"אפס פיקוח". יו"ר הועדה על האסון
(צילום: ירון שרון, סאונד: גילי פרידמן, תסריט ועריכה: תמר אברם )
שלוש שנים אחרי אסון נחל צפית, שבו נספו באפריל 2018 תשע נערות ונער בטיול גיבוש למכינה הקדם צבאית בני ציון, הוקמה "ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות, תוך כדי פעילות מכינות קדם צבאיות". זה השם הרשמי, אבל רבים מתייחסים לוועדה כאל "ועדת אסון נחל צפית", על אף שהיא לא הוקמה לחקור את האסון, אלא לבדוק את התנהלות המכינות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת למנוע אסון דומה.
בינתיים שלושת חברי הוועדה - השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג, האלוף במיל' גרשון הכהן ומנכ"ל משרד ההתיישבות לשעבר אבי נעים - הגישו דוח ביניים חמור, שבו נקבע כי הפיקוח על המכינות מצד משרדי החינוך והביטחון היה דל עד לא קיים. הוועדה גם המליצה להטמיע במכינות הקדם צבאיות תנאי בטיחות בהתאם להנחיות המשרדים, אולם עד היום השמירה על נוהלי הבטיחות תלויה ברצון הטוב של האחראים במכינות. במקביל לוועדה מתנהל משפט נגד מנהל מכינת בני ציון, יובל כאהן והמנהל החינוכי, אביב ברדיצ'ב. השניים מואשמים בהמתה בקלות דעת של עשרת בני הנוער.
אתמול פורסמה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" עדותה המטלטלת של יעל אלפי, אחותו של צור אלפי שנספה בשיטפון, שבו תיארה את השבר שחוותה אחרי שהאחראים לאסון התנערו מאחריות. אמש פרסמנו שהורי הנספים זועמים על כך שהוועדה לא תסמן אשמים: "מורחים אותנו. אנשים מעלו בתפקידם, ואף אחד לא יידע מיהם".
היום אנו מפרסמים שיחה עם שלושת חברי ועדת הבדיקה, שמספרים גם הם על תחושות קשות - בשל בריחת הדרג הפוליטי מאחריות, בשל האיחור בהקמת הוועדה, בשל המנדט המוגבל שלה, ובעיקר בשל כך שמסקנותיהם טרם יושמו עד הסוף.
"שמעתי על האסון כשזה התחיל לרוץ ברשתות, הייתי בצה"ל ועסקנו בתחקיר על תרגיל מטכ"לי", סיפר הכהן. "מיד היה ברור לנו שזה אירוע נורא. ברור שמדובר במשהו חסר תקדים. ברור שמדובר באסון שיטלטל את החברה הישראלית, מדינת ישראל, את עולם המכינות".
נעים הוסיף: "היה ברור לי שמדובר באסון גדול שיהיה קשה להתאושש ממנו. אתה קודם כל מבין שיש פה הרבה מאוד משפחות שהחיים שלהן נהרסו באותו רגע, הרבה מאוד ילדים שנהרגו, וככל הנראה מדובר במחדל גדול מאוד. אחר כך מבינים שהייתה פה בריחה ממנהיגות, בריחה מאחריות של המשרדים האחראים. השרים, כל אחד לא רצה שידבק בו הרבב. לכן לקח שלוש שנים להקים ועדת בדיקה ממשלתית. שלוש שנים. בכל מדינה מתוקנת באותו היום שבו 10 ילדים מתים השר האחראי היה צריך לשים את המפתחות וללכת הביתה, וכנ"ל מנכ"ל המשרד".
דוח הביניים של הוועדה הוגש במאי 2022, וקבע בין היתר שמשרדי הביטחון והחינוך התעלמו מסמכותם לכפות כללי בטיחות על המכינות, ופעלו תוך ייעוץ משפטי שגוי, מוטעה ומטעה. הדוח היה ברור: על פי החקיקה הקיימת יש חובה לקיים את הפעילויות במכינות בתנאים פיזיים ובטיחותיים מתאימים, וכל זאת תחת פיקוח המשרדים. אבל, כאמור, עד היום המכינות פועלות תחת חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך באופן וולונטרי בלבד.
"היה אפס פיקוח, אפס מעורבות, אפס ביטחון"
המסקנה של השופטת וסרקרוג ברורה: "מבחינתי, עד שאין יישום של כללי בטיחות מעודכנים צריך להקפיא את הפעילות במכינות. לפי ההתרשמות, ראשי המכינות עושים הכל כדי לתקן את המצב, והם אנשים רציניים ברובם וחיוביים, אבל הקושי הוא עד כמה כללי הבטיחות מיושמים ומוטמעים בתוך הפעילויות של המכינות.
