מפגינים ביפיע, לאחר הטבח
חמישה נרצחים ביפיע, במסע הרצח הפלילי הקטלני ביותר בארץ מאז שנת 2009. בן 31 מג'לג'וליה נרצח בכביש 5, ליד מחלף קסם. שרית אחמד, בת 18, נרצחה בגליל המערבי - לאחר שאחיה שאיימו עליה קיבלו עונש קל, ואחרי שהיא שהתה במקלט. והלילה צעיר מהפזורה הבדואית נדקר למוות בעימות עם עובדים זרים בחווה חקלאית בנגב - לאחר שלפי החשד הגיע עם שותפים כדי לגנוב טרקטור.
רצף האירועים האלה, תוך יומיים בלבד, הוביל שוב לקריאות לערב את השב"כ בהתמודדות מול האלימות והפשיעה בחברה הערבית. מחר (ראשון) יקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון רב משתתפים בנושא. בדיון ישתתפו, בין השאר, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, ראש השב"כ רונן בר, היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי, מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי, נציגי משרד המשפטים, נציגי האגף לענייני פנים במל"ל וגורמים נוספים.
שב"כ אמנם פועל לעתים בתחומים המשיקים לכך, וכך למשל סייע בחשיפת אמצעי לחימה בפזורה הבדואית השבוע - בין היתר עקב העובדה שלגניבת כלי נשק יש זיקה ביטחונית - אבל במערכת המשפט לא ממהרים להיענות לקריאות לערב אותו ולשינוי החוק הנוגע לכך, ומציינים כי גם השב"כ עצמו לא תומך בכך.
"שב"כ מסייע כבר עכשיו למשטרה בכל הקשור לעבירות פליליות במגזר הערבי, המשיקות לעבירות ביטחוניות. עם זאת, שב"כ מסתייג מעירובו במעקב ובפענוח פשעים פליליים במגזר הערבי כבדרך שגרה, כי הוא אינו רוצה לשמש כוח שיטור במגזר הערבי, גם מחשש ששיטות העבודה שלו ייחשפו. במקום לגייס את השב"כ לסייע למשטרה, צריך לחזק את יכולותיה ואת כוח האדם המקצועי שלה", אומרים במערכת המשפט.
אחד הנימוקים המועלים נגד שילוב השב"כ הוא שאין לכך הסמכה בחוק השב"כ, שמטרותיו מוגדרות בעיקר כסיכול טרור נגד מדינת ישראל וכשמירה על הדמוקרטיה. החשש בשב"כ הוא שאם תיקון של חוק השב"כ יסמיך אותו לסייע למשטרה, הדבר יהווה "מדרון חלקלק" ותירוץ לגייסו למטרות לאומיות נוספות - כל ממשלה לפי ראות עיניה.
במערכת המשפטית מזכירים את גיוס השב"כ, למרות התנגדותו בתחילה, למעקב אחרי חולי קורונה. אבל הגיוס הזה, הם מציינים, היה מוגבל בזמן ולמען מטרה לאומית יוצאת דופן. "יש לחזק את המשטרה במקום לשנות את ייעוד השב"כ", אומרים במערכת המשפט.
נתניהו מבקש לבחון אם יש צורך להרחיב את חוק השב"כ או לנצל פרצה בחוק הקיים כדי להורות לשב"כ להשתלב במאבק בפשיעה בחברה הערבית. בין האפשרויות שייבחנו - חקיקה של הוראת שעה או הישענות על סעיף בחוק שנוגע לייעוד השירות ותפקידיו. על פי הסעיף הזה ניתן להורות לשב"כ לעסוק גם בפעילות אחרת מלבד טרור לאומני. בסעיף הזה נקבע כי יפעל ב"פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, שנועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".
אפשרות נוספת היא לחוקק הוראת שעה שתוסיף לייעודי השב"כ גם מאבק בפשיעה בחברה הערבית שעיקרה הפעלה של השב"כ נגד אזרחים לא רק באירועים לאומניים אלא גם פליליים. שר המשפטים יריב לוין תומך בחקיקת הוראת שעה כזו, בתנאי שתהיה מוגדרת ולא רחבה. מאידך במשרד המשפטים ואצל היועצת המשפטית לממשלה יש הסתייגות מכך מחשש לפגיעה בדמוקרטיה.
ראש הממשלה אמנם מודע לרגישויות הנוגעות לאמצעים המיוחדים שעומדים בפני השב"כ, אבל סבור שהפשיעה בחברה הערבית הפכה לטרור אזרחי ולכן יש מקום לשילוב השב"כ במאבק בה. בדיון צפוי ראש השב"כ רונן בר להציג את עמדת השירות בסוגיה המורכבת.
הכנסת השירות לטיפול בפשיעה במגזר באופן גורף תגרור הסטת משאבים של השב"כ מסיכול טרור. בנוסף, שימוש בכלי שב"כ שנועדו ללחימה בטרור לטובת טיפול בפשיעה עלולה לחשוף ולפגוע ביכולת להשתמש בהם לצרכי הביטחון.
במשרד המשפטים אמרו כאמור כי שב"כ מסתייג משינוי החוק, וגורמים המעורים בנושא הוסיפו: "שב"כ זה לא פתרון קסם, למגר תופעה צריך מומחיות ועבודת מטה מעמיקה. יש במשטרה מומחי תוכן לזה, הם זקוקים לשדרוג הכלים שלהם. לכן צריך לחזק את המשטרה בכוח אדם, טכנולוגיה וכלים - ולא להחליף אותה. בתקציבים, משאבים, יכולות, רף ענישה ותנאי כליאה נדרש שינוי מערכתי, לצד שדרוג משמעותי יותר ותשתיתי של המשטרה".
