צוותי המשא ומתן של הסתדרות המורים בהובלת המזכ"לית יפה בן דויד ונציגי משרד האוצר בהובלת הממונה על השכר קובי בר נתן ישבו השבוע כבר 12 שעות בניסיון להביא לפתרון המחלוקות שיאפשרו את פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר. אלא שגם אחרי שעות ארוכות של דיונים, הפערים נותרו גדולים – ואליהם התווספו האשמות הדדיות. "אלה היו שיחות סרק", אמרו היום (שלישי) ל-ynet גורמים הקשורים למשא ומתן.
גם היום צפויים הצדדים להיפגש להמשך הדיונים, אולם הפעם ישתתפו בהם הצוותים המקצועיים בלבד – ללא השתתפות בן דויד ובר נתן. לפי ההערכות, גם היום לא צפויה פריצת דרך – מה שיותיר את אופציית השביתה או צווי המניעה בראש רשימת האפשרויות לקראת פתיחת שנת הלימודים.
המשא ומתן בין האוצר למורים החל לפני כשנה, ועבר לפסים רשמיים לפני כארבעה חודשים, עוד לפני הצעדים שהפעילה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד בסוף השנה שעברה – מהשבתות לימודים באזורים שונים, ועד השבתות כלליות.
המאמצים להגיע להסכמות ולהסכם שכר צפויים להימשך עד לרגע האחרון, אולם בתמיכת הנהגת ההורים הארצית, נערך האוצר לפנות לבית הדין הארצי לעבודה להוצאת צווים למניעת שביתה. אלא שהפעם, יהיה ביחס לעבר: שרת החינוך יפעת שאשא ביטון ככל הנראה לא תצטרף לבקשה לצווי המניעה, אחרי שתקפה בחריפות את האוצר בעקבות ההצעות שהגיש.
סלע המחלוקת המרכזי כעת בין האוצר לבין הסתדרות המורים הוא סוגיית תוספת למורים הוותיקים. האוצר הקצה מסגרת תקציב של ארבעה מיליארד שקל לטובת שיפור שכר המורים, ועל כן – כל שינוי שעליו יוחלט במסגרת פשרה, יבוא על חשבון ההסכמות שכבר התקבלו. כדי להגדיל את תוספת השכר למורים הוותיקים, יידרש האוצר לקצץ בתוספת למורים החדשים.
ואולם, אחרי שחשף האוצר את גובה התוספת למורים חדשים, בן דויד לא צפויה להסכים לוותר על ההצעה הנדיבה – ומצד שני, תמשיך להתמיד בדרישתה לתוספת משמעותית למורים ותיקים.
לפי ההצעה שהציג משרד האוצר, מורה צעיר יקבל החל מהמשכורת הראשונה כ-9,000 שקלים מינימום. מחנכי כיתה ומורים המבצעים פעילות נוספת יקבלו 1,100 שקלים נוספים, ומנהלת גן תקבל תוספת של 1,500 שקל.
כמו כן, האוצר הציע גם מענק התמדה, ומי שעובד שלוש שנים ברציפות יקבל 24 אלף שקל. שכר התחלתי של מנהל בית ספר יהיה 20 אלף שקל, ומנהלים שירצו לקחת תפקידים נוספים יקבלו גמול גם עליהם בסך 2,000 שקלים נוספים. מורה ותיק יקבל תוספת של 800 שקלים. הסתדרות המורים לא פרסמה עדיין את הצעת הנגד שלה בהתאם להצעת האוצר.
באוצר מבקשים לכרוך בהסכם השכר עם המורים גם שינויים שיובילו לשיפור המערכת. "מגיעה למורים תוספת שכר ובמיוחד למורים המתחילים, אך אנחנו חייבים להבטיח שלא משלמים סתם בלי שנשפיע על השבחת המערכת", הסבירו באוצר את תביעתם למתן תגמול דיפרנציאלי וחוזים אישיים למורים מצטיינים וכן מנגנון שיאפשר פיטורי מורים גרועים.
סוגיה מרכזית נוספת מתייחסת להתאמת לוח החופשות במערכת החינוך לחופשות במשק כדי להקל על ההורים ולחסוך במשאבים למשק. הסתדרות המורים מתנגדת לשינוי לוח החופשות, אך מסכימה להמיר ימי אסרו חג. כעת מתווכחים איך באיזה אופן תתבצע ההמרה. בהסתדרות המורים גם דוחים את נושא החוזים האישיים, ובמשרד החינוך הציעו לתגמל מורים מצטיינים בתפקיד נוסף שיקנה להם תוספת שכר.
