לקראת יום העצמאות, ועל רקע מלחמת "חרבות ברזל", נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין הכריזו היום (ראשון) על מתווה חנינות מיוחד ל"תורמים תרומה משמעותית לביטחון המדינה". המתווה יחול במשך שנת ה-76 למדינת ישראל, עד 1 במאי 2025.
השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום. כמו כן, יינתן במתווה דגש משמעותי למי שתרם או תורם בהווה לביטחון המדינה ולחוסנה, בפרט במסגרת מלחמת "חרבות ברזל". בבסיס מתווה החנינות הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו, והוא תוצר של עבודת מטה משותפת של הדרגים המקצועיים בבית הנשיא ובמחלקת חנינות במשרד המשפטים. המתווה נקבע לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע במשרדי הממשלה ובגופי ביטחון רלוונטיים.
"בדומה לחנינות שניתנו בעבר על רקע מלחמות ישראל ואירועים לאומיים, סברו נשיא המדינה ושר המשפטים כי ימים קשים אלה, כמותם ישראל לא ידעה, מצדיקים ואף מחייבים הפעלת סמכות החנינה בצורה נרחבת, אך לא גורפת", נמסר מבית הנשיא. "זאת, מתוך רצון להציע הקלה מסוימת לאזרחי ישראל המתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים, כמו גם מתוך הכרח בצמצום פערים חברתיים והתחשבות במאפיינים המפורטים במתווה".
במסגרת המתווה המיוחד, הפעלת סמכות החנינה תחול במספר תחומים: 1) מתן חנינות למחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב יותר לחיילי מילואים ששירתו פרק זמן משמעותי במילואים במלחמת חרבות ברזל. 2) המשך המתווים המיוחדים להקלה בקנסות שנועדו בין היתר ללוחמים בסדיר ובמילואים בצה״ל ובכוחות הבטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים, וכן עבור משפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה - אשר נקלעו למצוקה כלכלית בשל המלחמה. גם המתווה הנוגע לקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, בתנאים שנקבעו במסגרתו, עדיין תקף.
3) יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסירים בעלי מאפיינים שונים כמו קרבה לחלל, נפגעי פעולות איבה, חטופים או מאפיינים נוספים שיפורטו בהמשך, זאת כאשר האסירים ריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם. כמו כן, יישקלו הקלות בעונשי מאסר, כאשר מדובר במאסרים קצרים, ובאסירים שריצו לפחות שליש ממאסרם. 4) ככל שיוחלט על מתן חנינה בדרך של קיצור תקופת המאסר, האסיר יוכל להגיע לדיון לפני ועדת השחרורים במועד מוקדם יותר, והוועדה תחליט אם לשחרר אותו כאסיר ברישיון, בשחרור על תנאי. 5) הארכה ותיקוף מדיניות מתווה החנינות לשנת ה-75 של מדינת ישראל תוך דגש על בקשות חנינה של מערכת הביטחון, הלומי קרב ונכי צה"ל.
4 צפייה בגלריה
"נושיט בו יד תומכת עבור אלה שתרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה". הרצוג ולוין
(צילום: רויטרס)
בבית הנשיא הדגישו כי חנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשות חנינה ושקילת כל מקרה לגופו, ולאחר קבלת חוות דעת של הגורמים המוסמכים והפעלת שיקול הדעת של נשיא המדינה לברר כל תיק ותיק כמקובל, כדי להבטיח כי החנינות שיינתנו במסגרת המתווה המיוחד אינן מסכנות את הציבור או פוגעות באכיפת החוק. עוד הודגש כי מתווה החנינות המיוחד אינו מונע הגשת בקשת חנינה על ידי כל אדם במסגרת סמכות החנינה הנתונה לנשיא המדינה, וכמובן בכפוף לסדרי העדיפויות של הנשיא כמפורט באתר בית הנשיא.
