לנה וולקוב, אלמנתו של יורי שנרצח אמש (יום ד') במעבר חצייה בחולון על ידי רוכב קטנוע - אחרי שצילמה אותו מבצע עבירת תנועה - סיפרה הבוקר מביתה בבת ים על התקרית המזעזעת. "עברנו כביש ואמרנו לו (לנהג) שנסע ברמזור אדום, כשלנו היה ירוק. הסתכלתי וראיתי שמשהו לא בסדר, אמרתי שאולי אצלם אותו כדי לשלוח למשטרה. זו הייתה הסיבה שהוא הרג אותו".
יורי, כמו גם לנה, עבד בכוח העזר של בית החולים איכילוב בתל אביב, ולדברי רעייתו הוא היה עובד חרוץ שהיה אהוד על כלל עמיתיו. "בכל מקום שבו עבד כולם אהבו אותו. הוא עבד מכל הלב בשביל החולים, את זה אני יודעת". החשוד טרם נתפס, והמשטרה טרם הודיעה על התקדמות כלשהי בחקירה.
הרצח אירע אמש כאשר בני הזוג וולקוב הלכו לראות דירה בחולון, המתינו במעבר חצייה - ובאור ירוק החלו לחצות. רוכב הקטנוע חתך אותם באור אדום וכמעט פגע בהם - והאישה הספיקה לצלם אותו. רוכב הקטנוע ראה את האישה מצלמת, חזר אליה ודרש ממנה: "תביאי מה שצילמת". וולקוב ביקש ממנו להמשיך לנסוע - ונדקר בחזהו על ידי הרוכב. בתיעוד נראה וולקוב מדבר עם אשתו - כשלפי חברת המשפחה הוא אמר לה "אני לא מרגיש טוב" - ונראה נופל על הרצפה.
בתו של יורי, דריה, סיפרה לאולפן ynet: "אבא שלי היה גיבור, הוא פשוט הציל את אמא שלי". לדבריה, רוכב הקטנוע לא פגע בהוריו כיוון שאליו נסוגו אחורה כשהלכו במעבר החצייה, ואחרי שאמה צילמה אותו הוא חזר והתקרב לעברה. אביה, כך סיפרה, היה באותם רגעים בצד השני של המעבר וכשראה זאת התקרב לעברו של הרוכב וביקש ממנו להמשיך הלאה. "הבן אדם הזה כנראה זה לא בא לו טוב בעין, במיוחד אחרי שצעק על אמא שלי בחצי עברית וחצי ערבית, הוא ראה את כל הסיטואציה זה לא היה לו טוב בעין, ומפה לשם אבא שלי מזיז את אמא שלי אחורה - והבן אדם הוציא סכין נשלפת, דוקר אותו בלב ופשוט נעלם".
בני משפחתו של וולקוב שנכחו בבית החולים וולפסון היו המומים משהתרחש, והתקשו לעכל את הבשורה המרה על מותו המיותר של יקירם. רעייתו יצאה בוכה לאחר שהעידה בפני חוקרי המשטרה, ואחד מבני המשפחה התעלף. "בנאדם ככה בא ובשנייה רוצח, הוא עשה לו חור בלב", אמר אחיינו. הדוקר נמלט מהמקום לאחר הרצח. המשטרה פתחה בסריקות אחריו, אך כאמור טרם זיהתה את החשוד.
הדיווח על האירוע התקבל במוקד 101 של מד"א במרחב איילון סמוך לשעה 18:30 בערב. חובשים ופרמדיקים פינו את וולקוב לבית החולים וולפסון בחולון במצב אנוש. צוות הטראומה וצוות מנתחי החזה נלחמו על חייו וניסו לייצב את מצבו, אך כעבור זמן קצר נאלצו לקבוע את מותו.
חן כהן, קולגה של הנרצח מבית החולים איכילוב, אמרה בריאיון לאולפן ynet כי "הוא היה עובד משכמו ומעלה. אם תעברו איש-איש במחלקה, אתם תשמעו כמה היה תענוג לעבוד איתו. בן אדם צנוע, נחבא אל הכלים, בן אדם מקסים שבא ועובד מכל הלב ועוזר לנו פה במחלקה לרפואה דחופה בין היתר להילחם על חיים של אנשים אחרים".
כהן אמרה עוד: "יש במחלקה הלם טוטאלי, אנחנו מסתובבים משעות הערב אתמול שבורים והמומים. בפעם הראשונה שהביאו את זה לידיעתנו שאלנו כמה פעמים 'זה יורי?', וזה לא התחבר. אני לא יכולה להסביר כמה זה לא מתאים לו".
זה מתחבר לאלימות שאתם סופגים במערכת הרפואית.
"זה קורה באופן יומיומי ומתמשך. אין יום שאני לא סופגת קללות, אין יום שלא כורזים לביטחון. זאת פשוט תחושה של חוסר ביטחון בעבודה שלך".
בהכנת הכתבה השתתפו אטילה שומפלבי וניר (שוקו) כהן