מצלמות מעקב ברחוב שיכולות לראות מה קורה במרחבים פרטיים, מבנים ציבוריים שלא מונגשים לנכים, אי-אכיפה מספקת בעבירות של רעש, פערים משמעותיים בכל תחומי החיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית, וגם: היחידה המגזרית במשרד הפנים, שאמורה להנחות את הרשויות המקומיות בהיבטי הגנת הסייבר, הפסיקה לפעול דווקא בתקופה הרגישה בזמן מלחמת חרבות ברזל. אלו רק חלק מהליקויים שעליהם מצביע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח המתפרסם אחר הצהריים (יום ג') על השלטון המקומי.
על מצלמות המעקב במרחב הציבורי (לכתבה המלאה על פרק זה - לחצו כאן), כתב המבקר אנגלמן: "ב-20 השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל שהותקנו על ידי הרשויות המקומיות כדי לתרום לתחושת הביטחון. בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן. המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי - אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים".
הטיפול ביוצאי אתיופיה - דו"ח מבקר המדינה
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
הוא הדגיש כי "מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים".
אחד הפרקים המרכזיים בדוח עוסק בפעילות הרשויות המקומיות לשילוב ולהכללה של יוצאי אתיופיה בחברה. מבקר המדינה מצא שעדיין קיימים פערים משמעותיים בכל תחומי החיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה היהודית. בין היתר נמצא כי בשנת 2021 הייתה ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית בכלל האוכלוסייה גבוהה בכ-30% מההכנסה הממוצעת למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה. כמו כן, שיעור התלמידים מקרב יוצאי אתיופיה שלומדים 5 יחידות מתמטיקה הוא כרבע משיעור התלמידים שלומדים 5 יחידות לימוד מתמטיקה באוכלוסייה הכללית (4.8% מתוך כ-20%). בנוסף נמצא בביקורת כי כ-77% מיוצאי אתיופיה העובדים ברשויות המקומיות מועסקים בדירוג נמוך מאוד.
עוד עולה מהביקורת כי גם אם מוקצה תקציב לצמצום הפערים, הוא לא מנוצל. המבקר אנגלמן כתב בדוח כי הרשויות המקומיות ניצלו רק 67% מהתקציב שהקצו להן משרדי הממשלה לשם ביצוע תוכנית "הדרך החדשה" לשילוב יוצאי אתיופיה.
בהתייחס לליקויים הקשים נכתב: "סמ"ר אסי סמה ז"ל, שנלחם בגבורה ונפל במלחמת חרבות ברזל, לא התקבל בילדותו לכיתה א' בבית ספר בעירו בשל היותו יוצא אתיופיה. לא ייתכן שבשנת 2024 – למעלה מ-40 שנה לאחר גלי העלייה מאתיופיה - עדיין קיימים פערים משמעותיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה. על משרד ראש הממשלה להקפיד על יישום התוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה".
נשים, גני משחקים וחופש מידע
בנוגע לקידום השוויון המגדרי בשלטון המקומי, נמצא בביקורת כי אמנם 74% מעובדי הרשויות המקומיות הן נשים, אך נמצא שהן הרוויחו בשנת 2021 רק כ-69% משכרם של הגברים שעבדו לצידן. עולה עולה כי בראש כ-6% בלבד מהרשויות המקומיות עמדו נשים, וכמו כן נשים נושאות רק בכרבע מהתפקידים הבכירים ברשויות המקומיות. המבקר אנגלמן העיר כי משרד הפנים והרשות לקידום מעמד האישה לא פעלו די לקידום שיוויון מגדרי ברשויות המקומיות.
בדוח על השלטון המקומי עוסק אחד הפרקים בטיפול הרשויות המקומיות בגני משחקים ציבוריים בתחום שיפוטן. מבקר המדינה כתב כי בשנים 2023-2013 נהרגו 10 ילדים, וכ-14 אלף ילדים הגיעו לחדרי המיון בשל פגיעה שנגרמה בגני משחקים. רובם המוחלט (כ-81%) נפגעו עקב נפילה, מכה או חבלה. ומה חושבים התושבים על הבטיחות? סקר משרד מבקר המדינה מצא כי רק כ-55% מהמשיבים על סקר עמדות התושבים ציינו שגן המשחקים הקרוב לביתם הוא בטיחותי.
המבקר אנגלמן מצא כי רק ל-37 מתוך 257 רשויות מקומיות יש היתר תחזוקה על שמן, כנדרש בהחלטת מינהלת תו תקן של מכון התקנים.
בפרק אחר, העוסק בחופש המידע ברשויות המקומיות, נמצא כי 25 שנים מאז שחוקק חוק חופש המידע, לרשויות המקומיות אין גוף מאסדר שיבטיח שהן פועלות ליישמו בצורה מיטבית. כמו כן, סמכויות היחידה הממשלתית לחופש המידע אינן חלות על הרשויות המקומיות והנהלים שכתבה אינם מחייבים אותן. בנוסף נמצא כי קיים קושי מתמשך לאכוף את חובת הדיווח, המורגש במיוחד ברשויות בחברה הערבית, שרבות מהן אינן ממלאות את חובתן החוקית לפעול לשקיפות המידע ולשיתופו.
