"קרבות הקרדיט" שמתנהלים במערכת הפוליטית ובתקשורת מאז חיסולו של חסן נסראללה לא צריכים להפתיע איש. מאז ומעולם היו לכל הצלחה, בעיקר בסדר גודל אסטרטגי, אבות רבים וכך זה גם הפעם. אבל ה"קרבות" מעוותים את התמונה שמקבל הציבור על תהליכי קבלת ההחלטות ועל מקבלי ההחלטות עצמם. לכן, חשוב היה לנסות לשמוע את כל הצדדים שהיו מעורבים במהלך ולקבל תמונה פחות או יותר מאוזנת. התחקיר שביצע ynet מסתמך על שיחות ומפגשים פנים אל פנים עם פוליטיקאים, פקידי ממשלה ואנשי צבא בכירים ואפילו בכירים ביותר.
התקיפה שבה חוסל נסראללה

7 צפייה בגלריה
יואב גלנט והרצי הלוי בסקירה מבצעית בבור חיל האוויר
יואב גלנט והרצי הלוי בסקירה מבצעית בבור חיל האוויר
"קרבות קרדיט", לבטים וגרסאות סותרות. הלוי, גלנט ונתניהו בבור
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
ראשיתו של תהליך העברת מרכז הכובד של המלחמה לצפון היה אי שם בחודש יולי, כששר הביטחון יואב גלנט יחד עם הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, אלוף פיקוד הצפון, אורי גורדין, וקציני מטכ"ל בכירים אחרים דרשו להכניס את השבת תושבי הצפון לבתיהם בביטחון למטרות המלחמה.
עד כמה שזה נשמע מוזר המטרה הזאת לא נכללה בהחלטות הרשמיות של הממשלה והקבינט על מטרות המלחמה עד לפני פחות משבועיים. כל ההחלטות נגעו לחזית הדרום ודיברו על מיטוט חמאס, החזרת הביטחון ליישובי העוטף וכמובן החזרת החטופים. קריאותיו של גלנט לכנס את הקבינט כדי להכניס את הצפון למטרות המלחמה לא נענתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך זמן רב.
בשבוע הראשון של ספטמבר חלה לדברי מקורות מהימנים ביותר, תפנית שהיוזמה שלה באה מכיוון לא צפוי. גורם ביטחוני-מדיני, מבכירי קהילת המודיעין ומערכת הביטחון, פנה בכתב לראש הממשלה והצביע בפניו על הצורך לצאת לפעולה מערכתית ביטחונית, שתחזיר את תושבי הצפון המפונים לבתיהם בביטחון וגם תסייע להשבת החטופים, כך שמטרת הפעולה המרוכזת והעצימה של ישראל בלבנון תביא להחזרת תושבי הצפון לבתיהם, תחליש את חיזבאללה, תשקם את ההרתעה של מדינת ישראל ותגרום בעקיפין להחזרת החטופים שבהם יחיא סינוואר מחזיק בעזה. מחבר המסמך אף הציע את טווח הזמן שבו צריך להתחיל לבצע את המהלכים שהוא מציע.

