישראלים זו הייתה תקופה קשה ומורכבת אחרי תחילת מבצע שלום הגליל, שהפך למלחמת לבנון הראשונה. רבים גויסו בצווי 8 והציבור כולו נקרע בין הדיווחים מהמלחמה הקשה לאירוע הכדורגל הענק.
"מונדיאל 82' היה הראשון שלי", משחזר העיתונאי אורי לוי, אשר שירת כאיש מודיעין ביחידת איסוף, "היינו אמורים לטוס ביום ראשון למדריד ובשבת בערב קיבלתי צו 8 לקראת המלחמה. באתי למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי ברמלה. במקום מזוודה קיבלתי קיטבג. במקום מיקרופון, החזקתי נשק אישי. האמת, זה היה מדכא. היינו בדרך לשבי ציון בגליל המערבי לקראת נחיתה מצפון לצור, כדי לסגור דרכי מילוט של מחבלים צפונה".
לוי, אז במחלקת הספורט בערוץ 1, מספר ש"קצת לפני העלייה לנחתות פגש אותי מפקד אוגדה 96, שהיה גם קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל עמוס ירון. 'מה אתה עושה כאן?', הוא שאל, 'אתה לא צריך להיות במונדיאל בספרד?'. באופן די מדהים הוא החליט לשחרר אותי מהמילואים. הוא נתן לי ביד צו שחרור חריג, חתום על ידו. חזרתי הביתה ולמחרת בשדה תעופה ריק מאדם פגשתי את שוער בית"ר ירושלים אז יוסי מזרחי. טסנו לציריך ומשם למדריד. 30 ימי המונדיאל היו מלאי דאגה לחבריי בלבנון, לאחי ערן, לוחם בצנחנים, שלחם בסולטאן יעקוב נגד הסורים. כשחזרתי המתין לי בנמל התעופה צו 8, וכבר למחרת גויסתי והייתי בביירות. הספקתי לשרת שלושה חודשים. אלה היו ימים קשים, מרובי חללים. שמחת המונדיאל נעלמה. בקיץ אחד הייתי גם במדריד וברצלונה וגם בביירות".
כל שופט חולם על הרגע שבו יזכה לעלות על המגרש באירוע השיא של הכדורגל העולמי. גדול שופטי ישראל, עד היום, אברהם קליין, תושב חיפה, זכה לעשות זאת כשליבו במזרח והוא בלב ספרד. "ימים אחדים לפני תחילת המונדיאל תכננתי לארוז מזוודות, לבטל את השתתפותי ולחזור ארצה", משחזר קליין, "בני עמית (שלימים הפך לשופט כדורגל מצליח בפני עצמו – ל"א) היה לוחם בהנדסה קרבית ונלחם בתוך דאמור. במשך ימים ארוכים לא קיבלנו ממנו אות חיים. הראש שלי היה בדאמור, רק עם עמית. לא היה לי ראש לשיפוט בכלל".
6 צפייה בגלריה
אברהם קליין במונדיאל 78'. "חשבון הטלפון שלי הגיע לשמיים. הראש היה בלבנון"
(צילום: getty images)
גם במרחק 40 השנים, קליין מתרגש כאשר הוא משחזר את הקיץ ההוא של מלחמה ומונדיאל. "כל הזמן רק חיפשתי טלפון כדי להתקשר הביתה ולשאול האם הגיע מעמית סימן חיים", הוא מספר, "חשבון הטלפון שלי הגיע לשמיים". לאור המורכבות, הודיע קליין, שהיה מועמד לשפוט את משחק הגמר, כי אינו יכול לעשות זאת. "הראש היה במקום אחד - בלבנון", אמר לממונים עליו. אך ב-13 ביוני, רגע לפני תחילת המשחקים, הגיע הטלפון מהארץ ועמו הבשורה כי עמית הבן בסדר, והוא מאחל הצלחה רבה לאביו.
קליין, כידוע, זכה לבסוף לשפוט את המשחק הטוב בטורניר, ואחד הגדולים בהיסטוריה של הגביע העולמי, בו איטליה ניצחה 2:3 את ברזיל. הוא הוסיף כבוד נוסף לכדורגל לישראל כאשר נכלל כקוון בצוות שניהל את הגמר בו איטליה ניצחה 1:3 את גרמניה המערבית.
עמי כברי, אז חייל סדיר, לחם באותם ימים בלבנון בגדוד תותחנים על ציר החוף. "תקופת המונדיאל בשכונה שלי הייתה חגיגה מדהימה", מתאר כברי, "לא החמצנו דקה אחת. ראינו את כל המשחקים ששודרו. כשהחלה המלחמה בלבנון היה לי ברור שאכלתי אותה. אני כבר לא אראה כדורגל במונדיאל בספרד".
לא ראית אף משחק מאותו מונדיאל?
"אני זוכר שיום אחד כשהיינו על החוף בסמוך לדאמור, הופיע רכב ופרק סוג של בידורית כזו, מחוברת לגנרטור. במאמץ רב הטלוויזיה נדלקה ואחרי שכבר ייצבו איכשהו את התמונה - צפיתי במשחק. זה היה נורא. האהבה הגדולה של חיי, בשחור-לבן מרצד עם קריינות בשפה יוונית. החזקתי מעמד ארבע דקות בדיוק והסתלקתי בחזרה לצוות שלי. ארבע הדקות האלה הן כל מה שראיתי ממונדיאל 82'".
כאמור, לציון 40 שנים למונדיאל של המלחמה יתקיים ביום חמישי אירוע מיוחד במוזיאון העיר חיפה, בשיתוף שגרירות איטליה בישראל ומכון התרבות האיטלקי בעיר, במעמד אחד מכוכב המונדיאל ההוא, קבריני האיטלקי, שזכה להניף את גביע העולם. באירוע ישתתפו גם השופט קליין, אורי לוי, נדב יעקבי שלחם גם כן באותם ימים בלבנון, יורם ארבל ואנשי ספורט נוספים.
יותם יקיר, מנכ"ל מוזיאוני חיפה, מספר ש"באותם ימים הייתי כתב צעיר בגל"צ שמצא עצמו במלחמה בלבנון בגזרה המזרחית. ניסיתי לראות את המונדיאל באופן מאולתר. את הגמר הצלחתי לראות בטלוויזיה מקרטעת. המונדיאל היה נוכח מאוד גם בשעת המלחמה, זה היה קונפליקט גדול".
יקיר מוסיף ש"בחשיבה משותפת עם שגרירות איטליה ומכון התרבות האיטלקי עלה הרעיון לקיים את האירוע המיוחד הזה. לכל מי שזיכרונות קיץ 1982 עוד טריים במוחו, זו תהיה התרגשות עצומה לחזור אל התקופה ההיא".
