משפט המפתח של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, סמוך לראשית הדיון בבג"ץ שהתקיים היום (חמישי) על חוק הנבצרות, מסגר את הפתרון בעתירות לביטול החוק. חיות הבהירה כי בית המשפט אינו "עוסק בחלומות של העותרים" להוציא את בנימין נתניהו לנבצרות בשל פעילותו בניגוד עניינים לאור משפטו. "החלומות שלהם (העותרים) מתמזגים עם החרדות שלכם (הממשלה), למנוע בחוק הוצאה של נתניהו לנבצרות", אמרה. הפיתרון שהציעה: "לדחות את תחולת החוק לכנסת הבאה".
מבחינת נתניהו נרשם ניצחון כלשהו בחותמת בג"ץ. לאחר שהרכב של 11 שופטי בג"ץ התיר לו להרכיב ממשלה לפני שנתיים, הובהר עתה שלא ליועצת המשפטית לממשלה וגם לא לבג"ץ, סמכות מוחלטת להוציאו לנבצרות מהפוליטיקה, בעילה של הפרת הסכם ניגוד עניינים.
דרמה התחוללה לעת ערב, כשנציג היועמ"שית עו"ד ענר הלמן ביקש להבהיר את עמדתה. הטוען המוכשר הקריא מן הכתב הבהרה שככל הנראה הוכתבה לו, שממנה השתמע שהיועצת לא נותרה לגמרי בלי סמכות לקרוא להוציא את נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים, כפי שעלה מהדיון עד אז. "אי אפשר לשלול נסיבות חריגות", הקריא.
הדיון, שלא עסק ביסודות המשטר הדמוקרטי, נערך באווירה נינוחה הרבה יותר מהדיון על ביטול עילת הסבירות לפני כשבועיים. כבר בתחילתו, פורק אחד המוקשים העיקריים בהקשר החקיקה. כלל השופטים, העותרים, נציג היועמ"שית ופרקליט נתניהו הסכימו כי חקיקת החוק נגועה בפרסונליות. במקביל התברר מיד כי בית המשפט העליון אינו הולך לפסול את החוק בשלמותו, או אפילו לתקנו, ובכך פירק את נצרת הרימון.
המחלוקת נסבה על מרכיב אחד - מתי ייכנס החוק לתוקף. הנשיאה חיזקה את ההצעה מהדיון הקודם - למרות פגמיו וכדי לעמם את המרכיב הפרסונלי, ולתת לכל הצדדים מוצא של כבוד והפחתת מתחים - שהחוק ייכנס לתוקף מהכנסת הבאה.
כ"נהוג" בכל הקשור לתיקי המהפכה המשפטית, את תחילת הדיון ליווה הדגל האדום המאיים של שר המשפטים יריב לוין. "הדיון שמתקיים היום בבית המשפט הוא הלכה למעשה דיון בביטול תוצאות הבחירות", אמר השר. "משמעות דחיית תחולת חוק הנבצרות היא שפקיד יוכל לקחת לעצמו יש מאין סמכויות שמעולם לא ניתנו לו, ולדון באפשרות ההזויה כשלעצמה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, בניגוד מוחלט לתוצאות הבחירות. העותרים מבקשים למעשה להדיח את ראש הממשלה נתניהו, כדי לשים סוף לשלטון הימין". את אותו דגל מאיים החזיק גם יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן, שהשווה את בג"ץ ל"מועצת שומרי החוקה באיראן".
הדיון חשף שוב את מאבק הכוחות והסמכויות בין הרשויות. אבל ביתר שאת, הוצפו ההיסטריה ו"הקונספציה" שהיו ביסוד חקיקת חוק הנבצרות על ידי הכנסת. ההיסטריה של נתניהו וחרדותיו מפני הוצאתו לנבצרות ע"י היועמ"שית בשל הפרת ניגודי ענייניו, גרמה לחקיקת חוק פרסונלי מהיר באמצעות נשק לא קונבנציונלי, בכך שהוגדר כחוק יסוד. בהרב-מיארה, שלא דאגה מיד להכחיש שאינה עוסקת בנבצרות נתניהו, העצימה את הפרנויה והאיצה את החקיקה. האופזיציה חיכתה למשיח הנבצרות, כשגם ראשיה יודעים שאינו יכול להתממש.
כשדלק השנאה זורם ברחובות, וכשאיש אינו מאמין לרעהו, נקלעו הכול למעגל שוטה שגרם לכל הצדדים להתחפר בעמדותיהם. כך קרה שבדיון הובהר ע"י נציג היועמ"שית הלמן, שליועצת אין סמכות להוציא את רה"מ לנבצרות בעילת ניגוד עניינים, אלא רק במקרה קיצון. עוד התברר כי למרות התקף החרדה, מלווה באיום של יריב לוין, ובתיאום ככל הנראה עם רה"מ, שלבג"ץ אין כוונה לבטל את החוק.
מובן שכל הניגון הזה היה אמור להביא לסיום הדיון, בידיעה שנתניהו לא יוצא לנבצרות גם אם היועצת סבורה שהוא נתון בניגוד עניינים, ובכך לייתר את הדיון גם בבג"ץ נוסף התלוי ועומד בעד הוצאת נתניהו לנבצרות. כמו כן ניתן היה לאמץ את עמדת הנשיאה חיות שמייצגת את רוב השופטים, לפיה יש לדחות את תחולת החוק לכנסת הבאה, "ובא לציון גואל", כדבריה.
אבל בעולמנו המשברי שום דבר אינו לינארי. למרות העולה מדברי הנשיאה חיות, כי בית המשפט לא יתערב בנבצרות נתניהו – חרדותיו של רה"מ, המצוי בעיצומו של משפט הפלילי, הן כבר מזמן על אוטומט. הן המנוע של רצונו להזיז את היועמ"שית מתפקידה, ולמנות תחתיה מי שיטפל בתיקיו - לשביעות רצונו. שאיפתו של השר לוין להמשיך ולחצוב את להבת המהפכה המשפטית שלו, אינם יכולים לאמץ פשרה של בג"ץ. לדידה של הקואליציה, כל פשרה מכבה את אש הלגיטימציה להמשך המהפכה. היא כניעה וערעור האג'נדה הנראית להם ישימה במרחק נגיעה, ולעזאזל הכול.