נושא נוסף שנבדק הוא מרכזי קשר של הורים-ילדים ברשויות המקומיות. המבקר מצא כי 66 מרכזי הקשר שפעלו בשנת 2023 ברשויות מקומיות ברחבי הארץ התקשו לתת מענה זמין ונגיש. כתוצאה מכך משפחות רבות נדרשות להמתין לסיוע, לעיתים חודשים ארוכים. מהנתונים עולה כי כשליש מההורים המטופלים לא מרוצים ממיקום מרכזי הקשר, יותר ממחצית מהעובדים הסוציאליים במרכזי הקשר חוו אלימות בין 2021 ל-2023, ורק ב-9% מהרשויות הלא-יהודיות היו מרכזי קשר בשנת 2023, לעומת 32% מהרשויות בחברה היהודית.
כשל בהנגשת מבני ציבור לנכים
בנוגע להעסקת עובדים באמצעות קבלני שירות ברשויות המקומיות, נמצא בדוח כי בשנת 2022 התגלו כ-19 אלף הפרות שכר של עובדי קבלן בשווי של כ-886 אלף שקל. עד סוף יוני 2023 התגלו 11,700 הפרות נוספות בהיקף כספי כולל של כ-521 אלף שקל.
המבקר העיר כי הרשויות שנבדקו לא אכפו על קבלני השירות את תיקון הליקויים והסתפקו במעקב של בודק השכר בלבד, ללא התערבות וללא דיון עם הקבלן על ההפרות שהתגלו. ומה קורה למי שרוצה להתלונן? המבקר מצא כי מספרי הטלפון שפורסמו על ידי משרד העבודה ויחידת הביקורת בחשב הכללי במשרד האוצר אינם פעילים, כך שאי אפשר להגיש תלונה באמצעותם.
מבקר המדינה על אבטחת מידע נמערכת הגבייה ברשויות
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
ומה עם הנגשת מבנים? המבקר מצא כי כ-92% מהרשויות המקומיות לא עמדו באופן מלא בדרישות החוק להנגשת מבנים, תשתיות וסביבה בשנת 2020. בדוח נמצאו גם פערים בין הרשויות שנבדקו בהנגשת המבנים והשירותים שבתחומן, וגם ליקויים באתרי האינטרנט של כל הרשויות המקומיות שנבדקו.
בין היתר מצא צוות הביקורת כי בכמה מבני עיריות אין חניית נכים, אין הנגשה ללקויי ראייה במעלית ובמדרגות, דלת הכניסה אינה נסגרת לאט כנדרש, ובשירותי הנכים חסרים אביזרים הכרחיים. נכתב כי ליקויים בהנגשת מבנים נוספים שבבעלות הרשות המקומית נמצאו בכל הרשויות המקומיות שנבדקו.
חשיפה לסיכוני סייבר
פרק נוסף עוסק באבטחת מידע של מערכות גבייה ברשויות מקומיות. המבקר כתב כי בעקבות מלחמת חרבות ברזל התגברו הסיכונים להתרחשות אירועי סייבר בכלל הגופים במדינה לרבות ברשויות המקומיות. בפועל, בין אוקטובר לסוף דצמבר 2023 התרחשו ברשויות המקומיות 96 אירועי סייבר. המבקר מצא שהיחידה המגזרית במשרד הפנים, שאמורה להנחות את הרשויות המקומיות בהיבטי הגנת הסייבר, הפסיקה לפעול. הוא העיר כי העלות הכלכלית השנתית של נזקי הסייבר מוערכת בלפחות 12 מיליארד שקל בשנה.
בעניין מחשוב של רשויות מקומיות קטנות, מצא מבקר המדינה כי אין לשום גורם ממשלתי ולא למרכז השלטון המקומי תמונת מצב בנוגע למערכות המידע, תשתיות התוכנה והחומרה, ערוצי הפנייה ומערך השירותים המקוונים שיש ברשויות המקומיות. המבקר העיר כי 28 רשויות מקומיות, מתוכן 20 רשויות קטנות, לא הפעילו במלחמה מוקד חירום לאורך כל שעות היממה.
נמצא ש"מערכות המידע הדיגיטליות של הרשויות המקומיות חשופות למגוון סיכונים, לבעיות חוסן באבטחת המידע ולאיומי סייבר, והפכו למוקד עניין עבור האקרים ופושעי סייבר". הממצאים האלה מגובים גם על ידי מחקר של מערך הסייבר הלאומי שמצא כי כמחצית הרשויות המקומיות בישראל נמצאות במצב רע מאוד מבחינת אבטחת מידע. בפועל נמצא שבין השנים 2020 עד 2023 זוהו ניסיונות תקיפה מרובים מצד גורמים עוינים מדינתיים או פליליים על מערכות מחשוב של עיריות ורשויות מקומיות, מגמה שהתעצמה מאוד לאור מלחמת חרבות ברזל.