העברת מרכז הכובד, אחרי כמעט שנה

ראש הממשלה התרשם ככל הנראה, ולמרות שעד אותו זמן הוא לא מיהר להעביר את מרכז הכובד לצפון, הפעם הוא כינס דיון של פורום מדיני ביטחוני, שמשמש היום כתחליף לקבינט המלחמה, שבו היו חברים שר הביטחון, הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי אינזקוט, הרמטכ"ל הלוי, ראש השב"כ רונן בר, השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר ויו"ר ש"ס אריה דרעי. הפורום שהתכנס ב-12 לחודש לדון בהצעה שהניח הגורם הביטחוני-מדיני לפניי רה"מ כלל גם ראש המלל צחי הנגבי ואנשיו ניהלו דיון מפורט במסמך.
באותו פורום הדגיש שר הביטחון בין שאר השיקולים כי חייבים להפנות את מרכז הכובד לצפון אבל הציע לתת עדיפות להסדרה באמצעות המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, לפני שעוברים למהלכים צבאיים קינטיים. בסיכום הדיון הסכימו כל הנוכחים שהגיע השעה להעביר את מרכז הכובד לצפון אך להמשיך מבלי להוריד את הרגל מהגז בעזה וביהודה ושומרון. נתניהו הודיע אז שהוא יביא את הדברים לקבינט.
7 צפייה בגלריה
תקיפות צה"ל בדאחייה שבביירות, לבנון
תקיפות צה"ל בדאחייה שבביירות, לבנון
ההחלטה: מכות אש על תשתיות צבאיו. הדאחייה בביירות
(AP)
7 צפייה בגלריה
תקיפות באזור צור בלבנון
תקיפות באזור צור בלבנון
צור
(צילום: REUTERS/Amr Abdallah Dalsh)
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס ביום שני, 16 בספטמבר, כדי להחליט רשמית להכניס את השבת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה של ישראל. אבל עוד לפני כן, גורם הדליף לתקשורת על כוונת ראש הממשלה להדיח את שר הביטחון ולהחליפו בשותף חדש בקואליציה – גדעון סער. מסביבת נתניהו נמסרו באופן לא רשמי לתקשורת טענות כאילו ראש הממשלה רוצה לפטר את שר הביטחון מפני שהוא מתנגד להעברת מרכז הכובד ופעולה מערכתית בצפון, ואילו נתניהו תומך בה - ולכן הוא רוצה לפטר אותו.
הבסיס להדלפה הזאת היה השיקול שהעלה גלנט בדיון בפורום הביטחוני המצומצם, שעדיף לתת הזדמנות להגיע להסדרה באמצעות תיווך ורק לאחר מכן לפעול צבאית. אבל שר הביטחון, כך אמרו מקורות שיש להם נגישות ישירה לדיונים, רק הציע את זה כשיקול בעוד שתמך בהכנסת השבת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה ובהעברת מרכז הכובד של הלחימה, כך שלמעשה לא היית מחלוקת אמיתית בין נתניהו לגלנט. לדברי מקורות מהימנים, ההדלפה נועדה רק לתת צידוק למהלך הפוליטי שראש הממשלה רצה בו כדי להעביר את חוק הגיוס שגלנט מתנגד לו.
הסערה התקשורתית שפרצה בעקבות הדיווחים על פיטורי גלנט, לא מנעה את כינוס הקבינט ב-16 בספטמבר. באותה ישיבה דנו בכך שצה"ל צריך להתכונן למערכה רחבה בלבנון, אך צריך לתת הזדמנות למתווך האמריקני הוכשטיין - ואם הוא לא יצליח, צה"ל יפתח במערכה - כפי שהציע הגורם הביטחוני מדיני במסמך שכתב לראש הממשלה.
העניינים התגלגלו במהירות ובאותו יום שני הגיע הוכשטיין לישראל, והודיע לנתניהו וגלנט שנסראללה מסרב אפילו להיכנס למשא ומתן על הסדרה כל עוד אין הפסקת אש בעזה. יש להדגיש שהדיונים האלו התנהלו ב"קומה המדינית ביטחונית" בפורום הביטחוני המצומצם ובקבינט. צה"ל כבר היה ערוך ומוכן למערכה של מהלומות אוויריות, על פי תוכנית סדורה שתתנהל בשלבים, כשבכל שלב ייפגע רכיב אחר של המערכת הצבאית של חיזבאללה, על פי לוח זמנים מדויק ובעוצמה גוברת והולכת.
כמו כן, היו מוכנות ועדיין מוכנות תוכניות עיקריות לתמרון קרקעי בדרום לבנון. כך שדיוני הפורום הביטחוני והקבינט התנהלו על עצם ההחלטה העקרונית לצאת למערכה שתחילתה במהלומות אש והמשכה עשוי להיות בתמרון קרקעי בהיקף כזה או אחר.
גורמים שהשתתפו בדיון תמכו בהעברת הכובד ללבנון, אך הדגישו בדיונים שהמאמץ המרכזי בעדיפות ראשונה עדיין צריך להיות עסקה להחזרת החטופים, כולל ויתור על ציר פילדלפי. זו הייתה גם דעתם של שר הביטחון, ראש השב"כ וראש המוסד דדי ברנע.

