מתנגדים למתקפת חמאס, מרגישים שייכים למדינת ישראל - אבל לא חשים בנוח לדבר בחופשיות ברשת, וחוששים לביטחונם: דוח מחקר עומק של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך על-ידי ד"ר אדם אסעד, ראש התוכנית לחברה הערבית במכון, בשיתוף עם ירון קפלן, חוקר במרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, בחן את עמדות החברה הערבית בישראל.
לפי הממצאים, למעלה ממחצית מהציבור הערבי (56%) מסכימים עם דבריו של יו"ר רע"ם ח"כ מנסור עבאס, כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אינה משקפת את החברה הערבית, העם הפלסטיני והאומה האיסלאמית.
תחושת השייכות נמשכת - כשני שלישים (65%) מהחברה הערבית מרגישים שייכים למדינת ישראל ובעיותיה. מפילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות, מדובר ברוב גדול של מצביעי המפלגות הלא הערביות.
סיטואציות חברתיות מאז תחילת המלחמה: רוב גדול (71%) אינם מרגישים בנוח להתבטא בחופשיות ברשתות החברתיות, מעל מחצית (54%) דיווחו על אי-נוחות בהגעה לעבודה ליישובים יהודיים או לערים מעורבות. כמחצית (51%) בלבד דיווחו שהם מרגישים בנוח לדבר בערבית במחיצת זרים או יהודים, בנוסף לכך, 76.5% מהמרואיינים העידו כי אינם חשים בנוח ליצור קשר עם קרובים ומכרים בעזה ובגדה המערבית.
74% מכלל המרואיינים מעידים כי יש להם קשרים עם יהודים. רוב מכריע מתוכם (78%) מעידים כי לא חל שינוי בקשריהם עם מכרים וחברים יהודים. מיעוט קטן (15.5%) ענו שהקשרים נפגעו ומיעוט קטן עוד יותר (5.5%) השיבו שהקשרים אף השתפרו.
מתחילת המלחמה, חלה עלייה במידת החשש של האוכלוסייה הערבית לביטחונם הפיזי 84% והביטחון הכלכלי שלהם ו/או של בני משפחותיהם (86%). מידת החשש הייתה גבוהה במיוחד בקרב נשים ערביות, הן בביטחון הפיזי (92%) והן בביטחון הכלכלי (95%), לעומת גברים (75% ו-77% בהתאמה).
לדברי ד"ר אסעד, "ממצאי הסקר משרטטים הלך רוח מורכב השורר בחברה הערבית נוכח המלחמה, ומבליטים את ההבדלים בין תושבי אזורים שונים בישראל לאורכה. הפער בממצאים הוא לא פעם גאוגרפי יותר מאשר פוליטי. הקשרים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית יישארו איתנו כמובן בשוך הקרבות, ועלינו החובה לטפח אותם".
הוא שיער כי "ייתכן שההסבר לפערים המגדריים, נובע מהאתגר הרב-ממדי בהשתלבות התעסוקתית של הנשים הערביות בישראל, הכולל מרכיבים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. המלחמה הציפה מחסור בהזדמנויות תעסוקה וגרמה לפגיעה בעסקים רבים, מה שמקשה יותר על הנשים הערביות להבטיח את עתידן הכלכלי".
הדוח מתבסס על מדגם שכלל 538 מרואיינים בטלפון בשפה הערבית. טעות הדגימה המרבית היא 4.31% ± ברמת ביטחון של 95%.
