3,654 ימים חלפו מאז חצה אברה מנגיסטו את הגדר לרצועת עזה. עשר שנים תמימות נמצא בחור יהודי אתיופי, פגוע נפש, בידי החמאס, מבלי שמישהו ביקר אותו ווידא שהוא מקבל את התרופות שלהן הוא זקוק.
עשר שנים חלפו מאז ששירלי נשר התצפיתנית וחברותיה דיווחו מבעוד מועד שאברה צועד לאורך חוף הים דרומה לכיוון הגבול עם הרצועה.
עצרת לציון עשור לחטיפתו של אברה מנגיסטו
עשר שנים חלפו מאז שאברה טיפס על גדר הגבול, 20 או 30 מטר לכל היותר מכיתת הכוננות הצה"לית שהוקפצה למקום בעקבות התרעת התצפיתניות. אלו צעקו אל אברה בעברית, אחד מהם אפילו באמהרית ואף ירו לצורך הרתעה, אולם אף אחד מהם לא ניסה פשוט לגשת ולשים יד על הבחור שחור העור הצנום והקטן, שאפילו את התרמיל הקטנטן שהיה על גבו זרק לפני שחצה את הגבול ונעלם לתוך הרצועה.
עשר שנים חלפו מאז שצה"ל טייח למרבה הצער את התחקיר על הביזיון הנורא הזה, והשתיק את התצפיתניות שתצפתו את אזור החצייה וראו את המחדל מתרחש. עשר שנים חלפו מאז ממונה השבויים והנעדרים דאז הוקלט כשהוא מנסה להשתיק את משפחתו קשת היום של אברה משכונת העתיקות באשקלון.
סרטון שפרסם חמאס בינואר 2023
עשר שנים חלפו מבלי שהוקם מטה מיוחד להחזרתם של אברה מנגיסטו ושל הישאם א-סייד החיים ושל אורון שאול והדר גולדין ז"ל, שגופותיהם מוחזקות מאז 2014 ברצועת עזה.
24 שעות חלפו מאז העצרת שהתקיימה אמש בכיכר החטופים, לציון עשר שנים לחציית הגבול של אברה מנגיסטו. עצרת שאליה הגיעו בין מאה למאתיים איש להערכתי, בעיקר כאלו שתומכים ומלווים את המשפחה ואת אברה מאז שנעלם. הרבה סולידריות של החברה הישראלית לא ראינו שם אתמול
ולאלו מבינינו ששכחו, 38 שנים (!) חלפו מאז צנח הנווט רון ארד ממטוסו הבוער על אדמת לבנון ונעלם כשנתיים לאחר מכן, עד עצם היום הזה.
סרטון ערוך, חתוך ומודבק באופן רשלני
שבע שנים חלפו מאז העביר צה"ל, לדרישת משפחת מנגיסטו, את סרטון הווידאו של חציית הגדר על ידי אברה. את הסרטון הזה בדקתי בזמנו שוב ושוב, וגיליתי למרבה תדהמתי שהוא ערוך, חתוך ומודבק באופן רשלני. החיתוך של הסרטון, מעשה כשפים, הינו בדיוק בנקודה שבה נראה ראש של חייל נכנס לפריים של מצלמות התצפית. בבדיקה חוזרת ונשנית מתגלים למשך שנייה או שתיים מספר חיילים בקרבת מגדל התצפית, סמוך מאוד לנקודת החצייה.
שבע שנים חלפו מאז אותו הסרטון, ובמהלכן לא מפסיקה לרדוף אותי המחשבה שאם "אברה" היה במקרה שמו של חתול רחוב שנתקע על עמוד מתח גבוה בתל אביב, היינו כבר מזעיקים את אנשי חברת חשמל ואת לוחמי האש ואת אנשי "תנו לחיות לחיות", והכול היה מצולם ואותם אנשים היו מסכנים את חייהם על מנת לחלצו, והכול היה משודר ברשתות החברתיות ובתקשורת בזמן אמת, וכולם היו טופחים לעצמם על השכם ומתבסמים מהאנושיות ומהחמלה שכוחות ההצלה הפגינו כלפי אותו חתול רחוב... אז מדוע לעזאזל זה לא קרה עם אברה שחור העור הצנום מאשקלון, שחצה את הגדר המאובטחת ביותר לתוך רצועת עזה לנגד עיני החיילים?
