כבר יותר משנה שהמראות והפחד שאיתם התמודד יובל ב-7 באוקטובר לא מרפים ממנו. "באתי לחגוג וליהנות במסיבת הנובה, והגעתי למצב שאני בורח כי רודפים אחרי מחבלים", שחזר. "התחבאתי יותר מעשרים שעות תוך איום גדול מאוד על החיים שלי. לא חשבתי שאשרוד את זה. ראיתי מראות קשים – גופות של חברים שלי, מכוניות שרופות. אזור מלחמה. המראות האלה מלווים אותי עד היום, ביום ובלילה".
"קשה לי לחזור לעבודה", הוסיף. "אני סובל מהתקפי חרדה ומפלשבקים, כל דבר מחזיר אותי אחורה. שאלות שצפות – איך אני ניצלתי ואחרים לא? השגרה התהפכה, יש לי סיוטים וקשה לי לישון, אז בהתאם גם קשה לי לקום בבוקר. הסבלנות שלי פוקעת מהר, קשה לי להיות סביב אנשים. אני צריך את הפינה שלי ולעשות דברים שיעזרו לי להעביר את המחשבות".
בחודשים הראשונים למלחמה, סיפר, אווירת הערבות ההדדית בישראל גרמה לו לסמוך על כל מי שהציע לו עזרה: "הרגשתי שכולם נרתמים למעננו. קבלתי כל מיני פניות ממשרדי עורכי דין שאמרו שיעזרו לי, ובאותו זמן הייתי חסר ידע וניסיון בתחום הזה. סמכתי עליהם. קבענו פגישה והלכתי לשם, אני אפילו לא זוכר שחתמתי על הדבר הזה. במעמד החתימה לא הבנתי את ההשלכות, לא הבנתי את התנאים ומה זה ייקח ממני".
"רק לפני שבועיים הבנתי שאני הולך לשלם הרבה כסף", ציין. "כרגע יש לי 50% נכות זמניים, שעליהם אני משלם 15% בכל חודש, זה אלפי שקלים. הבנתי שאם יהיו לי אחוזי נכות קבועים אני אצטרך לשלם עשרות אלפי שקלים בבת אחת. זה מאוד יפגע בי, אני אכנס למינוס רציני. גם ככה אני בחובות, ואין לי כרגע כסף בגלל השנה האחרונה שלא הצלחתי לעבוד. זה מלחיץ ומאוד קשה להשתקם כך".
"המצב הזה מכניס את הניצולים לחרדה איומה"
בחודשים שלאחר הטבח, ניצולי 7 באוקטובר היו עסוקים בלאסוף את השברים של חייהם. מצבם הנפשי והפיזי הוביל לכך שלרבים לא היה פנאי או יכולת לעסוק במיצוי הזכויות שלהם כנפגעי פעולות איבה מול ביטוח לאומי. לוואקום הזה נכנסו משרדי עורכי דין וחברות למיצוי זכויות. "את הנושא של היעדר הגבלת שכר טרחה באיבה העלינו בכנסת כבר בנובמבר 2023, ועשינו כל מה שביכולתנו כדי ליזום תיקון לדבר הזה", סיפרה מירב גילי הירש, מייסדת תוכנית "טרייב" למימוש זכויות לנפגעי המסיבות תחת עמותת מגרש ביתי. "זה שאנחנו נמצאים היום שנה פלוס אחרי האירוע, וזה עדיין לא טופל – זה חמור. זה מעיד על סדר עדיפויות לקוי בין כל הדברים הלקויים שיש להסדיר במדינת ישראל".
לדבריה, "המצב הזה מכניס את הניצולים לחרדה איומה. זה מייצר עלייה חדה בכל התסמינים שהם מתמודדים איתם. אני מקבלת הודעות כמו 'אני לא רוצה לחיות', או 'אין לי כוחות להתמודד עם זה'. כתב לי אתמול חייל שהוא צריך לבקש מהמשרד לא לקחת לו כסף מהת"טר (תגמול בתקופת הטיפול הרפואי) כי זה משמש לו לטיפולים רפואיים. זה פשוט היה שובר לב. זה לא מותרות, זה פר אקסלנס בשביל לטפל בנפש שלהם ובפגיעה שנוצרה ב-7 באוקטובר".