פיצוץ מכשירי הקשר, הדילמה - וההכרעה

על פי פרסומים זרים, באותם ימים התקבלה החלטה על פיצוץ מכשירי הקשר מחשש שהמבצע ייחשף. ביום שלישי אחר הצהריים, התפרסמו ידיעות על מאות פיצוצים של זימוניות (ביפרים) שהיו בידי אנשי חיזבאללה, פעילים ומפקדים בדרג הבינוני והגבוה.
אחרי זמן לא רב התפרסמו ידיעות על פיצוצים בכל רחבי לבנון וגם בסוריה. בסך הכול דווח על עשרות הרוגים, פעילי חיזבאללה, שהחזיקו בזימוניות ואלפי פצועים - כ-3,000 אנשי ארגון הטרור יצאו מכשירות. מדיווחי גורמים זרים, עלה כי זו הייתה מכה אנושה, שהכתה לא רק את הארגון השיעי בהלם אלא גם את המזרח התיכון והעולם כולו.
הסיבה של ישראל ללחוץ על אותו "כפתור אדום" בשבוע שעבר נותרה עמומה בישראל, אבל מומחים העריכו ב"וושינגטון פוסט" שבישראל חששו כי בחיזבאללה החלו לחשוד בנוגע לאותם ביפרים. גורמים אמרו כי מתקפות כאלה נועדו לרוב להתבצע כהכנה למתקפה רחבה יותר, ולזריעת כאוס לפני פעולות צבאיות נוספות. התוכנית המקורית של ישראל, כך לפי דיווח אחר ב"אל-מוניטור", הייתה לפוצץ את הביפרים במהלך מלחמה מלאה. לפי הדיווח ההוא, ההבנה שייתכן וחיזבאללה גילה את מלכוד המכשירים הביאה לדיונים במערכת הביטחון האם לממש את האפשרות או לחכות. לבסוף, הוחלט לפעול.
7 צפייה בגלריה
פיצוץ במכשירי קשר (ביפרים) של אנשי חיזבאללה בדאחייה ובדרום לבנון
פיצוץ במכשירי קשר (ביפרים) של אנשי חיזבאללה בדאחייה ובדרום לבנון
3,000 פעילי חיזבאללה יצאו מכשירות. פצועים מפונים לבית החולים אחרי פיצוץ הביפרים
(צילום: REUTERS/Mohamed Azakir)
כלי תקשורת מערביים, שסיקרו את הנושא וניסו לזהות מי מלכד את הביפרים ומי עמד מאחורי הפיצוץ, הגיעו למסקנה שהחשוד האפשרי העיקרי הוא המוסד הישראלי. בתחקיריהם ציינו כי המבצע הוכן במשך שנתיים. הרעיון כנראה היה קיים עוד לפני כן, אבל לפי שרשרת הרכש והייצור שנחשפו בתחקירים נראה שהמימוש החל כנראה באותה התקופה.
למחרת, התפוצצו מכשירי קשר שהיו בידי אנשי חיזבאללה. את אותם מכשירים היה קל יותר למלכד, הן בגלל הטכנולוגיה שלהם והן בשל הגודל שלהם, שמאפשר להסליק חומר נפץ בכמות לא גדולה. גם הפעם יוחס המבצע למוסד ונראה, לפי תחקירים, שהוא הוכן לביצוע עוד הרבה לפני הביפרים הממולכדים.

