כשברקע תשובת חמאס להצעה הישראלית לעסקה, הממונה על השבויים והנעדרים, תת-אלוף (מיל') גל הירש, אמר בימים האחרונים כי כוחות הביטחון, קבינט המלחמה וראש הממשלה בנימין נתניהו "הופכים כל אבן, 24 שעות ביממה, כדי להביא את כל החטופים, עד האחרון שבהם, את החיים ואת החללים הביתה לישראל".
גל הירש על המאמצים להשבת החטופים: "הופכים כל אבן"
(צילום: איגור פינקלשטיין, "עננים צילום עסקי")
במפגש ביטחוני בנושא "בטחון יישובי קו התפר אחרי ה-7.10", שאירחה כפר יונה, מטעם מרכז "איתן" לאסטרטגיה רבתי לישראל, אמר הירש: "אנחנו מחויבים לגמרי להחזיר את כולם הביתה. אני שותף לדיוני קבינט המלחמה, אני רואה את עשייתם של חבריי במוסד, בשב"כ, בצה"ל, בכל כוחות הביטחון ובמשרדי הממשלה, אני רואה את ההתנהלות של שרי קבינט המלחמה, בראשם ראש הממשלה. אנחנו יוזמים כל הזמן, לא שוקטים על שמרינו, לא משאירים אצלנו את הכדור ומקפידים כל הזמן להיות דינמיים מספיק להביא לפתיחתו המחודשת האפקטיבית של המשא ומתן".
הוא הוסיף: "הלכנו כברת דרך גדולה מאוד לאורך המו"מ כדי להשיב את החטופים, גדולה מאוד בלשון המעטה. אנחנו נחושים להשיב את החטופים, כמו שאמר ראש הממשלה, בדרך זו או בדרך אחרת, אנחנו נשיב את כולם. הלכנו כברת דרך גדולה מאוד כי אנחנו יודעים שיש מחיר להשבתם, את המחיר הגדול ביותר מוכנים לשלם אנשי כוחות הביטחון וצה"ל שלנו, שהחלום שלהם זה לקחת חלק בחילוצם של חטופים ולסייע ביצירת הלחץ המבצעי והצבאי וביצירת הישגים בשטח שיאפשרו לנו להיות במצב טוב יותר במו"מ".
הירש הסביר כי "החמאס נמצא בתוך תהליך של מעבר מצבא הגרילה הענק שהאיראנים בנו אתו כאן ברצועת עזה מאז ההתנתקות, ועובר מהיותו צבא גדול מאוד מצבא גרילה - לגרילה. את הצבא שלו אנחנו מפרקים. כעת הלוחמים שלנו נלחמים בכל הרצועה ובעיקר ברפיח מתנהלת מערכה לפירוק גדודי החמאס. עם הגרילה והטרור נצטרך להתמודד עוד שנים רבות. זה לוקח הרבה מאוד זמן וחשוב שתדעו את זה. והבעיה שלי כמתאם שבויים ונעדרים היא שלחטופים אין זמן, ההתנגשות הזו מביאה אותנו לדיונים קשים עם הרבה מאוד אחריות בקבלת ההחלטות, החלטות קשות כמו זו שאפשרה לכוחותינו לתקוף בנוסייראת ולהביא משם ארבעה חטופים, כמו גם להחליט על ויתורים במו"מ ועל מאמצים גדולים מאוד שיש להם השלכות כבדות משקל".
לדבריו, "המתח הזה בין שעון הזמן הארוך של מלחמה בטרור ובגרילה של חמאס ולהבטיח שלא יהיה כזה איום מרצועת עזה וממקומות אחרים, לבין זה שהחטופים והחטופות שלנו שם השעון מתקתק כל הזמן - מכאן מתקבלות ההחלטות עם מחויבות אין קץ להשבתם של כולם".
הירש סיכם: "אנחנו נמצאים תחת לחץ בינלאומי אדיר ממדים. העולם אוהב אותנו מוכים וחבולים, אנחנו צריכים לזכור שאיתנו הצדק, ויש לנו את כל הזכות להגן על עם ישראל, להילחם, להביא ביטחון ולהשיב את כל חטופינו הביתה. זו מערכה קשה, היא תימשך הרבה זמן, אנחנו צריכים לפרק צבאות של טרור שראש הנחש, איראן בנתה סביבנו מאז המהפכה האיסלאמית בסוף שנות ה-70 כדי להרתיע אותנו מלתקוף את מתקני הגרעין שלה. אנחנו לא בהתחלת הסוף, אני מקווה שאנחנו בסוף ההתחלה".
ביום חמישי האחרון הגיב גורם מדיני בכיר על תשובת חמאס כפי שצוטטה בסוכנות הידיעות רויטרס, שלפיה התיקונים של ארגון הטרור להצעה הישראלית "אינם משמעותיים", ואמר: "תשובת חמאס למתווה שהציג ביידן היא שלילית, ורק ככה צריך להסתכל עליה. מדובר בשינויים מהותיים ובכמויות גדולות. חמאס שינה עשרות סעיפים במתווה. בניגוד לטענתם, אין מדובר בשינויים מינוריים, ולכן אי אפשר להסתכל על התשובה של חמאס אחרת מאשר כשלילה מוחלטת של המתווה. יש שם התניות מהותיות שמשנות את עקרונות ההסכם מן היסוד ושלא מאפשרות לצדדים להתקדם לעבר עסקה נוספת".
באותו כנס דיבר גם ראש עיריית כפר יונה, אלברט טייב, בנושא ביטחון היישובים באזור. "הפכנו להיות עוטף השומרון. הגיע הזמן שאנחנו נהיה מהצד השני של הגדר ולא נתמגן כל הזמן, לנקות שם את החממות טרור. הצבא חייב להיות שם, בצד שלהם. עד עכשיו, לצערי, כפר יונה טרם קיבלה הכרה כיישוב זכאי, למרות מה שקורה בשטח. פניתי בנושא לשר הביטחון, שהבטיח לבדוק את הנושא מול השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אשר הסמכות להכרה נמצאת תחת אחריותו.
"חייבים לתת גם לנו כלים להגן על עצמינו. במקביל, צריך ליצור אזור חיץ בין גדר ההפרדה לטול כרם. יש לנו יחידות שיטור ופיקוח עירוניות, כיתת כוננות משטרתית שפועלת 24 שעות ביממה, משמר אזרחי, 'משמר שכונה', המורכב ממתנדבים סיירי ביטחון, אבל תושבי העיר עדיין חשים חוסר ביטחון, ובצדק", אמר ראש העירייה.
