כבר שבועיים שבבית החולים בילינסון בפתח תקווה מאושפזת יולדת בת 37, שהגיעה לשם בשבוע ה-37 להיריונה השלישי אחרי שנדבקה בקורונה, ומבלי שקיבלה את החיסון נגד הנגיף. אחרי שמצבה הידרדר הוחלט ליילד אותה בניתוח קיסרי, אך מצבה המשיך להידרדר: היא סבלה מקשיי נשימה, והוחלט להעבירה למחלקת טיפול נמרץ קורונה, כשהיא מוגדרת במצב קשה ולא יציב, מורדמת ומונשמת. בימים האחרונים נאלצו הרופאים לחברה למכשיר האקמו. מצבו של התינוק יציב, והוא נמצא כעת בפגייה של בית החולים שניידר.
2 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בית חולים בילינסון
מחלקת קורונה בית חולים בילינסון
מחלקת קורונה בבית חולים בילינסון, ארכיון
(צילום: רויטרס)
מאז התפרץ נגיף הקורונה, אושפזו לא מעט נשים במצב קשה כשהצוות הרפואי נאלץ לבצע בהן ניתוחי חירום וליילד אותן בשלב מוקדם יחסית. לאחר שניתן האישור לנשים הרות להתחסן, היולדות שמצבן הידרדר בשל המחלה היו בדרך כלל כאלו שבחרו שלא להתחסן. על אף המקרים הקשים, כמו המקרה הנוכחי שבו הרופאים נלחמים על חייה של היולדת, עדיין מופצים ברשתות החברתיות תיאוריות קונספירציה על הקשר בין "לידות שקטות", הפלות ואף בעיות פריון לבין החיסון נגד קורונה.
פרופ' ערן הדר, מנהל רפואת אם ועובר בבילינסון, מסביר כי "בזמן היריון קיים פוטנציאל גדול יותר להידרדרות במחלת הקורונה ולהגיע להנשמה או אקמו, בהשוואה לנשים בגילן עם אותו רקע רפואי. גם בשפעת זה קורה. יש לכך שתי סיבות – יש ירידה בתפקוד מערכת החיסון במהלך ההיריון, ושנית הפוטנציאל של מחלות שמשפיעות על מערכת הנשימה להסתבך גדול יותר, בגלל הרחם שגדל והעומס. התפקוד הריאתי פחות טוב".
2 צפייה בגלריה
נשים בהריון מתחסנות
נשים בהריון מתחסנות
אישה הרה מתחסנת נגד קורונה בתל אביב, ארכיון
(צילום: AFP)
באשר לתיאוריות הפייק, מסביר פרופ' הדר: "כל מה שמפורסם לא נכון. בדקו את השפעת החיסון על פוריות, גם אצל נשים וגם אצל גברים וזה לא משפיע. בדקו השפעות על העוברים ואין, היו גם דיווחים על דימומים ווסת לא סדירה וגם את זה שללו.
"מה שכן קורה זה לידות מוקדמות אצל נשים חולות בקורונה, כי נאלצים ליילד אותן. אני לא מצליח להבין את מפיצי הפייק ניוז. שום דבר לא נתמך בעובדות ובמחקרים. חיסנו בישראל ובעולם מאות אלפי נשים וכל מי שהגיעה למצב קשב זה בגלל הקורונה ולא בגלל החיסון לקורונה".
מנהל בי"ח ליולדות נגד אורלי וגיא: "החיסון בטוח בכל שלבי ההיריון"
(צילום: נויל האריס)

פרופ' הדר בטוח שהטענות הכוזבות הללו משפיעות על נשים הרות. "לפייק ניוז לצערי יש כוח", הוא אומר. "יותר קל להיתפס לפוסט קליט בפייסבוק מאשר למחקר ארוך ומעמיק, אז אני מניח שזה משפיע על נשים הרות. מה גם שמדובר בתקופה רגישה ובהיריון חושבים כמה פעמים לפני פרוצדורות, אפילו אם לקחת אקמול. בגלל זה גם לקח יותר זמן לחסן נשים בהריון, כי יש בקהילה המדעית משנה זהירות כשזה מגיע להיריון וילדים".
סוגיית הפייק ניוז בכל הנוגע לקשר לכאורה בין חיסון לילודה עלתה מחדש לכותרות בשבוע שעבר בעקבות פוסטים ששיתפו אורלי וילנאי וגיא מרוז, ואשר כללו את אותן טענות כוזבות. בחברת מטא הסירו מפייסבוק פוסט שקרי ששיתפו השניים ובו התבקשו נשים שעברו לידה שקטה בסמוך לחיסון לדווח על כך לטובת "מחקר עצמאי".
משרד הבריאות יצא אז בחריפות נגד אורלי וגיא: "הם 'רק שואלים שאלות' - והתשובה היא שגם הפעם מדובר בפייק מסכן חיים". מגיא מרוז נמסר אז בתגובה: "כל מה שאנחנו עשינו היה לשתף פוסט של ארגון אמהות שביקש לעשות מחקר עצמאי - אבל משרד הבריאות כל כך אחוז דיבוק שבמקום לתת גישה לנתונים אנשיו תוקפים ומכפישים". גם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה פרסם עמדה חד משמעית השוללת כל קשר בין החיסון ל"לידות שקטות".