דוח מבקר המדינה על היטלי ההשבחה בשלטון המקומי
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
בכמה אירועים שדווחו הצליחו האקרים לחדור למערכות המחשב ולגנוב או להשחית מידע ושירותים. ב-2023, עם חקיקת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, קיבל מערך הסייבר הלאומי סמכויות נוספות לסיוע במקרי חירום. עם זאת היקף תקיפות הסייבר רק מטפס בכל עת, ורשויות חלשות עשויות למצוא את עצמן מול אירועי סייבר שלא יוכלו להכיל או למנוע.
הדוח מצא שרשויות מקומיות בנות פחות מ-15 אלף תושבים סובלות מחוסר הסדרה של תחום המחשוב. על פי הממצאים, "משרד הפנים לא פרסם הנחיות מחייבות לרשויות המקומיות ולא הגדיר סטנדרט לרמת המחשוב בהן, ולכן כל רשות מקומית פועלת על פי ראות עיניה". זאת בניגוד למחקר שקבע כבר לפני יותר מחמש שנים על צורך ביישור קו בכל הנוגע לתחום.
קונקרטית, מדובר על בעיה שגורמת לרשויות מקומיות קטנות לא לספק לתושבים שלהן שירותים בסיסיים כגון אפשרות לשוחח באמצעים דיגיטליים איתן או עם מוקד לאזרח שיוכל לספק מענה בשעת חירום, למשל בתקופת המלחמה.
אכיפת חסר של מפגעי רעש
בדוח נבדק נושא הגבייה של היטלי השבחה והשימוש בהם. נמצא כי המתכונת הנוכחית של היטלי ההשבחה גורמת להגדלת הפערים הכלכליים בין רשויות במרכז לרשויות בפריפריה, ובין רשויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה לבין אלו שבדירוג הנמוך - עד כדי פערים של פי 15 בתקבולים לתושב מההיטלים.
בביקורת נמצא עוד כי ב-55% מהמקרים ערר הביא לשינוי השומה לטובת החייב או לביטולה. בנוסף - לפי מדגם, ב-95% מהמקרים הפחיתו שמאים מכריעים את החיוב שקבעו הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה - לעתים מדובר בהפחתה של חיוב יתר של מיליוני שקלים.
ומה עם מפגעי רעש, שמהם סובלים לא מעט תושבים? המבקר כתב כי בין ינואר 2021 ליוני 2023 התקבלו במשטרה יותר מ-650 אלף פניות בנושא רעש - נושא הפניות השני בשכיחותו לאחר עבירות תנועה. המבקר מצא כי המשטרה והרשויות המקומיות שנבדקו לא אכפו דיין את החוקים והתקנות בעניין עבירות הרעש. כמו כן נמצא כי בניגוד למקובל באירופה, הרשויות המקומיות בישראל אינן מחויבות למפות את מפגעי הרעש ולפעול להפחתתם - ולמשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה להתמודדות עמם.
מי יציל את החופים
המבקר גם בדק פעם נוספת את התמודדותן של רשויות השלטון עם תהליכי הרס המצוק החופי. אנגלמן מצא כי 13 שנה לאחר החלטת הממשלה, עדיין אין מתווה מוסכם שיסייע לרשויות המקומיות למצוא מקורות מימון להגנות היבשתיות. בנוסף נמצא כי אין בידי משרד הפנים אומדן עדכני של עלויות ההגנות היבשתיות הנדרשות, והאומדנים גבוהים במידה ניכרת מהסכום שהקציבה המדינה למיגון היבשתי. ב-14 מתוך 27 תאי שטח לא בוצעו עבודות למיגון יבשתי על המצוק כלל, אף שיש צורך בכך. מדובר בסכנה שמתריעים עליה כבר שנים רבות, אך נראה שלרשויות יש זמן לטפל בה.
הפרק האחרון בדוח על השלטון המקומי עוסק בסוגיות נבחרות במשק המים בשומרון. גם כאן מדובר בדוח מעקב. המבקר מצא כי שיעורי פחת המים ברשויות שנבדקו קטנו בשנים האחרונות, אולם עדיין היו גבוהים (12%-15.3%), לעומת כלל הרשויות המקומיות במדינה שאינן מאוגדות בתאגידי מים (9.4%).
המבקר מצא כי במועצות המקומיות אלפי מנשה, אלקנה וקדומים לא נעשו בשנים האחרונות סקרים לבדיקת הסיבות לפחת המים. למועצות המקומיות אורנית, אלפי מנשה ואלקנה עדיין אין מידע על גיל צנרת המים ועל קטעים שלא הוחלפו במשך שנים רבות.
בהכנת הידיעה השתתפו הדר גיל-עד, הילה ציאון ורפאל קאהאן