24 שעות חלפו מאז העצרת שהתקיימה אמש בכיכר החטופים, לציון עשר שנים לחציית הגבול של אברה מנגיסטו. עצרת שאליה הגיעו בין מאה למאתיים איש להערכתי, בעיקר כאלו שתומכים ומלווים את המשפחה ואת אברה מאז שנעלם, ואולי עוד כמה עשרות שהגיעו לאות הזדהות. הרבה סולידריות של החברה הישראלית לא ראינו שם אתמול, להוציא מצד אביו של הישאם א-סייד פגוע הנפש, שחצה את הגבול לרצועה באפריל 2015, ויעל אדר, אימו של תמיר אדר ז"ל מכיתת הכוננות של קיבוץ ניר עוז שהופקר לחלוטין, ואשר גופתו נחטפה ומוחזקת ברצועה.
הדמיון בין המחדלים לא נתפס
אי אפשר שלא לראות עד כמה דומים במאפייניהם המחדלים של חציית אברה מנגיסטו ב-2014 ושל השבעה באוקטובר 2023. גם במקרה של אברה התצפיתניות התריעו, ואפילו כיתת כוננות צה״לית הוקפצה, אך חיילים אלו נשארו נטועים במקומם כאשר אברה השחור והלא חמוש טיפס על הגדר והשתחל בין קוציה, אל עבר אדמת הרצועה ואל עבר הפקרה מתמשכת.
לדמיון ההפקרה הטקטי ישנן השלכות אסטרטגיות. כן, תרבות השקר והטיוח ועומק המחדל המזעזעים במקרה של אברה מנגיסטו, לצד ההפקרה של אברה והישאם א-סייד החיים, ושל אורון שאול והדר גולדין ז“ל חללי "צוק איתן", במשך עשור - הם גם ניצני מחדל השבעה באוקטובר 2023. הלקחים שלא הופקו, השינויים שלא בוצעו, ומעל הכול תרבות ההפקרה שלא רוסקה - הניצנים פרחו והפכו לפירות באושים שמהם כולנו שבענו.
אברה הופקר, ותושבי העוטף הופקרו. שקט יחסי, לכלל תושבי מדינת ישראל הלא חטופים, נקנה בכסף מושחת שהועבר בחסות ממשלת ישראל לארגון טרור רצחני. ארבעת השבויים והנעדרים ברצועת עזה הופקרו, ומופקרים עד עצם היום הזה. מספרם תפח בינתיים ל-101 ישראלים שהופקרו. וכמובן, מי שכשל אז וגם היום ממשיך כאילו לא קרה דבר.
3,654 ימים חלפו מאז נעלם אברה מנגיסטו בתוככי רצועת עזה, אולם על הלוח בכיכר החטופים התנוסס בזמן העצרת המונה המטלטל של מטה החטופים, שספר "רק" 337 ימים ואת השעות והדקות והשניות שחלפו מאז השבעה באוקטובר 2023. הפער בין השעון של אברה ושל הישאם החיים, לבין השעון של חטופי וחטופות השבעה באוקטובר, הוא באופן סמלי בעיניי גם התהום העמוקה שנותרה עד עצם הימים הללו בין החברה הישראלית לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית שלה.
יובל דיסקיןאני חש צורך עמוק להתנצל בפניכן: משפחת ארד שמחכה להחזרתו של רון ארד מאז 1986, ומשפחות מנגיסטו, א-סייד, שאול וגולדין היקרות שממתינות מאז 2014 ו-2015 להחזרתם של יקיריהן. הופקרתם על ידי כולנו במשך שנים ארוכות מאוד. אני מתנצל גם בפניכן, משפחות החטופים והחטופות, על ההפקרה האיומה של יקיריכם בשבעה באוקטובר 2023 ומאז ועד היום.
התנצלות עמוקה, חמלה וערבות הדדית זה מה שצריך כל אזרח במדינת ישראל לחוש ואף להביע בכל דרך, עד שאולי תחושות אלו יחלחלו וימיסו אפילו את לבבות האבן האטומים של חברי ממשלת ישראל.
מי ייתן וכולם/ן ישובו במהרה למשפחותיהם/ן.
