אפשר להתעלם מהאירועים האחרונים שנחשפים, לטמון את הראש בחול, לומר שזו הצטברות של מקרים ושבתקופות אחרות המצב גם היה גרוע, אבל האמת היא שמשהו רע עובר על הצבא, והשלכותיו עלולות להיות מרחיקות לכת אם לא יתוקנו מיד. הכי חשוב להתחיל בפן המבצעי. התוצאות של סוף השבוע ברצועת עזה הן רעות ומלמדות על בעיה של הדרג הפיקודי בהכנת הכוח. לכאורה רק בעיה של האוגדה, אבל בפועל באישור התוכניות זה מגיע לפיקוד ולמטכ"ל.
אפשר לראות בזה אירוע טקטי, אבל במשך שנתיים של התפרעויות קבועות על הגדר נהרג לוחם אחד בלבד - סמ"ר אביב לוי ז"ל מגבעתי. לוחמים שמשרתים שם יספרו לכם עד כמה הידיים שלהם כבולות בהפעלת האש. שום צבא בעולם לא היה נותן להפגנה אלימה וחמורה שכזו להתקרב ככה לגבול, בלי קשר לטעות שבהצבת הלוחם בחרך.
זה מגיע אחרי מבצע "שומר החומות", שהציבור כבר מבין היום כי מה שניסו לשווק לו כהצלחה מסחררת, למשל מבצע ה"מטרו", היה כישלון מוחלט, ועם כל ההשקעה הרבה של פצצות חכמות, מיירטי כיפת ברזל ואמצעים מיוחדים, בכל המבצע הזה נהרגו פחות מ-100 מחבלים. כן, זה המספר.
בשנה שעברה היה אמון הציבור בצה”ל בשפל, ואם המצב לא ישתפר מיד המצב יחמיר ולא יהיה ניתן יותר לאחות את השבר, לא במוטיבציה לשירות קרבי ולא לשירות קבע. לכוכבי נותרה פחות משנה וחצי לתקן
ההססנות בהפעלת הכוח גם היא בעוכרינו: כששלושה מחבלי חיזבאללה הגיעו למוצב בהר דב לפני כשנה לבצע פיגוע והרמטכ"ל הורה בהנחיה מקדימה לא להרוג אותם כדי לא להוביל להתלקחות עם חיזבאללה - זו תקלה שבסופו של דבר משדרת לחיזבאללה שהוא יכול לירות 20 רקטות וצה"ל גם לא יגיב, כי הוא מורתע. כך הופכת גזרת לבנון, בדומה לגזרת עזה, לאזור של "טפטופים" בשגרה.
ונעבור לבעיות השוטפות של צה"ל, שלכאורה עוברות לנו מעל הראש בשטף הדיווחים ובמשבר הקורונה. בזמן שהלוחמים זועקים, ובצדק, על כך שהשכר שלהם לא הועלה במשך שש שנים, הרמטכ"ל ושר הביטחון נלחמים על תוספות הפנסיה של משרתי הקבע הבכירים, במקום על שכר הלוחמים הנמוך. בעידן שבו צעירים מהעשירונים העליונים בוחרים לשרת ביחידות טכנולוגיות כמו 8200 ויוצאים מסודרים אחרי השירות, ובני העשירונים הנמוכים יותר משרתים ביחידות לוחמות - נדרש לעשות צדק מינימלי ולתגמל אותם בהתאם.
לא ייתכן שכדי לשרוד שירות צבאי מלא נדרש חייל לתמיכה כלכלית של ההורים, או להיכנס לחובות. אבל ללוחמים האלה ולחיילי המפקדה בגדוד אין ועד שיזעק את זעקתם. אז הם משלמים את המחיר, וכך נפתחים הפערים החברתיים הגדולים ביותר בחברה הישראלית, לא פחות מאלה שמיוחסים ללימודים אקדמיים.
והצבא, איך הוא נראה? עם מטבחים שאינם ראויים לטפל במאכל אדם, בין אם משום שהחליטו להפריט את המטבחים לחברות הסעדה ובין אם משום שהטבחים לא משקיעים. הקצינים שאוכלים בנפרד נהנים מאוכל מצוין בזמן שהחיילים אוכלים אוכל שלעיתים אף לא ראוי למאכל.
הירי בלוחם מג"ב בגבול עזה בשבת
אם לא די בכך, קיימת בעיה קשה בתחום ההסעות. מראות של אלפי חיילים שנאלצים להידחף בימי ראשון וחמישי בתחנות ההסעה כי לא הקצו מספיק אוטובוסים, וחיילים שלא מקבלים שירות רפואי כמו שצריך. גם כאן צה"ל או הפריט את השירותים, או לא הצליח להשאיר רופאים ראויים בשירות, וכל חייל חש זאת על בשרו. כשהמזון, ההסעות והרפואה לא טובים - חיילים מוציאים יותר כסף. ושוב - מי שיש לו כסף מהבית נהנה מתנאים משופרים, ואלה שסובלים הם החיילים שבאים מהבתים הלא עשירים.
יש שני פתרונות שהרמטכ"ל ושר הביטחון לא הצליחו ליישם: הראשון הוא שירות לכל - כל בני הנוער עוברים בשער הווירטואלי של הבקו"ם, וצה"ל יבחר את מי שמתאים לשירות צבאי ובהתאם יתגמל את הלוחמים. כל מי שהצבא לא צריך, ויש רבים כאלה, יעבור לשירות בארגונים כמו מד"א, נציבות הכבאות, משטרה, בתי חולים או ארגוני סיוע, ותיקבע מכסה לתלמידי תורה.
יוסי יהושוע צילום: הדר יואביאן הפתרון השני הוא לוותר על הפנסיה המוגדלת ולהמיר את זה בשכר ראוי יותר למשרתי הקבע שאינם לוחמים ושלא מתוגמלים בהתאם לשעות העבודה המרובות, לעיתים סביב השעון, גם אלה המושמצים מהקריה שמשרתים בבור וזוכים לשכר נמוך. לשם כך צריך יותר מנהיגות ויכולת ביצוע ופחות נאומים מרהיבים. נכון, אנחנו בעידן של תדמיות, אבל את המצב הזה לא ניתן ליפות.
בשנה שעברה היה אמון הציבור בצה”ל בשפל, ואם המצב לא ישתפר מיד המצב יחמיר ולא יהיה ניתן יותר לאחות את השבר, לא במוטיבציה לשירות קרבי ולא לשירות קבע. לרמטכ"ל כוכבי נותרה פחות משנה וחצי לתקן. הלוואי שיצליח.
- יוסי יהושוע הוא עיתונאי "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
