לתמונת חדר הילדים בעזה שבו שהתה ככל הנראה לירי אלבג (19) נחשפה משפחתה בפעם הראשונה לפני כחודש. "היינו בהלם, זאת הייתה הפעם הראשונה שבה ראינו משהו פיזי ממקום שהיא הייתה בו", מספרת האם שירה בעקבות פרסום הריאיון הארוך עם משפחת אלבג ב"דיילי מייל" הבריטי, שבו נחשף תיעוד מהחדר שבו שהתה לירי עם חטופות נוספות.
משפחתה של הצעירה, שנחטפה לעזה לפני 171 יום, סיפרה בריאיון לעיתון הבריטי כי צה"ל זיהה את המיקום שבו הוחזקה לירי בימים הראשונים בעזה באמצעות די.אן.איי משאריות הדם שנותרו בחדר. ב"דיילי מייל" צוין עוד מפי חטופים ששוחררו כי לירי נאלצה לנקות את השירותים של המשפחה שהחזיקה בה בשבי, ולבשל לה בזמן שלה לא הרשו לאכול. הם סיפרו עוד כי השובים אפשרו ללירי להתקלח רק אחרי 37 ימים מחטיפתה.
"הרגשתי הקלה אחרי שראיתי את התמונה של החדר", אמרה האם שירה ל-ynet. "הידיעה שלפחות היא לא נכנסה ישר למנהרה ולחושך. לפחות בהתחלה היא הייתה בחדר של ילדה". האם הוסיפה מסר למקבלי ההחלטות שדנים באפשרות לעסקת שחרור חטופים: "בשבוע הבא היא חצי שנה בשבי. היא חווה זוועות עולם, לא ישנה במיטה שלה. שיבינו שלזמן יש משמעות, ושלחטופים אין זמן כבר מזמן".
האם אמרה עוד: "יש עסקה על השולחן, והם חייבים להפוך עולמות כדי שהעסקה הזאת תצא לפועל. אם הם לא יהפכו עולמות - מי יודע מתי זה יהיה. אנחנו שומעים מיליון ואחד דברים, כן רפיח, לא רפיח, כן תמיכה מארה"ב, לא ארה"ב. זהו, יש עכשיו עסקה על השולחן - תהפכו את העולם כדי שהבת שלי תהיה בבית".
שי, אחותה של לירי, אמרה על תיעוד החדר שבו היא הוחזקה: "אין לנו אפילו איך לדמיין איפה היא נמצאת עכשיו. אנחנו מסתכלים על התמונה הזאת ואומרים 'היא הייתה שם'. זו הקלה או נחמה, ומצד שני אני חושבת, איך בכלל יש משהו ורוד במקום הזה? איך יש דברים של ילדה? איך משפחה בכלל עושה דבר כזה? הם שמרו עליה? הביאו אותה לבית עם ילדים קטנים? מה הסבירו לה?"
שי הוסיפה: "הפעם האחרונה שקיבלנו מידע על לירי, אות חיים, הייתה ביום ה-51 לחטיפה. אני נאחזת באותם סיפורים שסיפרו לפני 120 יום. לא סיפרו לנו הכול כדי לשמור עלינו, גם לירי ביקשה לא לספר לנו כדי שהיא תספר בעצמה. אנחנו מבקשים ממנה סליחה, אני כועסת על זה שעובר עוד יום ועוד יום ואנחנו לא מצליחים להחזיר אותה. לא משנה מה אנחנו עושים, אנחנו לא מצליחים להחזיר את לירי הביתה".
המשפחה של לירי לא מעודכנת בפרטי המשא ומתן בין ישראל לחמאס בדוחא בירת קטאר. היא ניזונה מאמצעי התקשורת, ובהתאם לכך לא מפתחת יותר מדי ציפיות: "אני רוצה שאחותי תחזור בחיים, ואני רוצה שגם הנפש שלה תחזור בריאה כמה שאפשר", אמרה שי.
האחות ציינה עוד: "אני פה ומרגישה שאני משתגעת, אני לא יודעת מה קורה איתה. אנחנו רוצים לשקם אותה כבר, לטפל בה. חטופים שחזרו מספרים שהם לא יכולים להמשיך הלאה, כי הם זוכרים את לירי מבקשת מהם 'אל תשכחו אותי'". האם שירה: "כשהיא תחזור אני אצטרך לא רק לטפל בה, אלא גם באחים שלה, באבא שלה, בעצמי. אנחנו מניחים את עצמנו בצד עכשיו, לא יהיה לנו שיקום עד שהיא וכולם לא יהיו בבית".
