בידיו הכוח: אם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד יקבל את החלטת חייו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ילך הביתה ומדינת ישראל תוכל לחזור לעצמה ותינצל מסכנת אובדן כלכלי, חברתי, מוסרי ואף ביטחוני.
נתניהו מריץ אותנו אל פי התהום. אנחנו בסכנה קיומית שלא הייתה כמותה, בגללו. שותפיו לא אשמים. האבא חלש ומאפשר, הילדים לוקחים. חוק ההשתמטות, חוק השב"כ, הארכת השירות, חוק הרבנים המקומם, תיקון פקודת המשטרה. גנץ עזב והחלה ההתנפלות על השלל. אבדה הבושה. חזרה המהפכה.
איני מכיר אישית את ארנון בר-דוד. הוא מצטייר כאדם אמיץ, ערכי, שטובת 700 אלף העובדים שהוא מייצג עומדת לנגד עיניו, אך עבורו טובת המדינה מעל הכל. אני מתרשם מהתנהלותו ומכך שאינו נחפז לשבות ולהשבית, לאיים ולהתבצר, מפעיל שיקול דעת ומעדיף לפעול בהסכמות. אמר פעם איש חכם - אם אתה רוצה לנצח במאבק, מוטב שתעשה זאת עם כפית קטנה של דבש ולא עם כוס גדולה של חומץ. האמירה הנהדרת הזו תקפה עד שהחרב מונחת על הצוואר.
מדינת ישראל מוחזקת על-ידי אדם אחד שזכה בבחירות כדין, אך לוקח אותנו לאבדון ומאשים את כולם, למעט עצמו. סמוטריץ' היהיר והמשיחי מעז לעצור תקציבי הצטיידות קריטיים לצה"ל בעת מלחמה (לבסוף נמצא הסדר), מתבטא נגד נשיא ארה"ב ומטיף מוסר לרמטכ"ל. נתניהו שותק. גפני – האיש החצוף והכי חמדן (כחוק) של הכסף שלנו – מעכב תקציבים חיוניים כתנאי לשחרור כספים למוסדות חרדיים שלא מלמדים ליבה. נתניהו שותק. הציבור הלומד, העובד, המשרת והמשלם – ישלם וישרת הרבה יותר. נתניהו שותק ומעביר את הארכת השירות ואת חוק הגיוס הקודם, כאילו לא היה 7 באוקטובר, כאילו אין צורך קיומי בשוויון בנטל.
ובינתיים – מסביב יהום הסער. נתניהו ממשיך לנסח סלוגנים עלובים שעה שבצפון ריסוק טוטלי. בדרום - 8 וחצי חודשי לחימה ללא אסטרטגיית סיום, הרוגים, חטופים, יישובים הרוסים, מפונים, נמל אילת בקריסה בגלל החות'ים. וברקע איום חדש מיש"ע, איום ישן מאיראן, הכלכלה קורסת לאיטה, הקרע הפנימי מחריף.
במקום שהעולם יבין שישראל היא קיר המגן של המערב כנגד האיסלאם הרצחני, ויעודד אותנו לגדוע את השטן וראשיו - העולם מתחיל להחרים אותנו בגלל הרכב הממשלה הקיצונית-משיחית. אבל נתניהו מעדיף את שימור הקואליציה.
בידיו של בר-דוד הכוח למנוע את המשך ההידרדרות. הוא שובר השוויון. אני בטוח שהוא לא תמים, ומודע למחיר הפוליטי שהוא עלול לשלם אם יקבל את ההחלטה של חייו, שכן רבים מהוועדים שלו נשלטים על-ידי אנשי ליכוד
בידיו של בר-דוד הכוח למנוע את המשך ההידרדרות. הוא שובר השוויון. אני בטוח שהוא לא תמים, ומודע למחיר הפוליטי שהוא עלול לשלם אם יקבל את ההחלטה של חייו, שכן רבים מהוועדים שלו נשלטים על-ידי אנשי ליכוד. אבל הוא צריך לפעול לפי צו מצפונו. הוא כבר הוכיח שבמצב קיצון יש לו את האומץ לפעול לטובת האינטרס של המדינה, גם אם הדבר הינו נגד האינטרס של עצמו. הוא עשה זאת כשהכריז על שביתה במרץ 2023 כדי לעצור את החקיקה בהקשר למהפכה המשטרית, ושוב ביולי 2023 כאשר הודיע שעל כל התקדמות חד-צדדית ברפורמה המשפטית יושבת המשק. אני מעריך שהוא מתפוצץ בגלל מה שקורה.
אם בר-דוד יחליט, ינמק ויכריז מתוקף הנסיבות על השבתה מלאה כחוק של המשק עד התפטרות נתניהו, תיווצר דינמיקה שתאלץ כנראה את נתניהו לצאת לפנסיה. זה צו השעה. שלא יקשקשו לו שזה לא קשור להסתדרות ולמאות אלפי עובדיה ומשפחותיהם, כי סמוטריץ' מחריב את עתידם הכלכלי ונתניהו את עצם קיומם. התנאי חייב להיות שיחליף אותו חבר ליכוד אחר, שייקבע מועד לבחירות ושעד הבחירות תוקם ממשלה בראשות הליכוד ללא נתניהו שמטרתה לנצח במלחמה, כולל ביום שאחרי, להחזיר את החטופים, להתחיל בשיקום היישובים והכלכלה, בהחזרת ההרתעה ובשיקום מעמדנו הבינלאומי.
ישראל בצומת דרכים היסטורי, בסכנה קיומית. לבר-דוד יש אחריות לא רק לצדק חברתי ולחוסן כלכלי. בר-דוד, קח בשתי ידיים את צו-השעה ששלח אליך שר ההיסטוריה ותוציא את המשק לשביתה עד להתפטרות נתניהו.
ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי, פאר לוין תקשורת