הבקשות ייבחנו על ידי מחלקת חנינות במשרד המשפטים, שתגבש בעניינן חוות דעת שיועברו להמלצת שר המשפטים, ולאחר מכן לבחינה במחלקת החנינות בבית הנשיא ולנשיא המדינה. מדיניות הנשיא בתחום סמכות החנינה, נתונים מספריים אודות ההחלטות שניתנו על ידו והמאפיינים העיקריים להחלטותיו מתפרסמים באופן תקופתי באתר בית הנשיא, במסגרת מדיניות השקיפות עליה הכריז הרצוג בסמוך לאחר כניסתו לתפקידו.
"בקרוב נציין את יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל, והשנה תחושת הערבות ההדדית והאמונה בצדקת הדרך מלוות ברגשות כאב עזים ומטלטלים, ובנחישות בלתי נגמרת להשבת החטופות והחטופים לביתם", אמר הרצוג. "המציאות שינתה את פניה ב-7 באוקטובר, ואזרחי ישראל מתמודדים מזה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים. בשעה שבה החברה הישראלית התגלתה במלוא עוצמתה, עלינו לזכור את אלו שנרתמו ועודם נרתמים למען ביטחון העם והמדינה.
"מוסד החנינה היווה מאז ומעולם דרך לשקף את ערכי החברה וצרכיה, ולנהוג לפנים משורת הדין, באופן חוץ-משפטי עם אלה הזקוקים לכך. לכן השנה השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ונושיט בו יד תומכת עבור אלה שתרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה. זוהי דרך נוספת להפיח תקווה ורוח בעמנו, זוהי דרך נוספת של המדינה ומוסדותיה לשקף את ערכי החברה ולתמוך באלה הזקוקים לכך".
שר המשפטים לוין מסר: ״דווקא בימים הקשים האלה, שאותם חווה מדינת ישראל מאז הטבח הנורא שאירע ב-7 באוקטובר, התאחד עם ישראל ללחימה באויבנו, לעזרה הדדית ולתמיכה, ובכך התגלה במלוא תפארתו. מתווה החנינות המעודכן, המפורסם לקראת יום העצמאות ה-76, מהווה היבט נוסף לאחדות ולערבות הדדית, שנדרשת תמיד, וביתר שאת בעת הזו".
מחיקת רישום פלילי לחיילי המילואים
בקשתו של חייל מילואים תובא לדיון בפני הוועדה, רק אם מתקיימים בעניינו כל התנאים הבאים: 1) החייל שירת בשירות מילואים פעיל במשך 90 ימים לפחות באופן מצטבר מאז 7 באוקטובר 2023 או לחילופין שירת בשירות מילואים פעיל במשך 120 ימים לפחות, בשלוש השנים שקדמו לשנה הקלנדרית בה הוגשה בקשתו. 2) לחייל רישום פלילי בגין עבירות שעבר באזרחות, לאחר שחרורו משירות חובה בצה"ל. הוועדה לא תדון בחיילים בעלי רישום פלילי עקב הרשעות צבאיות. 3) חלפו לפחות שלוש שנים מהמועד בו ניתן פסק דין חלוט בעניינו של החייל. 4) לא הוטל על החייל עונש מאסר של יותר מ-18 חודשים, וחלפו לפחות חמש שנים מאז שריצה עונש מאסר, אם הוטל עליו. 5) לא קיים בעניינו של החייל עונש מאסר על תנאי בתוקף, או עונש של פסילת רשיון נהיגה בתוקף. 6) אין בעניינו של החייל תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד), הפתוחים מחמש השנים שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הוגשה בקשתו, ולא מתנהל בעניינו הליך פלילי שעודנו תלוי ועומד.
בנוסף, הוועדה לא תדון בעניינו של חייל שהורשע בעבירות הבאות: עבירות נגד בטחון המדינה, עבירות המתה, עבירות אלימות חמורה, עבירות מין, עבירות שבוצעו כלפי קטין או בן משפחה וככלל גם עבירות תעבורה. למרות זאת, יו"ר הוועדה מוסמך להורות כי הוועדה תדון בחייל שאינו עונה על התנאים שפורטו, בנסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת. כמו כן, ככל שבקשתו של החייל עוסקת בעבירות פליליות הנובעות מהצורך להסיר מחדל או להשיב מצב לקדמותו (כדוגמת עבירות מיסים, עבירות תכנון ובנייה), יהיה עליו להגיש לוועדה אסמכתאות רשמיות המעידות על כך שהמחדל הוסר או שהמצב הושב לקדמותו.
