סיוט דיסטופי – או אמצעי תמים ונוח? חברה שבדית המשתילה שבבים זעירים מתחת לעור מקדמת כעת את השימוש בשתלים שלה על-ידי הדגשת העובדה שאפשר לאחסן בהם את התו הירוק למחוסנים נגד קורונה – ולשלוף אותו במהרה ברגע שרוצים. השתלת שבבים אלקטרוניים בכללה איננה תופעה חדשה בשבדיה, ובשנים האחרונות אלפים כבר התמסרו לה שם.
"אני חושבת שהחדרת שבב ושמירת המידע האישי שלי בתוכו זה ממש חלק ממני", אומרת אמנדה בק, תושבת שטוקהולם שבגופה הושתל שבב תת-עורי שפיתחה חברת DSruptive Subdermals. "למעשה אני מרגישה שהמידע מוגן אפילו יותר כשהוא אצלי".
אף שתופעת ההשתלה של שבבים אלקטרוניים תת-עוריים עדיין נדירה, אלפי שבדים כבר בחרו כאמור בשנים האחרונות לעבור השתלות כאלה, וכך הם חוסכים מעצמם את הצורך לשאת מפתחות, כרטיסי אשראי, כרטיסים לרכבת, אישורי גישה למדפסות ולשירותים אחרים, ולאחרונה גם את התו הירוק.
"השבב הושתל בזרוע שלי ותכנַתִּי אותו כך שאישור החיסון שלי לקורונה שלי יופיע עליו", אומר האנס סיובלד, מנהל חברת DSruptive Subdermals, וקובץ PDF עם אישור המתחסן שלו מופיע על מסך הטלפון שלו. "אני רוצה שהאישור תמיד יהיה נגיש לי, וכשאני מעביר את הטלפון על השבב שלי הוא פשוט נפתח".
סיובלד מסביר שהשתלת שבב מהסוגים המתקדמים יותר עולה 100 אירו, בעוד קניית הֶתקנים שאותם לובשים או עונדים על הגוף עשויה לעלות פי שניים. היתרון של השבב, לטענתו, הוא שאפשר להשתמש בו גם 20, 30 ו-40 שנה, בעוד פריטי לבוש שורדים שלוש או ארבע שנים לכל היותר. סיובלד אומר שאישור הקורונה הוא רק דוגמה אחת ליישומים שאפשר לשמור בשבב, ואומר בביטחון: "זה יהיה הדבר החם של חורף 2022-2021".
ומה בעניין הפרטיות ואבטחת המידע? היזם השבדי טוען שהנושא הזה חשוב לו מאוד. סיובלד מודע לכך שאנשים רבים רואים בהשתלת שבבים טכנולוגיה מפחידה, כזו שמטרתה לעקוב אחרי בני אדם, אבל טוען שבמקום זאת יש לראות בשבבים תגי זיהוי ותו לא: "אין להם סוללה והם לא יכולים לשדר אותות בעצמם, כך שבעיקרון הם פשוט רדומים – הם לעולם לא יכולים לדווח על המיקום שלך, הם נכנסים לפעולה רק כשאתה נוגע בהם עם הסמרטפון שלך".
בשבבים המושתלים מתחת לעורם של השבדים נעשה שימוש בטכנולוגיית "טווח אפס", המשמשת גם לתפעול כרטיסי אשראי. מדובר בשבבים "פאסיביים", כלומר כאלה שמכשירים אחרים יכולים רק לקרוא את המידע שנשמר בהם.
סיובלד מדגיש שהשתלת השבבים נעשית מרצון בלבד, ושאם מישהו ירצה אי פעם להפוך אותם לאמצעי חובה, למשל עבור אסירים או מבוגרים בבתי אבות, נמצא אותו עצמו עולה על בריקדות. "אף אחד לא יכול לכפות על מישהו לעבור השתלת שבב", הוא אומר.