הקרב על בדיקת התנהלות צה"ל בזמן שהלוחמים ומפקדיהם ממשיכים את משימותיהם בשטח: מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דורש מהרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי, בעיצומה של המלחמה, גישה מיידית לחומרים צבאיים ומאגרי מידע שנוגעים לעשרות נושאים, לרבות כאלה שנמצאים בתפר שבין צה"ל לבין הדרג הפוליטי.
מפניית המבקר לרמטכ"ל, שנחשפת הבוקר (חמישי) ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", עולה כי המבקר אנגלמן לא ממתין לוועדת החקירה הממלכתית וגם לא לסיום המלחמה. המבקר החליט להיכנס לתחומים שמעוררים סערה ציבורית ופוליטית.
הכותרת
לזכור ולא לשכוח: איך מנציחים את 7 באוקטובר?
24:52
"זו דרך מושלמת להפיל את התיק על הדרג הצבאי ולנקות את הפוליטיקאים", אמר גורם שמעורה בפרטים. "זה מחטף אשר נועד לגלגל את האחריות אל הדרג הצבאי, ובתוך כך לנטרל מראש את האיום הנשקף לדרג הפוליטיקאים מוועדת החקירה הממלכתית".
אנגלמן העביר השבוע ללשכת הרמטכ"ל מכתב מפורט עם הודעה על התחלת הליכי הביקורת בצה"ל. על הביקורת יופקד מנהל החטיבה שעוסקת בביקורת על מערכת הביטחון במשרד המבקר, תת-אלוף במיל' איתן דהן.
במכתבו לרא"ל הלוי, דורש המבקר להנחות מיידית את כל הגורמים בצה"ל לשתף פעולה באופן מלא עם צוותי הביקורת, לרבות העברת חומרים ופגישות ונגישות למאגרי מידע שונים. המבקר דורש להתחיל כבר כעת במלאכת איסוף החומרים, והוא מבהיר כי בכוונתו לבצע את הביקורת בלוח זמנים קצר של כמה חודשים בודדים, אף על פי שצה"ל עסוק כעת במלחמה בעזה ובחילופי האש מול חיזבאללה בגבול לבנון.
למכתב המבקר צורף נספח עם 33 נושאים שהמבקר מודיע שהחל לבדוק: מסוגיות צבאיות מובהקות כמו למשל מהלך האירועים ב-7 באוקטובר, הגנת הגבול, ביטחון מידע וסוגיות של פערי ציוד, דרך סוגיות כלליות כגון ההסברה הלאומית והלוחמה הכלכלית בטרור - ועד לסוגיות שמקומן הטבעי הוא ועדת חקירת ממלכתית משום שהן נוגעות לעניינים הרגישים ביותר וקשורים לדרג המדיני, כמו למשל פעילות הקבינט המדיני-ביטחוני בשנתיים שקדמו למלחמה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני, והטיפול במידע שקדם לטבח, תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועוד.
"יוצר עיוות מהותי"
"זו דרך מושלמת להפיל את התיק על גורמי הביטחון ולנקות את הדרג הפוליטי", אמר גורם שבקיא בפרטים. "מדובר במהלך מאוד משמעותי שמבחינה מעשית יחליף את ועדת החקירה העתידית, או לכל הפחות ירוקן מתוכן את רוב עבודתה. מעבר לכך, זה יצור עיוות מהותי כאשר גורמים שונים יצטרכו להשיב על אותן שאלות בפני פורומים שונים, והכול תוך כדי מלחמה".
ברקע הדברים יצוין כי ביקורת של מבקר המדינה שונה לגמרי מפעולתה של ועדת חקירה ממלכתית. בביקורת של המבקר אין עדויות פומביות, אין פרסום של פרוטוקולים, ואין מעמד לגורמי ציבור שמבקשים להישמע. המומחיות של משרד המבקר וגם סמכויותיו החוקיות נוגעות בדרך כלל לסוגיות של רכש, יעילות תהליכים, בקרה על שימוש במשאבי ציבור וטוהר מידות.
אלו 33 הנושאים שאותם החל מבקר המדינה לבדוק:
• מהלך האירועים ב-7 באוקטובר - פעילות הדרג המדיני, צה"ל.