זירת העימות בחווה החקלאית, הלילה
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
לדבריהם, "המשטרה הצליחה בעבר גם במיגור משפחות הפשע היהודיות, מכאן שיש לה את היכולת. הרחבת העיסוק של השב"כ בתוך החברה הישראלית מהווה פגיעה בדמוקרטיה. כל המדינה זעקה בקורונה, ועכשיו שוב פונים לפתרון הקל מבלי להפנים משמעויות רחבות".
על פי חוק השב״כ, הארגון אחראי על סיכול טרור, ריגול, חתרנות ושמירת הסוד. החוק למעשה מגדיר מה שב״כ יכול ולא יכול לעשות. כך, למשל, רצח על רקע "כבוד המשפחה", מקרי סמים וגניבות רכב נחשבים לנושאים הפליליים, ולכן לשב"כ אסור לטפל בהם.
מה כן? בשנה האחרונה, מאז כניסתו לתפקיד של ראש השב״כ הנוכחי רונן בר, השב"כ נכנס עמוק לטיפול בחברה הערבית במה שנמצא בתפר שבין הפלילי ללאומני, כסוגיות גניבת אמצעי לחימה, והרחיב משמעותית את הטיפול במגזר. כך שכל השיח של "להכניס את השב"כ" מטעה - כי השב"כ כבר מעורב בחקירות רבות. בנוסף, בשב"כ גם מעורבים בחקירה של מקרי פגיעה בסמלי משילות (למשל מטען במשרד הבריאות בנצרת או ירי על בית ניצב ג'מאל חכרוש) וגניבות אמצעי לחימה גדולות מבסיסי צה״ל - כמו הגניבה שאירעה בשבוע האחרון מבסיס צאלים.
בסיוע שב"כ: תיעוד מעצר החשודים בגניבת אמל"ח מבסיס צאלים
(צילום: דוברות המשטרה)
במסגרת דיון שנערך לפני שנתיים בסוגיה דומה, גם כן על רקע של עלייה במספר הנרצחים בחברה הערבית, הביע היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט התנגדות זהה, שהוצגה בישיבה של צוות שרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא כתב אז ל"אגודה לזכויות האזרח": "לעניין מעורבות שב"כ בטיפול בנושא, יובהר כי ככלל, טיפול בפשיעה כשלעצמו אינו נכנס בגדר ייעודו ותפקידיו של השירות לפי חוק השב"כ, וזאת גם כאשר מדובר בתופעה של פשיעה חמורה בחברה הערבית".
באותו מכתב אז כתב מנדלבליט כי בישיבת צוות השרים שנערכה אז "הוחלט כי השירות ימשיך לפעול בהיבטים מסוימים הנוגעים לתופעה, שהוא עוסק בהם בשגרה במסגרת ייעודו ותפקידיו לפי החוק, וזאת לצד פעולות להגברת התיאום ושיתוף-הפעולה בין הגורמים הממשלתיים והגופים השונים הרלוונטיים לעניין. יודגש כי לא עומדת על הפרק בהקשר זה הסמכה של השירות לפעול בנושא באופן ייעודי, לרבות בדרך של הטלת תפקיד".
דנים בשינוי חוק הפרוטקשן
בתוך כך, ועדת השרים לחקיקה תדון מחר בהצעת חוק הפרוטקשן של ח"כ דני דנון (הליכוד), המבקשת לקבוע עונש מינימום של שלוש שנות מאסר למי שיגבה דמי חסות - מתוך מטרה להגביר את ההרתעה ולהגן על בעלי העסקים מפני עבריינות נגדם. ענישת המקסימום לעבירה זו תעמוד לפי ההצעה על 10 שנים.
בדברי ההסבר להצעה כתב דנון שנטילת דמי חסות מבעלי עסקים הפכה למכת מדינה. לפי דוח מבקר המדינה, בין 2015 ל-2020 נפתחו 264 תיקי דמי חסות, 205 מהם החל משנת 2019 - אבל 67% מהתיקים נגנזו או הועברו להליכי סגירה. במקביל תמשיך ועדת החוקה של הכנסת השבוע לדון בהצעת חוק הפרוטקשן של ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, מציע לבחון לחוקק את החוק נגד פרוטקשן במסגרת הכלים המתאימים למאבק בטרור. בדיון קודם בנושא אמר רוטמן כי ההצעה לשינוי החקיקה בנוסחים המוצעים אינה הכיוון הנכון לפתרון. "קשה מאוד לעקוף את הצורך במתלונן - וכשאין מתלוננים, גם אם ניתן צ'ק פתוח לשוטר או לפרקליט, רק נשחק בנדמה לי", אמר.
הצעת החוק של ח"כ קרויזר נועדה לתקן את עבירת הסחיטה באיומים ולהוסיף כי איום או הטלת אימה עשויים להתבצע גם בדרך של יצירת מצג הנובע ממעמדו של המאיים או של האדם שבשמו פועל המאיים, או באמצעות מסרים שהועברו לאותו אדם. כמו כן, מוצע לקבוע שאדם המקבל טובת הנאה באופן קבוע מבעל עסק אולם אינו מספק תמורה הולמת ומבלי שסיפק הסבר שיניח את הדעת, יראו אותו כמי שאיים על המשלם. גם לפי הצעה זו ייקבע עונש מינימום של שלוש שנים על עבירה זו.
