איגוד עובדי מסגרות לנוער בסיכון ב"כוח לעובדים" ישבית החל מהלילה (בין חמישי לשישי) באופן חלקי את פעילות עמותת "ענב", שמפעילה 11 מסגרות לנערים ונערות במצבי סיכון. העובדים ישבתו במחאה על גרירת רגליים מצד הנהלת העמותה במשא ומתן על שיפור שכרם, שמתנהל כבר במשך כשנתיים. במסגרת השביתה, העובדים יעבדו במשמרות חלקיות, בעוד שמשמרות קצרות יבוטלו, ומשמרות לילה בחלק מהמסגרות לא יאויישו.
שכר העובדים עומד כיום על 29 שקלים לשעה, והעובדים טוענים כי הנהלת העמותה מוכנה לשפר את שכרם בשלושה שקלים לשעה, בתנאי שלא ידרשו תוספות שכר בארבע השנים הקרובות.
ההנהלה ביקשה להוציא צו מניעה נגד השביתה, אך בית הדין לעבודה בבת ים הותיר לעובדים לקיים את השביתה במלואה, בקביעה כי היא מידתית. באיגוד העובדים קראו למשרד הרווחה להתערב במשבר: "לא ייתכן שהמשרד האמון על רווחת הילדים הללו עומד מנגד, בעת שהמסגרות קורסות ומאלצות אותנו לשבות".
ליעד שגיא, רכזת בהוסטל "דולפין" לנערות בסיכון גבוה, אמרה על טענות ההנהלה: "העמותה ניסתה להציג את השביתה כקיצונית ואותנו כמי שפוגעים בילדים, למרות שהם מכירים את עבודתנו היטב. בחרנו בצעדי שביתה מדודים בדיוק כדי לצמצם את הפגיעה בנערים. ניאלץ להמשיך בנחישות מול ההצעות המעליבות של ההנהלה".
מצוקת השכר בתחום זה ידועה: רוב המעונות לנוער בסיכון מופעלים על ידי עמותות וארגונים שונים, ואף אלו הממשלתיים מופעלים בתורם על ידי חברות כוח אדם. השכר השעתי למדריך נע בין 37-29 שקלים לשעה, גם כשמדובר במשמרות לילה. השכר תלוי במעון, אך ברובם הוא קרוב יותר לרף התחתון. לנוכח תנאים ירודים אלו, מרבית המדריכים נוטשים את המעונות אחרי שנה, ובתחום נרשם מחסור חמור בכוח אדם, לצד קושי בגיוס.
באיגוד עובדי חסות הנוער בכוח לעובדים אמרו כי "מדובר בלעג לרש. בעבודה שלנו לא מחתימים כרטיס. הנערים והנערות נמצאים תמיד בליבנו, והעבודה באה איתנו הביתה. זה מביש שאנחנו צריכים להיאבק על שכר הגון, שמוביל לתחלופת עובדים גבוהה בעמותה. נערים מסרבים להיפתח בפנינו מחשש שביום הבא כבר לא נהיה שם עבורם".
מדריכה ורכזת בעמותה, ליסה פלם, סיפרה כי "הגעתי לתחום מתוך תחושה שיש לי מה לתרום, מתוך רצון אמיתי להיות זו שמושיטה יד למי שירצה לאחוז בה". עם זאת ליסה העיד ש"כמדריכה, ראיתי את תחלופת העובדים כל מספר חודשים, ואת הפגיעה בנערים שמגיעה בעקבותיה, עם חווית נטישה שאיתה הם נאלצים להתמודד פעם אחר פעם, שמובילה לחוסר יכולת להיקשר ולסמוך, וכך לפגיעה בטיפול שלהם".
ליסה המשיכה ותיארה את העבודה במעון שיקומי: "הנערים שאני עובדת איתם מגיעים מרקעים מאוד קשים, רובם עם עבר עברייני, ונמצאים כולם במסגרות תחת צו בית משפט. המטרה שלי היא לעזור להם להשתקם ולחזור לדרך המוטב, אך מצוקת העובדים הופכת אותה למשימה כמעט בלתי אפשרית. העולם של הנערים מתהפך בכל פעם מחדש. כל פעם שאיש צוות עוזב חוזר הניגון - 'למה שאסמוך עלייך, אם גם את תעזבי אותי בסוף?'. חוויתי את המחסור בעובדים בשעות הרבות שבהן עבדתי כדי לפצות על המחסור".
עוד הדגישה כי השכר הנמוך מקשה על היכולת לתמוך בנערים שאיתם היא עובדת. "בשכר הזעום שאני מקבלת, אם לא אעבוד יותר מ-250 שעות בחודש, לא אצליח לשלם שכירות, אך אם אעבוד שעות רבות כל כך, לא אהיה פנויה רגשית להתמודד עם הנערים. המטרה שלנו היא להגיע להסכם שיאפשר לנו לא לעבוד בלי סוף ועדיין להצליח לשלם שכירות בסוף החודש, לצד גיוס עובדים שיהיו מוכנים להישאר במערכת", סיפרה.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "מדובר בסכסוך עבודה בין העמותה לבין עובדיה. משרד הרווחה פועל לאיוש המשמרות החסרות על ידי עובדי המשרד".
מעמותת ענב נמסר בתגובה כי "בעמותה מועסקים כ-180 עובדים. לעמותה קיים הסכם קיבוצי עם עובדיה, אשר שיפר באופן ניכר את תנאי העסקתם, לצד הענקת ביטחון תעסוקתי. נציגות העובדים הציגה במשא ומתן דרישות גבוהות לקידום השכר בשיעור של עשרות אחוזים. מדובר במיליוני שקלים לשנה אחת - עלות שאין ביכולת העמותה לעמוד בה. העובדים הם המשאב החשוב ביותר שלנו, אנחנו משקיעים רבות בהכשרתם ובמילוי צרכיהם, ונמשיך לנהל משא ומתן באופן שקול ואחראי שמותאם ליכולותינו ולמשאבינו".
