כלת וחתני פרס נובל ישראלים שלחו לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, חברי הכנסת ונשיאי המוסדות להשכלה גבוהה מכתב שבו התייחסו להשפעתה של תוכנית נתניהו-לוין למהפכה במערכת המשפט על מערכי המחקר וההשכלה הגבוהה בישראל. מלבד שלושה, כל החתנים הישראלים חתומים על המכתב.
"אנו, כלת וחתני פרס נובל הישראלים, העובדים, מתגוררים ופועלים בארץ, או שעשינו את עבודתנו המדעית בישראל וקשרנו את גורלנו וגורל משפחותינו במדינת ישראל, מביעים בפניכם את דאגתנו העמוקה מהשינויים המוצעים במערכת המשפט. לשינויים משטריים אלו השלכות שליליות ברורות על מערכי המחקר ומוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה, המהווים את המנועה הכלכלי והביטחוני ומבטיחים את קיומה", הם כתבו במכתבם.
"מחקר מדעי-טכנולוגי והשכלה גבוהה מתקדמת משגשגים במדינות דמוקרטיות שבהן קיימת הפרדת רשויות ברורה. לא פולין, לא טורקיה, לא הונגריה וגם לא מדינות גדולות כרוסיה וסין, נמצאות על במת המדע העולמי. מדינות שבהן המשטר הפוליטי קובע עדיפויות למחקר ולהשכלה הגבוהה, מאבדות את המצוינות המדעית", הם הסבירו.
לדבריהם, "חוזי המדינה ומקימיה הבינו את נחיצות ההובלה המדעית לשגשוגה של ישראל, ויסדו בה אוניברסיטאות ומכוני מחקר עוד טרם הקמתה, דוגמת הטכניון, האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן למדע. לעשייה זו אין תקדים בתולדות העמים, והתוצאה לא איחרה לבוא – שגשוג כלכלי וצבאי ויתרון מדעי טכנולוגי שהבטיחו את קיומנו ברווחה ובביטחון. המהפכה המשטרית המוצעת תערער את אלו".
הם הסבירו כי "פיתוחים מדעיים וחדשנות טכנולוגית זקוקים לחופש מוחלט. במדינות שבהן מוסדות המחקר וההשכלה הגבוהה שועבדו לרצון הרשות המבצעת, נהרסו תשתיות הפיתוח המדעי והטכנולוגי. במדינות שבהן הוחלשה מערכת המשפט הוחלשה גם הכלכלה, החלשה שהובילה לקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה והמחקר. מרכזי המחקר והפיתוח, הן של אוניברסיטאות והן של חברות תעשייה מובילות, הנסמכים על סגל אקדמי, בוגרי האוניברסיטאות והמכללות וחוקרים בעלי שם עולמי המבצעים מחקר בישראל, יעדיפו מדינות בעלות משטר דמוקרטי יציב".
עוד ציינו כי "בנוסף לכל אלו, ערעור מעמדן של נשים בעולם האקדמי, הכתבת תוכניות לימוד נטולות בסיס מדעי, מתן רישוי למקצועות חיוניים על ידי גופים לא מקצועיים ושינויים נוספים שהרשות המבצעת תדרוש, יערערו את אמינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה כולה. בשל כל אלו מדינת ישראל תאבד את המצוינות המדעית והטכנולוגית, אובדן שיפגע קשות בכלכלתה, ביטחונה, ומעמדה הבינלאומי.
"אנחנו קוראים לנשיא המדינה להשמיע קול צלול וברור נגד השינויים המוצעים, לראש הממשלה לחזור לעמדות שבהן הוא עצמו דגל עד לעת האחרונה ולחברי הכנסת לשמוע את קולנו ולבלום את המפנה", הם סיכמו. "אנחנו קוראים לנשיאי מוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר להתריע על הסכנה הכרוכה בשינויים אלו למחקר המדעי והטכנולוגי ולהכשרת הדור הבא של המורים, המהנדסים, הרופאים, המדענים והכלכלנים הנושאים על כתפיהם את משא קידום המדינה".
על המכתב חתמו חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 פרופ' אברהם הרשקו, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 פרופ' אריה ורשל, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009 פרופ' עדה יונת, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 פרופ' דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 פרופ' מיכאל לויט, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 פרופ' אהרן צ'חנובר וחתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006 פרופ' רוג'ר קורנברג. חתני הנובל ישראל אומן, דן שכטמן והכלכן האמריקני-ישראלי ג'ושוע אנגריסט לא חתמו על המכתב.