הירש ציינה כי אין טענה על עצם לקיחת שכר הטרחה, אלא על הסכומים הנגבים בחלק מהמקרים. "שייקחו שכר טרחה שהוא הוגן, שהוא משקף את הפגיעה. אלו אנשים שהיו נתונים לטבח במשך שעות, אנשים שעדיין בתוך הטראומה, ולרבים מהם אין עדיין שום יכולת לעבוד. אני רוצה להגיד שיש גם המון עורכי דין הוגנים, ויש כאלה שלא בוחלים, מנצלים את המצב ומפחידים אותם. הגיעו אלינו עדויות על עורכי דין שאומרים לניצולים ש'חבל שאתם הולכים לבד לביטוח לאומי'. זה פשוט לא הוגן. זה נורא עצוב שבשנה כל כך קשה יש אנשים שבמקום לסייע, חושבים על איך הם מייצרים לעצמם עוד הכנסה על חשבון הנפגעים, וגוזרים על זה שולי רווח גבוהים".
"הייתי במצב נפשי לא טוב ורק רציתי שמישהו יעזור לי"
גם ניר, ניצול מהנובה, מתקשה לחזור לאיזושהי שגרה מאז. "יש מלא סיטואציות מלחיצות ביום-יום שמחזירות אותי לשם", סיפר. "אם זה להיות במקום המוני, רעש ברחוב או צעקה. גם כשאתה חושב שקמת היום בסדר, זה יכול לתפוס אותך בכל רגע נתון".
הוא הוסיף: "אני לא מצליח לעבוד. איבדתי במסיבה הרבה חברים. עבדתי כמה חודשים אחרי, עד שהגעתי לעומס נפשי שלא הצלחתי יותר. אני בן אדם שמאוד קשה לו עם בירוקרטיה, לקח לי זמן עד שהתעוררתי והבנתי שאני צריך להתחיל הליך כדי לקבל אחוזי נכות ולעזור לעצמי. כשהגעתי לעו"ד הוא אמר לי שאין לנו הרבה זמן, כי אפשר להגיש את זה עד שנה אחרי. הסתכלתי ברפרוף על החוזה, אני גם ככה לא מבין גדול, וגם הייתי במצב נפשי לא טוב ורק רציתי שמישהו יעזור לי. באמת סמכתי עליו".
אחרי חודשים שהוא לא עבד, רצה ניר לקבל תט"ר מהביטוח הלאומי. "שלחתי לעורך דין את טופס ימי המחלה שקיבלתי מהרופא, כמו שאני שולח לו כל מסמך רפואי", אמר. "במקום להגיד לי פשוט להעלות אותם לאתר של הביטוח הלאומי, הוא העלה אותם בעצמו, ואז כשקיבלתי את התט"ר הוא שלח לי דרישת תשלום של 3,000 שקלים על שכר הטרחה שלו. זה מתוך 17 אלף שקיבלתי אחרי שלא עבדתי חמישה חודשים. אמרתי לו שזה לא הגיוני, שאני לא אמור לשלם לו מכסף שאני מקבל על זה שאני לא כשיר לעבודה".
הוא סיפר: "על הקצבה שאני אקבל מביטוח לאומי הוא אמור לקבל לפי החוזה 15% פלוס מע"מ במשך חמש שנים. אם הייתי יודע את זה מראש אני לא בטוח שהייתי חותם על דבר כזה. זה יכול להסתכם בהרבה מאוד כסף שמגיע לי לשיקום שלי. המצב מולו מכביד עליי נפשית. זה באמת פגע בי. אני מרגיש שלא הסבירו לי בכלל את החוזה. אני חושב שאם אתה מטפל בנושא כל כך רגיש, אתה צריך להיות רגיש לסיטואציה. זה ניצול".