מהלומות אש וחיסולים: היציאה למבצע נרחב בלבנון

אחרי פיצוצי הזימוניות ומכשירי הקשר שיוחסו לישראל, פתח צה"ל במהלומות אש אוויריות שהלכו והעצימו. כבר ב-20 בספטמבר, חוסל איברהים עקיל, הרמטכ"ל בפועל של חיזבאללה שירש את פואד שוכר - ויחד איתו כל מפקדי החטיבות ויחידות התפעול של כוח רדואן שעקיל היה מפקדו הראשי: כל שדרת הפיקוד הבכירה של כוח רדואן פרט למפקד חטיבה אחת חוסלה.
במקביל החל מבצע תקיפות נרחב של משגרים, מחסני אמל"ח ופעילים באזור דרום לבנון ובקעת הלבנון. אבל העוצמה הוגברה ב-23 בחודש, אז החל המבצע להשמדת הרקטות לטווח בינוני וארוך עם ראשי הנפץ הכבדים שהוחבאו מעל ומתחת לקרקע.
באותו יום נעשה ניסיון לחסל בצורה ממוקדת את ראש חזית הדרום של חיזבאללה, עלי כרכי. החיסול לא צלח וכרכי נפצע בצורה לא אנושה. הסיבה לכך הייתה שחיל האוויר החליט להשתמש בחימושים קטנים יחסית כדי לא להרוס את כל המבנה - לאחר שבמהלך חיסולו של עקיל השתמש החיל בחימושים כבדים, שאמנם פגעו ישירות בו ובמפקדי רדואן שהיו בקומות תחתונות, אבל גם הפילו כליל את הבניין ברובע הדאחייה בביירות, שבו נערך דיון המפקדים.
חיל האוויר רצה להימנע בינתיים מפגיעה עצימה בביירות, לכן כרכי רק נפצע והצליח לחיות עוד שבוע עד שחוסל יחד עם נסראללה.