• הגנת הגבול ברצועת עזה לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
• תהליכי עבודת בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על תוכניות התקפיות של חמאס והאם אלו תאמו את הנדרש.
• הבקרה המודיעינית "איפכא מסתברא" בקהילת המודיעין ובמל"ל.
• מצב מרכיבי הביטחון וכיתות הכוננות ביישובי העוטף.
• תפיסת הביטחון הלאומי והשפעתה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל.
• היערכות צה"ל להתמודדות עם איום תת-הקרקע.
• לוחמה כלכלית בטרור (בדגש על חמאס ורצועת עזה).
• ביטחון מידע - שקיפות צה"ל לאויב.
• מחסור בציוד ללוחמים.
• תהליכי פיתוח והצטיידות באמל"ח.
• עמידה ביעדי אורך נשימה לחלפים ותחמושת.
• אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בעוטף ירושלים.
• ליקויי רציפות של מערכות הטכנולוגיה והתקשוב בצה"ל ביום פתיחת המלחמה.
• מערכות תקשוב לתכלול לאומי של מידע וטיפול במפונים.
• יכולות יצור אמל"ח בישראל.
• איסוף, פינוי וזיהוי חללים.
• הגנת סייבר על אמצעי שליטה והגנה טכנולוגיים ביישובים.
• האבטחה ההיקפית בקריה למחקר גרעיני.
• מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות.
• תפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני בשנים 22'-23'.
• ניהול מטות החירום האזרחיים.
• רישוי אירוע המסיבה ברעים ואבטחתו.
• האבטחה בשדרות ואופקים.
• פעולות המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל לשמירה על ביטחון היישובים.
• התיאום בין גורמים תורמים לבין רשויות המדינה.
• התמודדות הממשלה עם מבצעי תודעה (השפעה).
• ההסברה הלאומית במלחמה.
• ענף החקלאות במלחמה.
• פינוי וקליטה של האוכלוסייה במלחמה.
• טיפול בחירום באנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים.
• פינוי פצועים לבתי החולים ב-7 באוקטובר.
• אספקת מזון בחירום.
תגובת משרד מבקר המדינה
"בהמשך להודעתו לציבור של מבקר המדינה על התחלת הביקורת על המחדלים שקדמו לטבח שמחת תורה, 7.10, המבקר הוציא מכתבים לראש הממשלה, לשרי הממשלה ולכלל הגורמים הרלוונטיים ובהם צה"ל על פתיחת הביקורת. המבקר כבר הבהיר כי ככל שתוקם ועדת חקירה ייקבעו גבולות גזרה ביחס לנושאים שייבדקו. ובכל מקרה יצוין כי הביקורת אינה מאיינת כלל וכלל הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ולהפך: חוק מבקר המדינה מאפשר למנות ועדת חקירה על בסיס דוחות של המבקר.
"מבקר המדינה אנגלמן ירד לשטח כמעט מהיום הראשון מפרוץ המלחמה ומתח ביקורת נוקבת על הממשלה, כולל הוצאת מכתב לראש הממשלה המפרט את כלל הכשלים והמחדלים שהוא ראה בסיורים הרבים שאותם קיים. כפי שהודיע מבקר המדינה, הביקורת תבחן את פעילות כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי, לרבות היבטים של אחריות אישית. המבקר הדגיש כי הביקורת תיגע בכל רבדי הכשלים והליקויים לפני 7.10, במהלך יום הטבח ואחריו.
"הביקורת המיידית שהחל בה משרד מבקר המדינה נוגעת בכל הסוגיות האזרחיות ובחלק מהנושאים הביטחוניים, כמו כיתות הכוננות ועוד. ביקורות על הכשלים שקדמו לטבח 7.10 ופעילות הצבא באותו יום ולאחר מכן יתבצעו בהתאם להתפתחות המלחמה. זאת על מנת לאפשר לצה"ל להתמקד בלחימה בעת הזו ולפעול עד לניצחון על האויב. כל אמירה אחרת הינה חסרת כל שחר".