"אנשים מתחילים לאט-לאט להבין על מה הם חתמו"
במשרד המשפטים מכירים היטב את התופעה: בחודשים האחרונים, סיפרה עו"ד עדי קומרינר פלד, מי שניהלה את המוקד להכוונה משפטית של משרד המשפטים במלחמה, החלו להגיע אליהם עוד ועוד פניות על אודות עורכי דין שהחתימו את הניצולים על הסכמי שכר טרחה דרקוניים. "אנשים מתחילים לאט-לאט להבין מה עבר עליהם", הסבירה עו"ד פלד, "ובעיקר הם מתחילים להבין על מה הם חתמו. הגיעו אלינו אנשים שפנו לעורכי דין שייצגו אותם בהליכים להכרה כנפגעי פעולות איבה ובתביעות נכות לביטוח לאומי. יש כאלה שאפילו הסתובבו במלונות המפונים. אנשים אמרו לעצמם 'טוב, לא נסתדר לבד. זו בטח הרבה בירוקרטיה וצריך המון מסמכים'. אז הם חתמו. ועכשיו, כשמתחילות להתקבל החלטות של ביטוח לאומי, הם מקבלים חשבונות לתשלום".
היא הוסיפה: "פתאום בא עורך הדין ואומר עכשיו תשלם לי 15% פלוס מע"מ מכל מה שאתה אמור לקבל בחודש הבא. אנשים מתחילים להתפכח. לחלק מהאנשים אין את הסכמי שכר הטרחה ביד. פנה אליי מישהו עם נכות זמנית של 50%, הוא בקושי יוצא מהבית. ופתאום הוא מסתכל ורואה שהוא חתם שעל כל 1% נכות הוא משלם 1,500 שקלים פלוס מע"מ מיידית – מה שאומר שאם יוכר כנכה 50%, הוא צריך לשלם 75 אלף שקלים פלוס מע"מ. הוא בא ושאל אותי 'איך אשלם את זה? אין לי'. ואז אני שומעת עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. נתקלתי במקרים של עורכי דין שדורשים את הכסף מראש. זה נוגד את ההנחיה של לשכת עורכי הדין".
המצב המשפטי היום הוא כזה שבו כבר הגבילו חוקית את שכר הטרחה של עורכי דין המייצגים בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי בכל מיני נושאים. נפגעי פעולות איבה לא היה אחד הנושאים שהוסדרו בחקיקה. התחום הזה נותר פרוץ. "אנחנו רואים את המצב בשטח, אנשים בלחץ ממה הולך לקרות", ציינה עו"ד פלד. "חלק שילמו, חלק נדרשים לשלם. אנשים מצד אחד מפחדים מהסכום שיידרשו לשלם, ומצד שני מפחדים לשבור את הכלים מול עורך הדין. הם לא יודעים מה לעשות. הם בבעיה".
עו"ד פלד הבהירה שיש סיטואציות שבהן ישנה חשיבות לייצוג על-ידי עורך דין. "אבל אנשים לא מודעים שניתן לפעול בלי עורך דין, ושאפשר לאסוף ולהגיש את המסמכים עצמאית. קשה לי לשמוע על מקרים שבהם אנשים היו מפונים, וברגעים הכי קשים שלהם, אחרי שפרצו להם מחבלים לבית או ניסו לפרוץ, הם בטראומה – ואז צץ עורך דין. כמעט אף אחד מהאנשים שפגשתי לא פגשו את עורך הדין במשרד. החתימו אותם טלפונית, והם מפחדים להתלונן".
"אין לי מושג מאיפה אני משלמת סכומים כאלה, אני ילדה"
ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet הגיעו בשבועות האחרונים יותר מעשרה מקרים של ניצולים הנמצאים במצב שאותו תיארה עו"ד פלד, בהם ניצן, שנפצעה תוך כדי הבריחה מהטבח. "הזמן לא מרפא כלום", אמרה. "שנה וחודשיים אחרי ואני באותו מקום, אם לא יותר גרוע. אי-אפשר לקלוט אובדן של אנשים שאת אוהבת, גם אחרי כל כך הרבה זמן, בטח כשהמדינה במצב כזה וכשאף אחד לא מקבל אחריות על מה שקרה לך".