התרחישים האפשריים
במסגרת המאמצים להגיע להסכמה בין הצדדים, לפי שעה עומדים בעינם ארבעה תרחישים אפשריים.
במסגרת התרחיש הראשון, יתערב ראש הממשלה יאיר לפיד ויכפה על משרד האוצר להיענות לתביעות הסתדרות המורים ולהגדיל באופן משמעותי תוספת שכר משמעותית גם למורים הוותיקים. התוספת הנוכחית, כאמור, עומדת על 800 שקלים. לפי תוכנית ראש הממשלה, הוא שואף להגיע לפתרון ללא הוצאת צווי מניעה. היתכנות התרחיש הזה נחשבת לא גבוהה.
שר האוצר אביגדור ליברמן התייחס לתרחיש הזה, ואמר: "שמעתי במהלך היום פרשנויות שונות ומשונות ועל כן חשוב לי להבהיר כי אין לי שום כוונה להתפטר אלא להפך, אני מתכוון להמשיך ולהילחם בכל התערבות פוליטית במהלך המו"מ בין משרד האוצר להסתדרות המורים. אם מישהו רוצה לכפות על הדרג המקצועי הכרעה פוליטית הוא יצטרך לפני זה לפטר את שר האוצר".
תרחיש נוסף בעל היתכנות פחות גבוהה הוא מציאת פתרון משפטי, שבו יתאפשר לפרוץ גם בתקופת הבחירות את מסגרת ארבעה מיליארד השקלים. כך, יוכלו שני הצדדים להגמיש עמדות לפשרה – ולהגיע להסכמות ללא צווי מניעה או שביתה.
תרחיש שלישי, בעל היתכנות גבוהה יותר, הוא המשך התבצרות הצדדים בעמדותיהם – וכתוצאה מכך הגעה לשביתה, שתוכל להימנע במגרש של בית הדין הארצי לעבודה, שבמקרי עבר היה גם חלק מהמשא ומתן.
ומה עם התיכונים?
גם בזירה אחרת במערכת החינוך לא שקט. יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז איים אתמול כי אם האוצר לא יגיע עמו להסכמות בימים הקרובים, שנת הלימודים לא תיפתח כסדרה גם בתיכונים. "הגענו לדקה ה-90 ואם לא ייחתמו הסכמות בימים הקרובים, לא נפתח את שנת הלימודים", כתב אתמול ארז לחברי ארגון המורים.
הוא הוסיף: "אנו אומרים זאת כעת, לא רק לכם, אלא גם לאוצר, לשלטון המקומי ולמשרד החינוך, כדי שאיש לא יגיד שאנו הם המושכים את המשא ומתן עד 31 באוגוסט. אין לנו כל עניין למתוח את ציבור המורים וההורים, ואנו אומרים לכולם, שהכדור נמצא בידי משרד האוצר כבר יותר משלושה שבועות. האחריות כולה אך ורק עליו".
ארז ציין כי בפברואר השנה פג תוקף ההסכם הקיבוצי: "במהלך החודשים האחרונים ניהלנו משא ומתן עם כל הגורמים בשקט ובאחריות. מתברר כעת, כעבור חודשים של משא ומתן, שמשרד האוצר מעכב חתימה על הסכמות ומציב כל פעם תנאים חדשים".
"אין טעם להמשיך ולנהל משא ומתן כזה כאשר כל ההסכמות אליהן מגיעים אינן מגיעות לידי חתימה על הסכם קיבוצי ומימוש בגין דרישות חדשות שמעלה משרד האוצר בכל פעם", הוסיף יו"ר ארגון המורים, שטען גם לפגיעה בתנאי העבודה של המורים על רקע רפורמת בחינות הבגרות והמעבר לחמישה ימי לימודים.
במשרד האוצר אמרו אתמול בתגובה לדברי ארז כי "לפתחו של ארגון המורים הונחו בשבועות האחרונים מספר טיוטות להסכמות בעניינים הללו. הארגון סירב עד כה לחתום על ההצעות הקיימות והצדדים סיכמו לדון בימים הקרובים על מנת לגשר על הפערים".