המתווים שהיו על השולחן - והזדמנות הפז

בזמן שחיל האוויר הנחית את המהלומות הראשונות על פי התוכנית שאליה התאמן שנים, כינס ראש הממשלה בדחיפות ב-21 לחודש, במוצאי שבת, דיון ביטחוני. צה"ל הציג לנתניהו ולפורום הביטחוני המצומצם שלושה מתווי פעולה לחזית הצפונית. האחד, להמשיך את המערכה כפי שהיא; השני, היה לפגוע בצורה ממוקדת והרסנית בתשתיות לבנוניות דואליות; השלישי, שצה"ל הציע היה גרסה של מלחמה כוללת, מהלומות אש ותמרון קרקעי, לפי ההתפתחויות.
אז אמר ראש הממשלה: אני מבקש לשים אופציה רביעית על השולחן - ללכת על התשתיות הצבאיות, על הבכירים ועל האמצעים האסטרטגיים - כלומר, הטילים הכבדים וארוכי הטווח וטילי השיוט שבידי חיזבאללה.
7 צפייה בגלריה
חסן נסראללה
חסן נסראללה
ההחלטה הדרמטית, ההזדמנות הנדירה שנוצרה. נסראללה
(צילום: Shutterstock)
אחרי דיון ארוך בפורום הביטחוני ואחרי שגלנט והרמטכ"ל העלו את הסיכונים האפשריים ובראשם מלחמה אזורית מבלי לעדכן את האמריקנים, התקבלה ההחלטה לפעול על פי המתווה שהציע נתניהו. על פי אותו מתווה, ב-24-23 בספטמבר פעל צה"ל במלוא הכוח לאורך הגבול, לפי התוכנית שהקבינט הסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון לאשר את ביצועה.
בהמשך, אמ"ן הציע לנתניהו ולפורום הביטחוני המצומצם שכונס, שאם תיווצר הזדמנות - לחסל את נסראללה יחד עם בכירי מפקדי הארגון בבונקר הסודי שלהם בשכונת בחראחריכ, הסמוכה לדאחייה. שוב מתפתח דיון סוער אבל ענייני. נתניהו לא אומר מיד מה עמדתו ומבקש מהרמטכ"ל, אנשי הצבא וקהילת המודיעין - וכמובן משר הביטחון להביע את דעתם.
המצדדים במהלך טענו שנסראללה כבר מזמן לא רק מנהיג של ארגון טרור אלא מי שמחבר בין כל הגורמים בציר הרשע השיעי ואף לעיתים מפעיל את האיראנים נגדנו. "הוא הגורם שמתפעל את חיזבאללה ומכתיב לו את מדיניותו ולכן צריך להיפטר ממנו מהר ככל האפשר", הסבירו.
הטיעונים נגד נסובו סביב הטענה שהחיסול יגרום למלחמה אזורית, ובעקיפין גם יגרום לקרע בין ישראל לממשל בוושינגטון, שרוצים למנוע בכל מחיר מלחמה כוללת, לפחות עד לבחירות לנשיאות בתחילת נובמבר.
הדיון בפורום הביטחוני היה סוער. ניכר היה ששר הביטחון והרמטכ"ל מתלבטים, אבל בסופו שניהם הודיעו שהם תומכים בחיסול. אז השאלה ששר הביטחון העלה בפני ראש הממשלה הייתה אם לעדכן מראש את האמריקנים כדי שלא יופתעו. בדיון עלתה הטענה כי אם נעדכן את האמריקנים הם ימנעו מאיתנו מלבצע את הפעולה, ראש הממשלה הסתייג מטענה זו.
7 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס את הקבינט המדיני ביטחוני בקריה בתל אביב
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס את הקבינט המדיני ביטחוני בקריה בתל אביב
דיון קבינט בקריה. ארכיון
(צילום: קובי גדעון /לע"מ)
גלנט אמר לראש הממשלה: "אתה רה"מ מומחה למדיניות אמריקנית ואם אתה מחליט שאנחנו יכולים לעשות את זה בלי לסכן את היחסים עם ארה"ב, אני תומך בחיסול". נתניהו אמר במפורש שהוא מעדיף לא לעדכן את האמריקנים ודרש לנצל את ההזדמנות. דעתו של ראש הממשלה התקבלה, ובסופו של הדיון הודיעו גלנט, הרמטכ"ל וראש המוסד שהם תומכים בחיסול.
בהמשך, הגיע מידע שגרס שייתכן מאוד שאם ישראל לא תנצל את ההזדמנות לחסל את נסראללה, ייתכן שהיא לא תחזור. בהקשר זה, כדאי לציין שישראל כבר הייתה יכולה לחסל את נסראללה בעבר כמה פעמים, אבל הקבינט וראש הממשלה החליטו שלא. הפעם הפורום הביטחוני, חוץ מאחד, היה בתמימות דעים.
בעקבות החלטת הפורום המצומצם, כינס נתניהו ישיבת קבינט ב-25 בחודש, ערב נסיעתו לוושינגטון לנאום בעצרת האו"ם הכללית. נתניהו הסביר בקווים כלליים שאם תהיה הזדמנות לחסל את נסראללה, הוא מבקש שהקבינט יחליט שהוא מסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון להורות לצה"ל לבצע את החיסול.
אז התפתח דיון שבו, להפתעת כולם, השר בצלאל סמוטריץ' התנגד להעניק לאת הסמכות כמקובל במקרים כאלו וכך גם היו שרים נוספים בדיון שהעלו דרישות דומות או הסתייגויות דומות.