היא סיפרה: "אני לא מצליחה לעבוד. חודש וחצי אחרי הטבח כבר הייתי בקשר עם משרדי עורכי דין, רק רציתי שזה יהיה מאחוריי. קיבלתי אחוזי נכות זמניים שעליהם לא נדרשתי לשלם, ואני חוששת מאוד מהרגע שבו אקבל את האחוזים הקבועים. אני מתחילה להבין שזה יעלה לי הרבה כסף וזה מכניס אותי ללחץ כלכלי. אין לי מושג מאיפה אני משלמת סכומים כאלה. אני ילדה, בחיים לא התמודדתי עם מצבים כאלה".
עו"ד מירב שיבק, ממונה תחום אזרחי בסיוע המשפטי, ליוותה את חלק מנפגעי הנובה. "ראינו שהגיעו לחבר'ה האלה לפעמים בבית חולים, באופן צמוד מאוד לטראומה, כשהם נורא מבולבלים ולא יודעים מה קורה, והתחילו לומר להם 'אתם חייבים עורך דין', כשבשלבים הראשונים הם היו מכוסים באופן אוטומטי. יש משרד שהחתים מאות אנשים ועל אותם חוזים. הגדיל לעשות המשרד ודיבר על 1,500 שקלים על כל אחוז נכות, ולשלם מראש". עו"ד שיבק עצמה סייעה לקרובת משפחה להשתחרר מהסכם דרקוני שכזה, בזכות חור בהסכם. "אבל לא כל ההסכמים כאלה שניתן לבטל, זה מורכב. לכן דרשנו שתהיה הגבלת שכר טרחה שתחול רטרואקטיבית", אמרה.
בדיון בוועדת שרים לחקיקה שהתקיים ביוני האחרון הסביר נציג משרד המשפטים עו"ד שי סומך כי המודלים של שכר הטרחה שמצאו מלמדים על כשל שוק ועל שכר טרחה מופרז. "בחלק קטן מהמקרים אנחנו מזהים גם שכר טרחה על פעולות מאוד פשוטות", ציין. ראינו הסכם שכר טרחה עם 35 אלף שקלים על הטבת רכב". עו"ד סומך אמר כי את הסכומים האלה לוקחים גם מנכי צה"ל. "יש פערי ידע. אז מדובר בסכומים גבוהים הנגבים מנכי צה"ל הכי קשים. מבחינת עבודה משפטית, ככלל אין הבדל בין 20% נכות לבין 100% נכות".
"לא קראתי את החוזה לעומק, אחרי 7.10 הראש שלי לא היה פנוי לזה"
את המצב כאמור, אפשר לראות גם ביישובים שנפגעו בטבח. כך למשל, תושבים שניצלו ב-7 באוקטובר פנו בחודשים האחרונים לקבלת סיוע מגורמים בעיריית שדרות, לטובת היחלצות מחוזים דרקוניים לטווח ארוך וללא נקודות יציאה. בין התלונות עלו מקרים של משרדי עורכי דין שבסך הכול הגישו מסמכים לביטוח לאומי – מה שכל תושב יכול לעשות בעצמו.
בנוסף, ישנם עורכי דין שאפילו לא הגיעו לייצג בוועדות עצמן. יותר מעשרה פנו לעירייה בחרדה ומצוקה גדולה. אחת מהפונות סיפרה שהוחתמה במלון שאליו פונתה. העירייה העבירה את החומרים למשרד המשפטים שהתערב, וכך הצליחו לשחרר חלק מן הפונים מהחוזים שעליהם הוחתמו.
מ', ניצולת אחד הקיבוצים, סיפרה שחתמה על ההסכם שלה כשהייתה במלון מפונים. "לא ידעתי שאפשר בכלל לתבוע על אחוזי נכות", סיפרה. "מישהי נתנה לי טלפון, ועורך הדין ביקש לדבר איתי על נפגעי פעולות איבה. הוא הסביר שהוא לא לוקח הרבה, שזה פייר. לא קראתי את החוזה לעומק, והוא ייצג עוד חבר'ה מהקיבוץ. בדיעבד זו הייתה טעות. ראיתי שאני צריכה לשלם 1,500 שקלים על כל אחוז נכות. אחרי 7 באוקטובר הראש שלי לא היה פנוי לזה. הייתי עדיין מבולבלת".
