בישראל מורגש חשש כבד לקראת פרסום חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (IJC) ביום שישי הקרוב בדבר "חוקיות הכיבוש" ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. בין האפשרויות שעומדות על הפרק: קביעה של בית הדין שמדובר בכיבוש בלתי חוקי מכיוון שישראל עושה פעולות של שינוי דמוגרפי באמצעות מפעל ההתנחלויות ומייצגת סיפוח דה-פקטו. אם קביעה זו תתקבל, בית הדין עלול לדרוש מישראל לעזוב את שטחי יהודה ושומרון.
פברואר השנה: דברי שר החוץ הפלסטיני בבית הדין
(צילום: UN)
גורם ישראלי שמעורה בנושא אומר כי ההחלטה של בית הדין תנוע בין "רע מאוד לנורא ואיום". במשרדי המשפטים והחוץ יש פסימיות לקראת פרסום חוות הדעת המייעצת, וקיים גם חשש שההחלטה תסבך עוד יותר את ישראל בזירה הבינלאומית ועלולה לגרום לסנקציות נוספות - מעבר לסנקציות שראינו בחודשים האחרונים נגד "מתנחלים אלימים".
בית הדין יכול להחליט שהמשפט הבינלאומי אוסר על מדינות לשתף פעולות עם הכיבוש או לפעול לסיומו. קביעה כזאת מצד בית הדין הבינלאומי יכולה להוביל מדינות שונות ברחבי העולם לצעדים מעשיים נגד ישראל.
אחד החששות בישראל הוא שהעצרת הכללית של האו"ם, שחוות הדעת המייעצת נמסרת אליה בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק, תועבר לטיפול התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, קארים חאן, שביקש להוציא כזכור צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה בעזה.
במצב כזה התובע הראשי עשוי לבחון העמדה לדין של האחראים על פשע ההתנחלויות, הן בממשלה והן במערכת הביטחון. אפשרות נוספת היא שחוות הדעת תקבע שישראל מבצעת אפרטהייד בגדה המערבית שהוא פשע נגד האנושות - דבר שגם לו עלולות להיות השלכות דרמטיות. קביעה כזו לא תשאיר ברירה לתובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי אלא לחקור את ישראל במסגרת התלונות שהוא בודק.
חוות הדעת המייעצת גובשה בעקבות בקשה של העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 2022. בית הדין קיים בפברואר השנה סדרת דיונים על חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים ובכלל זה במזרח ירושלים. במהלך הדיון, הפלסטינים, 49 מדינות החברות באו"ם ושלושה ארגונים בינלאומיים הציגו בפני בית הדין הצהרות בעל פה שבו הציגו את עמדתם בנוגע לחוקיות הכיבוש הישראלי.
בין המדינות שהופיעו בפני בית הדין: דרום אפריקה, ערב הסעודית, הולנד, קובה, מצרים, איחוד האמירויות הערביות, ארה"ב, רוסיה, צרפת, סין, יפן, ירדן, פקיסטן, אינדונזיה, קטאר, בריטניה, סודן, שווייץ, ספרד, הונגריה ועוד. ישראל החרימה את ההליך ולא התייצבה בפני בית הדין.
קיימת גם אפשרות שחוות הדעת המייעצת תועבר למועצת הביטחון של האו"ם, אך כאן השאלה היא כיצד תנהג ארה"ב והאם תטיל וטו על הליך כזה. אם בית הדין יקרא למדינות העולם להפעיל לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש - מדינות יהיו רשאיות ליזום בעצמן סנקציות. נכון להיום, מדינה לא יכולה להפסיק את הסחר עם ישראל.
אם בית הדין קובע שעל מדינות העולם לעשות מה שהן יכולות כדי ללחוץ על ישראל לסיים את המצב הלא-חוקי – אז הן יוכלו להסתתר מאחורי ההחלטה כדי להטיל סנקציות על ישראל. בעבר, התנועה הבינלאומית נגד האפרטהייד בדרום אפריקה קיבלה את התמריץ הכי רציני בעקבות חוות דעת מייעצת של בית הדין בהאג בעניין נמיביה. הסנקציות אז לא היו תולדה של חוות הדעת אלא של הלחץ הציבורי שהופעל על-ידי ממשלות.
