כשברקע הסערה על הסמכויות שקיבל סגן השר אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם הלהט"בופובית, מחקר חדש שבחן את השתלבותם של בני נוער טרנסג'נדרים בבתי הספר מגלה את חומרת הפגיעה בזכות לחינוך ובזכות למוגנות שלהם. מחקר נוסף, מנגד, הציג את ההשלכות החיוביות של שיתופי הפעולה בין בתי ספר לבין ארגוני הקהילה הגאה.
ממצאי המחקר שנערך במסגרת מכון המחקר מגנוס הירשפלד השייך לארגון "איגי" בשיתוף האוניברסיטה העברית מצביעים על כך שבקרב תלמידים על הקשת הטרנסית, שיעור החשיפה לאלימות קשה גבוה פי שניים, ושיעור החשיפה להטרדה או לתקיפה מינית גבוה פי שלושה. בנוסף, תלמידים טרנסג'נדרים חשופים בשיעורים גבוהים להערות מילוליות המשדרות עוינות, גנאי, החפצה או גישה מבזה ביחס לביטוי וזהות מגדר. המשמעות מטרידה. "תלמידים רבים נדחקים לנשירה סמויה ממערכת החינוך", מסבירים החוקרים. "כמחצית מהמשיבים מדווחים כי בשל תחושת חוסר ביטחון אישי נעדרו בחודש החולף משיעורים ושליש מדווחים שנעדרו מימי לימוד מלאים".
עוד טוענים החוקרים כי "מורים לרוב אינם מגיבים למשמע הערות מגדריות פוגעניות בנוכחותם. ניכר כי אין מודעות מספקת בקרב צוותי חינוך שהערות אלו הן ביטוי של הטרדה, קרי אלימות שיש למגר מבתי הספר. לכן יש צורך בהגדרת מדיניות ברורה המלווה בהכשרה פדגוגית תואמת". לפי המחקר, "רוב מכריע של התלמידים (68%) דיווחו כי בית הספר לא מאפשר להם להשתתף לפי זהותם המגדרית בשיעורים מופרדים, למשל בשיעורי ספורט. אחוז גבוה אף יותר (75%) דיווחו כי בית הספר לא מאפשר להם להשתמש לפי זהותם המגדרית בחללים המופרדים מגדרית, למשל בתאי שירותים ובחדרי לינה בטיולים".
"הממצאים מצביעים על כך שסדנאות ארגוני להט"ב בבתי ספר וכיבוד זהות המגדר של תלמידים טרנסים מפחיתים נשירה מלימודים ומגבירים תחושת שייכות בית ספרית, קהילתית ולאומית", אומר אבנר רוגל, אחד החוקרים מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. "במחקרים הנוכחיים התמקדנו אמנם בתלמידים להט"בים אבל מחקרים קודמים שערכנו מלמדים שמדיניות חינוך מכלילה עבור תלמידים אלו, מובילה לעיצוב בתי ספר שהינם בטוחים ומאפשרים יותר לכלל התלמידות והתלמידים".
"ההצעות השונות שעל סדר היום מנסות לצמצם את תפקיד המדינה מלדאוג לכל התלמידים במערכת החינוך ולייצר לחץ מצד הורים על בתי ספר שלא לעסוק בתכנים הקשורים לקהילה הגאה", אומר פרופסור אורן פזמוני-לוי מהמחלקה לחינוך השוואתי ובינלאומי, Columbia University, Teachers College, ובין כותבי המחקר. "במקום להשתמש בתקציב המדינה כדי לנטר ולצמצם את החשיפה של תלמידים לתכנים שונים, כדאי להשתמש בתקציב כדי לוודא שכל התלמידים מקבלים הזדמנות שווה ללמוד ולהכיל את הקבוצות השונות בחברה הישראלית, כולל הקהילה הגאה".
התכנים החשובים - שלא מספיק מוטמעים
מחקר נוסף של העברית מציג, כאמור, את ההשלכות החיוביות של תוכניות חושן ואיגי במסגרות חינוך: בשנה האחרונה חלה עלייה של 30% בהשתלבותן של התוכניות האלה בבתי הספר, אבל עדיין 60% מבתי הספר לא נותנים להן מקום. יותר ממחצית מהתלמידים הלהט"בים מדווחים שהם מרגישים בטוחים יותר בעקבותיהן.
שיתוף פעולה בין בתי ספר לבין ארגוני הקהילה הגאה תורם לשיפור האקלים החינוכי, אבל נכון לשנת הלימודים הנוכחית, התקציב מאפשר לקיים את הסדנאות בכשמונה אחוזים בלבד מכיתות העל-יסודי, כך לפי מחקר שנערך במסגרת מכון מגנוס הירשפלד השייך לארגון "איגי", בשיתוף האוניברסיטה העברית. "תלמידים להט"בים שבבתי הספר שלהם התקיימו סדנאות של ארגוני להט"ב נוטים לבטא בשיעור גבוה יותר תחושת שייכות לקהילת בית הספר, מוטיבציה לשירות צבאי ולללימודים אקדמיים", מסבירים החוקרים.
אמנם בשנים האחרונות נרשמה מגמת עלייה במספר התלמידים הלהט"בים שמדווחים על כך שבית הספר שלהם משתף פעולה עם ארגוני הקהילה הגאה, אבל עדיין רוב התלמידים אינם נחשפים לתכנים בבית הספר. הפער גדל בין משיבים הלומדים בחינוך הממלכתי לבין משיבים הלומדים בחינוך הממלכתי-דתי: קרוב ל-40 אחוז מהתלמידים הלהט"בים בחינוך הממלכתי מדווחים על כך שבית הספר שלהם משתף פעולה עם ארגוני הקהילה הגאה, לעומת רק כארבעה אחוז מהמשיבים הלומדים בחינוך הממלכתי-דתי. בקרב משיבים הלומדים בבתי ספר ייחודיים (דמוקרטי, אומנויות וכדומה), כמחצית דיווחו על שיתוף פעולה מסוג זה.
המחקר מצביע על כך שקיים הבדל בין משיבים הלומדים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (אשכול 10-7) לבין אלה הלומדים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה (אשכול 4-1). 23 אחוז מהתלמידים הלהט"בים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה מדווחים על כך שבית הספר שלהם משתף פעולה עם ארגוני הקהילה הגאה. השיעור עולה ל-38.4 אחוזים בקרב תלמידים להט"בים הלומדים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה.