במשרד המשפטים מקדמים הצעת חוק ממשלתית להגבלת שכר טרחה בייצוג נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, שהחלה להתגבש לאחר מתקפת הטרור והתגברות בדיווחים על מקרים של גביית שכר טרחה מופרז מנפגעי הטבח והמלחמה. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה. היא נדונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, וצפויה להתקדם לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
במקביל, משרד המשפטים מקים בימים אלו מערך "קו ראשון", יחידה חדשה במשרד שפעילותה תתמקד בהכוונה משפטית לציבור הרחב, בהמשך למוקד להכוונה משפטית שהחל לפעול זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה. המערך צפוי לתת עזרה והכוונה גם בנושא זה, ואפשר ליצור איתו קשר במספר 6085*. "אנחנו נוודא שנפגעי פעולות איבה, בהם נפגעי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, ימצו את זכויותיהם ויקבלו את כל מה שמגיע להם, מבלי ששכר הטרחה בגין הייצוג המשפטי יפגע בהם", מסרו במשרד. "אנחנו קוראים למי שנתקל בתופעה לפנות אלינו ולקבל את המענה הנדרש".
שר המשפטים יריב לוין אמר כי "החוב המוסרי שיש למדינת ישראל כלפי נכי צה"ל, משפחות שכולות ונפגעי פעולות האיבה מחייב את המדינה לנקוט פעולות שיסייעו להם לקבל את המגיע להם. התופעה הפסולה של ניצול לרעה של הנפגעים בעודם נמצאים במצוקה חייבת להיפסק. החוק יבטיח שכך יקרה".
גם בארגון נפגעי פעולות איבה מכירים היטב את התופעה. "ארגון נפגעי פעולות איבה עוקב בדאגה אחרי הפניות הרבות שמתקבלות אצלנו בנוגע לשכר טרחה מופרז שגובים עורכי דין המייצגים נפגעים במיצוי זכויותיהם", אמר יו"ר ארגון נפגעי פעולות איבה אייבי מוזס. "אנו מבינים את הקשיים המורכבים של נפגעי פעולות איבה בתהליך, ולכן פועלים בכמה מישורים במטרה להילחם בתופעה ולהבטיח שהנפגעים יקבלו את השירות הראוי להם, תוך שמירה על זכויותיהם הכלכליות – בהן שינוי חקיקתי, פניות לוועדת אתיקה, הסברה והדרכה. אנו נשארים מחויבים לפעול למען שיפור המצב ולהגנה על זכויות הנפגעים, ומזמינים את הציבור להיעזר בנו בכל שאלה או צורך בהכוונה".
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה כי "אנו פועלים למען מיצוי זכויות נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, ומתחייבים להמשיך להעניק להם סיוע מקצועי ומיטבי. הלשכה פועלת בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים להסדרת שכר טרחת עורכי הדין, ובמטרה להבטיח ייצוג הוגן. אנו מודים לארגוני נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה על שיתוף הפעולה. נזכיר, כי מאז השבעה באוקטובר, הלשכה מעניקה ייעוץ משפטי חינם לנפגעים, מפונים וניזוקים. עורכי הדין פועלים למיצוי זכויות נכי צה״ל ונפגעי האיבה במסירות, נאמנות ומקצועיות אל מול אגף השיקום וביטוח לאומי. חשוב להבהיר כי דיווחים על גביית שכר טרחה מופרז ייבדקו ויטופלו במהירות ובנחישות וככל שיימצא כי עורכי דין הפרו את הכללים בעניין, ימוצה עמם מלוא חומרת הדין המשמעתי. נבקש להימנע מהכללות שליליות על כלל ציבור עורכי הדין".
