ישראל סוערת סביב פרשת המעקבים של המשטרה שנחשפה ב"כלכליסט". מחדירה לכאורה לטלפונים של אזרחים ללא צו בית משפט, ועד האזנה לפעילי מחאה, מנכ"לי משרדי ממשלה ועיתונאים. הפרסומים לא עברו מעל ראשי השוטרים, שנמצאים בשטח ובמגע עם האזרחים. כעת שלושה מהם מספרים איך הם מרגישים כאשר רובצת עננה מעל הארגון שבו הם משרתים.
סמ"ר מיטל טליאס משרתת במג"ב כסמלת מחלקה בגזרת עוטף ירושלים. "זה לא נעים לקום בבוקר ולקרוא פרסומים כאילו אנחנו מאזינים לאזרחים תמימים בטלפון", היא אומרת, "אני מאמינה שזה לא נכון. לאנשים יש נטייה לקפוץ מיד למסקנות. אין לי ספק שהאמת תצא לאור, שום דבר לא יישאר מתחת לבלטה".
טליאס מספרת על התסכול הגדול: "אנחנו עובדים בכל תנאי מזג אוויר, עומדים במחסומים, מטפלים בהפרות סדר, מגיעים לזירות פיגועים – ואז קוראים מה שכותבים נגד המשטרה ברשתות החברתיות. זה קשה, ממש לא נעים, פתאום מסתכלים עלינו בעין אחרת. אני לא חושבת שפרשה אחת אמורה לטלטל את אמון הציבור במשטרה, בטח כשעדיין לא יודעים את כל העובדות".
רפ"ק ברק דדון משרת כמפקד מרכז שירות לאזרח בצור באהר של מחוז ירושלים. "אני לא חושב שזה נכון", הוא אומר, "ולמרות זאת אין לי ספק שאם יימצא שמישהו טעה – המשטרה תדע למצות איתו את הדין. אני מציע לכולם להמתין בסבלנות לתוצאות הבדיקה ולזכור שאין לנו משטרה אחרת".
מפקח איתי ביזיניאן, קצין סיור בתחנת חיפה, אומר: "כואב לי בנשמה כי אני יודע כמה המשטרה עושה למען האזרחים, בשמירה על הסדר הציבורי ובשמירה על חיי אדם. אבל כל עוד לא קבעו שהמשטרה טעתה, מבחינתי לא היה ולא נברא".
ביזיניאן מספר ש"היו תקופות שהשיח הציבורי כלפי המשטרה היה בוטה הרבה יותר, למשל בגלים הראשונים של נגיף הקורונה. אבל בכל מקרה, אני גאה לצאת עם המדים של משטרת ישראל הביתה ולהסתובב איתם ברחוב. אמשיך לשרת את האזרח בצורה הכי טובה שאני יכול, וחשוב לי שהאזרחים יידעו את זה. שום סכום בעולם לא יכול להשתוות לתודה שאנחנו מקבלים מהאזרחים. בסוף, כשהישראלים במצוקה הם פונים אלינו. חכו בסבלנות, אל תחרצו את דינה של המשטרה ובטח לא את דינם של השוטרים בשטח".
