הגשת רשימות המועמדים לכנסת הייתה הדרמה הגדולה של סוף השבוע שעבר כשהציבור הישראלי, שוחר תוכניות הריאליטי בטלוויזיה, עקב בדריכות אחר שמות השרים והחכ"ים שנפלטו מהמערכת הפוליטית. אכן, היו שם סיפורים אנושיים למכביר שהספיקו למלא את בלוטות הדמע של הצופים, אם בכלל נותרו כאלה שמסוגלים להתרגש מן החילופים המתמידים במאיישי הכורסאות במליאת הכנסת.
אירוע שלא עורר עניין ואפילו לא תשומת לב קלה היה הרכב רשימת ש"ס שהוגשה לוועדת הבחירות, כשבראשה הועמד שוב אריה דרעי. זה לכאורה לא מפתיע - מאחר שמדובר במנהיג הבלתי מעורער של התנועה מזה שנים רבות. אמרת ש"ס, אמרת דרעי – ועל כך יסכים כל מי שעוקב אחר הקריירה של האיש שנמצא בפוליטיקה ובתודעה הציבורית הישראלית כמעט 35 שנה, מינוס הפסקה של כמה שנים שבהן ישב בכלא או המתין שהקלון שלו יתפוגג.
מי שבכל זאת היה צריך להרים גבה כשקיבל את רשימת ש"ס, ואולי גם יותר מזה, הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון יצחק עמית. היה עליו להיות ער לעסקת הטיעון שעליה חתמו הפרקליטות ודרעי, ובמסגרתה הודה בעבירות מס שביצע. בפברואר השנה אישר בית משפט השלום בירושלים את הסדר הטיעון וגזר על דרעי 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 180 אלף שקל.
שאלת הקלון לא נידונה בבית המשפט משום שדרעי הקדים והתפטר מהכנסת לפני גזר הדין, ולכאורה לא היה בכך צורך. עם זאת, השופט שמואל הרבסט ציין אז את המובן מאליו, ולפיו "הנאשם, איש ציבור מזה כשנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצרכי ציבור".
והנה, רק כמה חודשים חלפו מאז, ודרעי עומד שוב להיות חבר בכנסת ישראל, ואולי גם שר. כיצד הצליח יו"ר ש"ס לתעתע בפרקליטות ובבית המשפט גם יחד ויצר את הרושם שהוא פורש מן הפוליטיקה? בנושא הזה עסקו היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט ובכירי הפרקליטות, שהותירו פרצה כה גדולה שקוראת לגנב. הם לא יכולים להיתמם ולומר שלא האמינו שאדם מכובד יבצע מעשה נואל כזה. ראשית, כי כאמור מדובר במי שבעבר כבר הורשע בפלילים וישב בכלא, ושנית כי כל מי שעיניו בראשו הבין מה מתכנן דרעי לעשות.
מה שחשוב לעניינינו הוא שבשל המחדל המשפטי הזה עומד אדם שהורשע בפלילים בפעם השנייה (!) לחזור להיות אחד הפוליטיקאים החשובים במדינה. אם אכן, כפי שמלמדים הסקרים מאז פירוק הרשימה המשותפת, יזכה גוש הימין ל-61 מנדטים או יותר, תהיה ש"ס – ודה-פקטו אריה דרעי – אחד הגורמים החשובים והקובעים בממשלה הבאה.
למעשה, את ממשלת ישראל יובילו הן אדם שמתמודד בימים אלה עם שלושה כתבי אישום, והן אדם עם שתי הרשעות בבית המשפט. שניהם יהיו מופקדים על מערכת אכיפת החוק, שלפי הבטחות ח"כים מהליכוד צפויה לעבור שינויים מפליגים: דודי אמסלם, גלית דיסטל אטבריאן ומאי גולן הגישו הצעת חוק שלפיה ימונו שופטי העליון על ידי הממשלה באישור הכנסת; ניר ברקת אמר שלדעתו בנימין נתניהו יפטר את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ועל התוכניות של יריב לוין, אמיר אוחנה, יואב קיש ואחרים על מערכת המשפט אין צורך להרחיב.
דרעי, מן הסתם, יוכל לשתף פעולה עם כל צעד שנתניהו יעשה כדי לחמוק/לדחות/למסמס את משפטו. וגם אם המשפט יסתיים בגזר דין, דרעי יוכל ללמד אותו טריק או שטיק אחר כיצד להערים על הפרקליטות ובית המשפט. ראש ש"ס הרי צבר ניסיון רב ביותר בנושא הזה.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il