ארבעה מטיילים ישראלים משלושה מסלולים שונים חולצו היום (חמישי) מהאנאפורנה והאוורסט שבהרי ההימלאיה בנפאל, לאחר שלקו במחלת גבהים. כך נודע ל-ynet. החילוצים הללו התרחשו לאחר שכפי שנחשף אתמול ב-ynet, גם המטיילת הישראלית דניאל וולפסון חולצה מהר מקלו - החמישי בגובהו בעולם, שנמצא בגבול נפאל-טיבט.
"בימים האחרונים הייתי באמצע טרק האוורסט בייס קמפ ושלושת הפאסים", סיפר אחד המטיילים שחולצו. "בימים האחרונים התחלתי להרגיש ממש רע מהתנאים ומהגובה. הגענו לגובה של 5,700 מטר, והיום ירדנו ל-4,800. בבוקר כבר הרגשתי ממש רע. הראש מאוד כאב לי בימים האחרונים, היו לי כאבים בבליעה בגרון, הרבה שיעולים, שינה מאוד קצרה, חוסר תיאבון. זה קשור לגובה, לחולי, לקושי. תערובת של הכול".
המטייל סיפר שחברת מגנוס יצרה עמו קשר ושאלה לשלומו, ובהמשך שוחח עם רופא ששאל אותו אם הוא מעדיף לתת לגוף להתאושש או להתפנות. "אמרתי לו שנתתי לגוף כבר כמה ימים להתאושש ושזה לא הפתרון, ושאני רוצה לרדת מההר", אמר. "תוך רבע שעה-עשרים דקות קיבלתי הודעה שמסוק יגיע לאסוף אותי. אחרי 20 דקות גם הגיע המסוק עצמו, שהוריד אותנו לעיירה שממנה יוצאים למסלולים. משם טסנו לקטמנדו, ובשעה 14:30 הגעתי לבית החולים וכרגע אני עדיין פה. אני לא מתכוון לחזור לארץ. כל עוד לא יודיעו לי שיש בעיה עם הבדיקות שלי, אמשיך לטייל".
ארבעת המטיילים שחולצו היום הם מבוטחי חברת פספורטכארד, ופונו באמצעות צוותי MAGNUS איתור וחילוץ. יש לציין כי החילוץ של חלקם התאפשר בזכות לחצן מצוקה במכשיר לווייני, שהופעל לאחר שסבלו מתסמינים של מחלת גבהים. גורמים המעורבים בפרטים סיפרו כי החילוצים בוצעו גם במסוקים וגם בכלי רכב, בהתאם להערכת מצב על תנאי השטח. כל הארבעה במצב טוב כעת, חלקם כאמור עדיין מאושפזים בבית חולים בבירה קטמנדו להמשך מעקב והשגחה רפואית.
מנכ"לית פספורטכארד, רונית סגל מסרה כי "החילוצים של המבוטחים שלנו התרחשו זמן קצר אחר החילוץ המורכב של דניאל וולפסון מהר מקלו. המטיילים נותנים בנו אמון שנהיה רשת הביטחון שלהם בזמן מצוקה והאחריות שלנו להוכיח להם פעם אחר פעם את המחויבות לטיפול מיידי בכל מקום ובכל תנאי שטח".
אור לב, מנכ"ל MAGNUS איתור וחילוץ, הבהיר כי המפתח לחילוץ המהיר הוא במכשיר הלווייני שהיה לחלק מהמטיילים."המכשיר הלווייני שמחובר 24 שעות ביממה למרכז השליטה שלנו מאפשר חילוץ מהיר ובטוח תוך קבלת נתונים מהשטח בזמן אמת", הוסיף.
כך תימנעו ממחלת גבהים
"מחלת גבהים היא מחלה שנגרמת בגלל שהאוויר בגובה רב הוא גם דליל יותר וגם יש בו פחות חמצן", מסביר פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל המכון למחלות טרופיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. לכן, לדבריו, לוקח לגוף האנושי כמה ימים להסתגל לדלילות הזו ולחוסר החמצן.
"ישנן שלוש צורות למחלה הזו", מסביר פרופ' לשם. "הצורה הנפוצה ביותר היא מחלת גבהים פשוטה, שבאה לידי ביטוי בכאב ראש, בחילה, חוסר תיאבון ושינה לא טובה. המחלה בדרך כלל מופיעה יום או יומיים לאחר ההגעה לגובה רב. היא נמשכת כמה ימים, ומחלימים ממנה כל עוד לא ממשיכים לטפס כאשר מרגישים רע.
"הצורה השנייה היא צורה נדירה יותר, שהיא בצקת מוח של גובה רב שיכולה להתבטא בחוסר שיווי משקל, טשטוש או ירידה בהכרה ועד כדי מוות. זו מחלה נדירה יותר, אבל כאשר מופיעים הסימנים שלה חשוב להתפנות באופן מיידי לגובה נמוך ככל האפשר, בין אם באמצעות פינוי מוסק, רגלי או בנסיעה. אם נשארים בגובה רב אפשר למות, וראינו לצערנו מספר מקרי תמותה של מטיילים בגובה רב.
"הצורה השלישית היא בצקת ריאות של גובה רב שמתבטאת בקוצר נשימה, או יבש, או דמי, או קצפי. גם היא מחייבת פינוי וירידה מיד לגובה נמוך".
לדברי פרופ' לשם, הדבר הכי חשוב במניעת המחלה הוא שתי פעולות: הראשונה, כאשר עולים לגובה של יותר מ-2,000 או 3,000 מטר, הטיפוס חייב להיות הדרגתי. "יש להקפיד שגובה השינה לא יהיה גבוה יותר ב-300 עד 500 מטרים לעומת הלילה הקודם", הוסיף. "המניעה של תמותה ומחלה קשה היא על ידי זה שאם מרגישים לא טוב או רע, אסור לטפס עוד".