ראש העיר משה ליאון זכה בקלות בקדנציה נוספת, אבל הקרב האמיתי התקיים על המועצה: תוצאות לא-סופיות שמגיעות מירושלים מעלות כי המפלגות החרדיות זכו להישג בבחירות המקומיות בבירה - עם רוב במועצת העיר. 16 כיסאות במועצה צפויים לש"ס, אגודת ישראל והפלג הירושלמי. אכזבה בבחירות נחלו הרשימות הליברליות.
ספירת הקולות עדיין אינה סופית לאור ההמתנה למעטפות הכפולות הרבות בעקבות המלחמה, אך בכל אופן עולה תמונה ברורה - גם אם היא תשתנה במעט לטובת הרשימות הליברליות. דגל התורה זכתה לשישה כיסאות, ש"ס גם כן לשישה, אגודת ישראל לשלושה, עץ - מפלגת הפלג הירושלמי זכתה לכיסא אחד, רשימת "מאוחדים" החרד"לית של אריה קינג זכתה לשני כיסאות ורשימת נעם לאחד. על כן, צפויות הרשימות החרדיות-חרד"ליות כרגע ל-19 מושבים במועצת העיר.
ליאון עצמו, שגבר עם כ-80% מהקולות על המתמודד מולו יוסי חביליו, צפוי לזכות לשני מושבים במועצה בלבד. בבחירות הקודמות ב-2018 הוא לא הצליח להכניס אף לא מועמד אחד מרשימתו, כך שבכל אופן מדובר בהישג עבורו - גם אם צנוע. הציבור הכללי נחל אכזבה לאחר שחשש מאחוזי הצבעה נמוכים. רשימת "התעוררות" שתפסה נתח נכבד במועצה היוצאת, והייתה הגדולה ביותר בקרב המפלגות הלא-חרדיות - צפויה כעת לקבל שלושה מנדטים. אדיר שוורץ, יו"ר "התעוררות", אמר כי "איך שלא הופכים את זה הגוש החרדי והחרדלי - שמבחינתי בשאלות הגדולות של ירושלים אין שום סיבה להפריד ביניהם – גדל. האדישות בציבור הכללי היא גם סיבה לדאגה בפני עצמה. אי אפשר להתעלם מהנסיבות ששל הבחירות, שהן נעשו בעיצומה של מלחמה, זה אירוע מנטלי קשה, אנשים עייפים מאוד".
מה המשמעות לרוב חרדי/חרד"לי במועצה?
"המשמעות היא שבכל ועדה שירצו להעביר החלטות שבסוף מתכנסות למשחק סכום אפס – יהיה לנו קשה יותר. המשמעות היא אחריות גדולה יותר למשה ליאון, המשמעות היא אחריות גם מצדם ואני מצפה לאחריות מצד המפלגות החרדיות בירושלים. ירושלים היא מקום מעניין בהקשר הזה – אין מקום אחר בארץ שהחרדים הם רוב פוליטי ולא יחידים. זה יכול מאוד להשפיע על העיר. לעירייה יש יכולות משמעותיות להשפיע על מרחב, על צביון של שכונה וצביון של עיר. האופן שבו בונים ומתכננים משפיע על מי יבוא לגור בשכונה מסוימת ואיזה מוסדות ייפתחו שם. בסוף התמיכות העירוניות שמשקיעות במוסדות כאלה ואחרים משנות מציאות בירושלים ויש בהחלט איזשהו חשש בעניינים האלה. בסוף רואים שגם הכוחות הליברלים בירושלים קיבלו תמיכה ציבורית גדולה מאוד ונעבוד הכי קשה כדי לשמור על הצעירים בירושלים ולשמור על הציבור והצביון הציוני בירושלים. זאת משימה לאומית".
הרשימה הליברלית שזכתה למספר המנדטים הגדול ביותר היא רשימת "האיחוד הירושלמי" בראשות יוסי חביליו. במועצת ירושלים צפויים עוד שני מושבים למפד"ל-הציונות הדתית ואחד לליכוד.
בדומה לבחירות ב-2018, גם בבחירות אמש הציבור החרדי הציג לכידות ומוטיבציה לעומת הציבור הכללי שהראה אדישות מסוימת ואחוזי הצבעה נמוכים. השכונה החילונית שבה נרשמו אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר היא גבעת משואה שבה הצביעו 56.7%. זאת לעומת השכונה החרדית רמת שלמה, שבה נרשמו אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר - 74.8%.
אליעזר ראוכברגר, יו"ר דגל התורה בירושלים, המפלגה החרדית הגדולה ביותר, אמר הבוקר: "אנחנו שמחים ממה שקיבלנו. אנחנו מקווים לסיים עם שבעה מנדטים וממתינים לספירה של המעטפות הכפולות. אנחנו המפלגה הגדולה ביותר בעיריית ירושלים. אני מניח שמה שהיה הוא שיהיה – אנחנו ננהל את ירושלים יחד עם ראש העיר שתמכנו בו. נפעל למען כל ירושלים בשותפות והדדיות. לדבריו, "בעיר ירושלים צריך לתת מקום לכולם ולפעול למען כולם. אני מניח שראש העיר ירצה גם בקדנציה הנכנסת לעשות קואליציה כמה שיותר רחבה ואם אפשר מקיר לקיר שכולם יהיו בפנים, או כמעט כולם יהיו בפנים. אני מאמין שיישמרו ההבנות של כל הציבורים. אני מאחל לכולם שנפעל ביחד ונעבוד ביחד בשיתוף פעולה. לא אחד נגד השני אלא אחד עם השני. בסופו של דבר ירושלים יקרה לכולם".
בבחירות לראשות העיר, כאמור, משה ליאון ניצח בפער משמעותי את המתמודד היחיד מולו, יוסי חביליו, ויזכה בכהונה שנייה. בהצהרה בכניסה למטה הבחירות בבנייני האומה אמר: "נראה שזכיתי בקדנציה נוספת". ליאון זכה ל-81.5% מקולות הבוחרים, יוסי חביליו הסתפק ב-18.5%.
