נועה ארגמני, החטופה ששוחררה ב"מבצע ארנון" בחודש יוני, שיתפה את חוויותיה הקשות מהשבי במהלך ביקורה ביפן. "כל לילה הייתי נרדמת וחושבת - זה עלול להיות הלילה האחרון בחיי", סיפרה ארגמני במפגש עם דיפלומטים בכירים מישראל ומדינות ה-G7.
היא תיארה את התנאים המחרידים בשבי, את אירועי חטיפתה ב-7 באוקטובר, ההפצצות בעזה ואת מבצע החילוץ הנועז. "ירדתי הרבה במשקל, שתינו משהו כמו פחות מחצי ליטר מים ליום, והיו ימים שבכלל לא הרשו לנו לשתות", סיפרה ארגמני לכתבים בטוקיו על התנאים הקשים. היא סיפרה בנוסף כי הורשתה להתקלח רק כפעמיים בחודש.
"הם החביאו אותנו במנהרות שבהן איש לא יכול היה לראות אותנו. אחרי הירי הזה (תקיפת צה"ל - א"א), היו לי חתכים בכל הראש. נפגעתי בכל הגוף ואף אחד לא בא לבדוק או לראות אותי, אף אחד", אמרה בעדות הקשה. "עד שחילצו אותי, אף אחד לא בא לראות מה קורה איתי. ישנם חטופים רבים שעדיין נמצאים שם שאנחנו לא יודעים מה קורה איתם, ובאילו תנאים הם עדיין נמצאים שם. כל החטופים שם חוששים כל יום לחייהם. אתם לא יכולים לדמיין מה זה להיות שם 246 ימים".
היא סיפרה על השהות בשבי לצד יוסי שרעבי - שנהרג בשוגג מתקיפת צה"ל - ואיתי סבירסקי, שנרצח על-ידי שוביו. "הוחזקתי בבית שספג ירי על ידי הצבא, למרבה הצער. היינו שם שלושה חטופים ואחד מהם, יוסי שרעבי, נפגע", היא סיפרה. "יומיים אחר כך שמענו שבאותו בית אחד החטופים (איתי, א"א) נרצח על ידי מחבלי חמאס".
היא סיפרה כיצד נחטפה מהמסיבה ברעים: "התחלנו לשמוע טילים. למרבה הצער זה דבר נפוץ בישראל, אז לא חשבנו שזה יקרה ככה. אחר כך הבנו מה קורה כשראינו סרטון של מחבלים שנכנסים לבתים, אז הבנו שקורה משהו לא טוב ושאנחנו צריכים לברוח. ברגע הזה ניסינו לברוח, נראה לי במשך משהו כמו שלוש או ארבע שעות, עד שהרכב נעצר ולא יכול היה להמשיך כי הם ירו לכל מקום".
עוד תיארה ארגמני כי "פשוט רצנו מנקודה אחת לאחרת, ובכל נקודה שהגענו אליה, הם ירו עלינו, אז לא היה לנו לאן לברוח. יצאנו מהרכב אחרי שהוא נעצר והתחבאנו בין העצים במשך זמן רב, לא יודעת להגיד כמה זמן זה היה. כל הזמן שהייתי שם, לא ידעתי אם ההורים שלי יודעים שנחטפתי או שנהרגתי ולא מצאו את הגופה".
למרות הקשיים בשבי, ועל אף שהועברה בין מקומות רבים ובהם מנהרות, סיפרה ארגמני על דרכיה להתמודד: "עשיתי מיינדפולנס, נזכרתי ברגעים שמחים יותר.. כמו צלילה, כל מה שאהבתי לעשות בזמני החופשי קודם, זה באמת עזר לי להשתחרר". עם זאת, היא הודתה: "אבל זה באמת קשה לזכור את זה כל הזמן. כי יש לילות וימים שאת כל הזמן שומעת את ההפצצות וחושבת שזה הולך להיות היום האחרון שלך".
ארגמני הדגישה את הצורך הדחוף לשחרר את שאר החטופים, כולל בן זוגה אבינתן אור. "אבינתן, החבר שלי, עדיין שם, ואנחנו צריכים להחזיר אותם לפני שיהיה מאוחר מדי. אנחנו לא רוצים לאבד עוד אנשים ממה שכבר איבדנו", אמרה. היא גם שלחה מסר לבן זוגה: "אני רק רוצה להגיד לו שישמור על עצמו, ואני מחכה לו בבית ועושה כל שביכולתי להחזיר אותו הביתה למשפחתו. וגם אליי".
ארגמני חולצה כאמור בחודש יוני, במבצע הירואי ומורכב של צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל, שפעלו בלב נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. במבצע חולצו גם החטופים אלמוג מאיר ג'אן (21), שלומי זיו (40) ואנדריי קוזלוב (27), ובו נהרג לוחם הימ"מ פקד ארנון זמורה. לאחר שחזרה עודכנה כי בן זוגה אבינתן אור עדיין מוחזק בשבי.
בחודש שעבר ספדה ארגמני לפקד זמורה ז"ל, שנהרג במהלך המבצע ההירואי במחנה נוסייראת. ארגמני כתבה בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות: "ארנון, לא זכיתי להכיר או לראות אותך, אבל ברור לי שלא יכולתי לכתוב את השורות האלה עכשיו אם לא היית מחרף את נפשך במבצע החילוץ ההרואי ולשחרורם של שלומי זיו, אנדריי קוזלוב ואלמוג מאיר ז'אן ולשחרורי. שאלתי עליך. סיפרו לי שאתה אדם ערכי, מקסים, אהוב, בנאדם טהור, איש משפחה, בן זוג מדהים ואבא מושלם. כך אשתך מיכל ביקשה שנזכור אותך וכך אני בוחרת לזכור אותך".
ארגמני ואביה הצטרפו בחודש שעבר למשלחת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לביקורו בוושינגטון. היא לקחה חלק בפגישה קשה שניהל עם בני משפחות חטופים ואף אמרה בבכי לנתניהו כי "הרגע הכי קשה שלי בשבי היה כששמעתי אותך אומר שהמלחמה עוד ארוכה. זו הייתה נקודת שבר. אתם חייבים לשחרר אותם עכשיו. הם סובלים ומתים שם וצריך להחזיר אותם כמה שיותר מהר. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח פוליטי. ראיתי את המוות בעיניים. יוסי שרעבי ואיתי סבירסקי נהרגו לידי".
פורסם לראשונה: 19:32, 22.08.24