ביחס לכל בקשה, ייבדקו תנאים אלו: חומרת העבירה ונסיבותיה, משך הזמן שחלף מאז ההרשעה ומאז ביצוע העבירה, עבריינות חוזרת, חרטה ולקיחת אחריות, תהליכי טיפול ושיקום, עמדת נפגעי העבירה במקרים המתאימים, אופי שירות המילואים של החייל ועוד.
מאסרים
תישקל הקלה בעונשי מאסר, על דרך קיצור תקופת המאסר, כך שהאסיר יובא במועד מוקדם יותר לפני ועדת שחרורים. זאת לאסירים בעלי אחד או יותר מהמאפיינים המפורטים הבאים, שריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם: 1) אסיר שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מי שנפל או נרצח בפעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד לתום מלחמת חרבות ברזל. 2) אסיר שהוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של חטוף או נעדר, או מי שהיה חטוף או נעדר והוחזר לישראל. 3) אסיר הסובל ממחלות מסכנות חיים. 4) אסיר עם לקויות או מוגבלויות קשות. 5) אסיר מעל גיל 65. 6) אסיר שילדיו הקטינים מטופלים על ידי מי שאינו הורה שלהם, בשל המאסר. 7) אסיר שעבר התעללות על ידי נפגע העבירה. 8) אסיר המרצה מאסר חלף קנס.
4 צפייה בגלריה
"דרך נוספת של המדינה ומוסדותיה לשקף את ערכי החברה ולתמוך באלה הזקוקים לכך"
(צילום: שלו שלום)
בנוסף, יישקל מתן הקלה בעונש מאסר לאסיר המרצה מאסר ראשון של עד שלוש שנים וריצה לפחות שליש מתקופת מאסרו, וגם מתן הקלה בעונש מאסר לאסיר שתרם תרומה ייחודית ויוצאת דופן לביטחון המדינה. לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון ובעבירות הנתונות לסמכות בית דין צבאי. ככלל, יישקל מתן חנינה בדרך של קיצור תקופת המאסר. אם הנשיא יחליט על מתן חנינה, האסיר יהיה זכאי לעמוד בפני ועדת השחרורים במועד מוקדם יותר בהתאם למועד השחרור המקוצר, והוועדה תוכל לשקול לשחרר אותו כאסיר ברשיון, בשחרור על תנאי. לגבי אסירים עם לקויות קשות, ייערך מהלך יזום מול גורמי רווחה בקהילה, כך שהחנינה תינתן אך בתנאי שיימצא מקום מתאים עבורם לטיפול ולשיקום.
מתווה החנינות המיוחד יחול על אסירים שהחלו לרצות את מאסרם לפני יום העצמאות תשפ"ד, 14 במאי 2024, ושבקשות החנינה שלהם יוגשו עד ל-1 במאי 2025.
הארכה ותיקוף של מדיניות שנת 75 למדינה
נוכח המלחמה והשפעותיה, מדיניות החנינות לשנת ה-75 למדינת ישראל תוארך בשנה כך שתחול עד לתום שנת ה-76 למדינת ישראל, ב-1 במאי 2025. בשקילת בקשות חנינה אלה תינקט גישה מקילה ביחס לבקשות של נכי צה"ל, מערכת הביטחון ובכללם הלומי קרב ונפגעי פעולות איבה.
המתווה המיוחד להקלה בקנסות
מתווה החנינה המיוחד להקלה בקנסות במסגרת מלחמת חרבות ברזל עומד עדיין בתוקף, וניתן להגיש בקשות במסגרתו עד ל-1 במאי 2025. בתוך מתווה זה גם המתווה להקלה בקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה, בהתאם לתנאים שפורטו במתווה.
