קבינט הקורונה הרחיב את התו הירוק לכל מקום סגור בהתאם להמלצות משרד הבריאות, אך החליט שהחלתו על בני 12 ומטה תיכנס לתוקף רק בעוד שבועיים - בזמן שבקבוצת גילים זו אף אחד אינו מחוסן. המשמעות היא שבמשך יותר משבועיים ימשיכו ילדים לא מחוסנים לפקוד אתרי תרבות ובילוי ללא הפרעה, בשיא החופש הגדול, ולמרות שהתקהלויות מסוג זה נחשבות לגורם שמאיץ את התפשטות המגפה. השר עמר בר-לב עצמו אמר היום (רביעי) באולפן ynet שההחלטה הזו הייתה צריכה להתקבל כבר לפני שבועיים - אז למה הממשלה מחילה אותה רק מ-20 באוגוסט?
5 צפייה בגלריה
דיברה על בדיקות מהירות כבר במרץ - אבל המערך עדיין לא קם. ד"ר אלרעי-פרייס
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת )
לדברי ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת מדעת, "הממשלה עובדת מאוחר מדי. היא לא אוכפת שום דבר מההחלטות שכבר התקבלו".
ד"ר קובילר מסביר: "אחת ההחלטות הייתה הגברת האכיפה, אז להחמיר עוד כשאתה לא אוכף שום דבר - זו הבעיה העיקרית. אף אחד לא מקשיב להחלטות בלי אכיפה. בנוסף, זה קצת מאוחר, כי התחלואה עולה. במקום להגיד שאנחנו עושים משהו דרסטי, אנחנו ממשיכים למשוך את הזמן. מה אנחנו מצפים שיקרה עד 20 באוגוסט? יהיה נס ופתאום תהיה ירידה פתאומית? אין סיבה שזה יקרה".
"אם הם באמת חושבים שצריך להילחם בעלייה בתחלואה, אז שיתחילו לעשות את זה היום ולא בעוד שבוע כשנהיה עם 6,000 מאומתים ליום", הוסיף. "הם מחכים שהחיסון השלישי יציל אותם, אבל אני לא רואה איך זה קורה - כי לא מחסנים את אלה שאינם מחוסנים. לא ברור גם כמה מהמתחסנים במנה השלישית באמת יקבלו רמת חסינות גדולה יותר".
בר-לב: "ההחלטות היו צריכות להתקבל לפני שבועיים"
(צילום: אורי דוידוביץ, אבי חי)
השר בר-לב אמר היום באולפן ynet כי "ההחלטה שהתקבלה אתמול נכונה - ולצערי אני יכול לומר שהצעתי לעשות אותה כבר בדיון הקבינט לפני שבועיים. הצעתי תו ירוק בכל מקום, כולל במקומות של יותר מ-50 איש, כולל מסעדות וכולל מכולות - שבעל החנות יידע שיש לו אחריות שלאנשים שנכנסים אליו יש תו ירוק. בזמנו הממשלה לא קיבלה את זה. כל מיני שרים העלו שאלות, שאני מבין אותן כי אנחנו נמצאים בעולם של חוסר ודאות - אבל בסופו של דבר צריך לקבל החלטות, ורצוי שהן תהיינה נכונות גם בעולם של חוסר ודאות".
לדברי בר-לב, ההחלטה שקיבל קבינט הקורונה לפני שבועיים אימצה את המלצות מומחי משרד הבריאות אז - אך לדעתו היה צריך להחמיר. "לפני שבועיים המומחים הרפואיים העריכו בדיוק את מה שקרה היום", אמר. "אנחנו רואים שיש כבר יותר מ-200 חולים במצב קשה, וההערכה היא שבתוך עשרה ימים יהיו 400 ובתוך עשרים 800. לכן אין ברירה".
סיבת הדחייה: מערך הבדיקות המהירות שהקמתו נדחית שוב ושוב
היבט בעייתי נוסף הוא מערך הבדיקות המהירות, שעליו מצהיר משרד הבריאות כבר יותר משנה - והוא עדיין לא עובד. עדות משמעותית לכך ניתנה אתמול, כשבהודעת הקבינט על ההחלטות צוין כי הרחבת התו הירוק לבני 12 ומטה תצא לפועל רק ב-20 באוגוסט "לטובת השלמת מערך הבדיקות המהירות".
בנט: "רוצים לשמור על ישראל פתוחה, אבל יודעים ללחוץ על הברקס"
(צילום: משי בן עמי )
מי שנחשבת לגורם מרכזי שאמונה על פיתוח מערך הבדיקות היא ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. כבר בחודש מרץ היא התייחסה לנושא בתדרוך לתקשורת ואמרה כי "בניגוד לשנה שעברה שבה אנשים נאלצו לעשות חתונות פיראטיות, השנה לא צריך כי יש תו ירוק שמאפשר להיכנס בצורה בטוחה לאירועים. אפשרנו לאחוז מסוים להיכנס עם בדיקות PCR, ואני מקווה שכבר משבוע הבא יהיו בדיקות מהירות".
בנוסף, בתדרוך לתקשורת לפני כחודש אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש כי "ביצוע הבדיקות המהירות בצורה נרחבת זה אתגר שהוא גם לוגיסטי וגם כלכלי". בהמשך הוסיף: "הפעם אנחנו רוצים לנסות לעשות את הבדיקות בצורה כזו שהן לא יתקיימו בהכרח בכניסה לאירוע, אלא אולי בסוג של קיוסקים. אנחנו עובדים על זה ומקווה שנוכל להוציא את זה לפועל במהירות. הבנו שהעלות על הפרט היא גדולה מדי. הכיוון שלנו הוא שזה יהיה על חשבון המדינה". בפועל, מערך הבדיקות המהירות לא פעל באופן יעיל מעולם, גם לא לאחר דעיכת הגל השלישי של התפרצות הקורונה.
עניין נוסף שטרם הוכרע בשאלת הבדיקות המהירות הוא המימון, שכן משרד האוצר עדיין לא התחייב שעלות הבדיקות לא תגולגל להורים. "אני חושב שמערך הבדיקות המהירות חייב להיות ממומן על ידי המדינה", אמר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "הדברים מאוד נדחים וזה לא טוב, ומצד שני אי אפשר לצפות שכל המימון יהיה על ילדים. יש פה ניהול סיכונים וצריך לראות איך ילדים עושים כמה שיותר פעילויות בחוץ או עם מסכות".
"הדחייה הזו משפיעה, אבל הנושא של המימון הוא משמעותי - כי אי אפשר להסתכל רק על הקורונה", הוסיף פרופ' דוידוביץ'. "זה יביא לאי-שוויון חברתי בין הילדים. דיברנו על זה כבר מזמן, וחבל שהמוכנות מתעכבת זמן רב כל כך".
"זו בושה", אומר פרופ' יהודה אדלר, קרדיולוג בכיר ויועץ קורונה לרשויות מקומיות. "שנה וחצי אנחנו במגפה. ציפיתי שבתקופה כה ארוכה המערכת תשתכלל בהתנהלות עם המגפה, ומה קרה? כלום. קצב קבלת ההחלטות והניהול פה גובלים בביזיון, והממשלה הזו כשלה בהתנהלות לחלוטין. אין תוכנית עבודה, אין אסטרטגיה ואין כלום. אני מציע שאולי חברי הממשלה ומר נפתלי בנט גם יקראו את הספר שהוא בעצמו כתב. יש שם הרבה דברים נכונים, אבל לא מיישמים דבר. עצם העובדה שאין עדיין מערך לבדיקות מהירות רק מעיד עד כמה נכשלנו בניהול המגפה".