הנסיעה לאו"ם, מבלי להכריע

ואז קרה מה שקשה להסביר - ראש הממשלה, למרות שבדיון המצומצם אמר שהוא תומך בחיסול ואף דרש מצה"ל להתחיל בהכנות, בקבינט נמנע מלאכוף את דעתו. כך, ישיבת הקבינט שהסתיימה לפנות בוקר ביום חמישי, לא הגיעה להחלטה לכאן או לכאן. נתניהו אמר לשרי הקבינט שהוא יקבל החלטה כשיחזור מהנאום באו"ם ניו יורק במוצאי שבת או ביום ראשון.
אבל ראש הממשלה לא היה שקט. בעודו באוויר, הוא התקשר מהמטוס לגורם ביטחוני מדיני שהוא נותן בו אמון, ואמר לו: "תערכו ותפעלו לחיסול נסראללה". האישיות שאיתה דיבר, ייעצה לנתניהו לקבל אישור חיובי וברור מהקבינט בצורה רשמית.
נתניהו קיבל את ההצעה וכשהגיע למלון בניו יורק כינס דיון טלפוני עם הפורום הביטחוני המצומצם. אחר כך, באותו טלפון מאובטח, דיבר עם חברי הקבינט בשיחת ועידה ודרש מהם לקבל החלטה שתאפשר לו לאשר את חיסול נסראללה.
7 צפייה בגלריה
 ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת אישור המתקפה בביירות
 ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת אישור המתקפה בביירות
נתניהו מאשר את התקיפה מארה"ב
לגבי מה שקרה אחר כך, הגרסאות שונות. לדברי מקורבי נתניהו, גלנט והרמטכ"ל היססו בטענה שזה עלול להצית מלחמה אזורית ומפני שהאמריקנים יכעסו שלא עודכנו ושגרמנו למלחמה כזאת שבה אנחנו נזדקק לעזרתם. אבל בסביבת שר הביטחון והרמטכ"ל טוענים שהם רק העלו את השיקולים בעד ונגד, אבל בהחלט תמכו בהחלטה מבלי להסתיר את לבטיהם מחברי הקבינט.
בסוף הדיון הטלפוני הטרנס-אטלנטי, קיבל הקבינט את ההחלטה לחסל את נסראללה. שעות לא רבות אחר כך, נתניהו יצא לשאת את נאומו באו"ם. השאר הוא כבר היסטוריה - היום הוציאו צוותי החילוץ בביירות את גופתו של נסראללה וגופות נוספות של מי שהיו עימו בבונקר.

המבט להמשך

בישראל עכשיו מנסים להבין איך יגיב חיזבאללה, איך יגיבו האיראנים, וכבר עכשיו מתנהלים דיונים בשאלה אם חיסול נסראללה והפגיעה הקשה בארגון הטרור השיעי יסייעו לשחרור החטופים או שדווקא יעכבו עסקה אפשרית.
גורם בכיר הבקיא בפרטי המאמצים לשחרור החטופים, טען שחיסול נסראללה והפגיעה הקשה בחיזבאללה יכבידו על תקוותיו של יחיא סינוואר להצית מלחמה אזורית. לדבריו, לא רק שחיזבאללה לא יצליח לגרום לנו לעקוף מעליו את הלחץ הצבאי, אלא כשיראה – אם יראה – שהציר השיעי לא ממהר לנקום את נקמת נסראללה וגם לא ממהר לבוא לעזרתו אלא מחשב מסלול מחדש, יחליט מנהיג חמאס להתגמש ויתחדש המו"מ.
אותו גורם מאמין שלישראל יש כעת הישגים שעומדים לרשותה, אחרי חיסול נסראללה והמכות הקשות שספג חיזבאללה שנטרלו את כושר הפעולה שלו, ופירוק הכוח הצבאי של חמאס בדרום. לכן, ישראל יכולה להרשות לעצמה לבחון לבצע ויתורים במו"מ עם סינוואר בעזה, שלא יכלה להרשות לעצמה לפני שבועיים. "כעת אנחנו הולכים מהישג להישג ויכולים לגלות גמישות", אומר הגורם.