"ההתרשמות היא שהדברים לא נעשים כפי שצריך היה להיעשות, ולכן בנושא הזה כרגע יש לנו גם מחלוקת בין חברי הוועדה. מבחינת המסקנה המשפטית שאליה הגעתי, אין צורך בתיקון החוק והתקנות. צריך מיידית ליישם את כללי הבטיחות והכללים הפיזיים הנדרשים. מצד אחד יש את החובה של ראשי המכינות בתאגיד, ומצד שני המשרדים חייבים לפקח, לבקר ולעשות ביקורות. על פי המצב של החקיקה הקיימת, כל פרשנות אחרת לא יכולה להתקבל".
- למה אין בדוח שלכם מסקנות אישיות? ההורים כועסים על כך מאוד.
נעים: "המנדט שהוועדה קיבלה הוא בעצם מנדט למנוע אסונות עתידיים. הוא מצטמצם רק למכינות השנתיות, וגם על זה יש לי ביקורת קשה. אני קיבלתי מנדט לנסות למנוע אסונות כאלה וזה מה שאנחנו עושים".
הכהן: "מבחינת האחריות של המכינות, ופה יש משהו שאנחנו לחלוטין מסכימים עליו, אין ספק בחובה שקיום הפעילות במכינות מחייב תודעת בטיחות, מודעות לסיכונים וניהול סיכונים. זה קשור בכל מרקם הפעילות, לא רק ביציאה לטיולים. השאלה היא איך מסדירים את זה".
בנוגע לשאלה האם ייתכן אסון דומה לזה שקרה בנחל צפית, וסרקרוג אמרה כי לדעתה הסבירות לכך היא נמוכה יותר, שכן כיום מצבן של המכינות עצמן טוב יותר ממה שהיה בעבר. עם זאת, וסרקרוג ציינה כי הגיע לידיעת הוועדה מקרה שבו אחת המכינות יצאה לסיור מבלי להודיע לחדר המצב.
- אף מכינה לא דיווחה על אירועים חריגים?
נעים: "התייחסתי לזה בדוח שכתבתי במשרד ההתיישבות. עד מועד כתיבת הדוח שלי היו אפס דיווחים של אירועים חריגים. זה משקף איזושהי אווירה, בעיני יותר תרבות של התנהלות במרחב הישראלי. התנהלות של חוסר שקיפות, להשאיר את זה בבית, לטאטא מתחת לשטיח, ודווקא במקום כזה כשמגיע מיטב הנוער. אנחנו מצפים שדברים יצופו כדי שיתוקנו. צריך שתהיה רגולציה. צריך שיהיה פיקוח, אכיפה, וחלק מהעניין הוא שאנחנו מעודדים שקיפות. כך צפים אירועים".
וסרקרוג: "הייתה תלונה של נערה שהעידה בפנינו שחברתה התלוננה על הטרדה מינית. כאשר 'המוטרדת' נשאלה אם היא רוצה שהתלונה תועבר הלאה היא ביקשה- 'לא!' אינני יודעת מדוע. יש תרבות של הסתרה והשתקה".
נעים, מצדו, הסכים כי הסיכוי שיתרחש אסון דומה הוא "קטן הרבה יותר מעבר. החוק כפי שהוא היום מייצר חובה למשרדים - לא צריכים להתחבא מאחורי היועצים המשפטיים. היה עצוב לראות את היועמ"שים של משרד החינוך, הביטחון וההתיישבות, את השרים והמנכ"לים, שהתחבאו מאחורי חוק המכינות וטענו שאין להם מחויבות כלפיהן. זו שטות גמורה".
וסרקרוג: "היועמ"שים, לפחות במשרד הביטחון, עומדים על דעתם שכל החובה שלהם מצטמצמת לעניין דחיית שירות. ליברמן (שר הביטחון דאז, א"ק) הודה שלא קרא את דו"ח הביניים. הוא הודה שהונחה על ידי היועמ"שים וחוות הדעת שאמרנו שהן שגויות, מוטעות ומטעות. עדותו הייתה כנה ונכונה. הוא הבין שקרתה טרגדיה איומה וחשב שמשרד הביטחון צריך לקחת את האחריות על עצמו".
נעים: "כשבנט הגיע לוועדה התרשמתי שהזמן גרם לדברים לחלחל אליו, גם למוחו וגם לליבו, אבל זה לא מפחית מהאחריות שלו כשר החינוך. וזה לא מפחית מהאחריות של ליברמן כשר ביטחון בעת קרות האסון, וזה לא מפחית מהאחריות של אבואב (שמואל אבואב, א"ק) כמנכ"ל משרד החינוך דאז. במבחן התוצאה, בזמן קרות האירוע הם לא היו שם. הם לא לקחו אחריות, לא הקימו ועדת חקירה".
הכהן הסביר כי "יש פער בין האחריות המיניסטריאלית לבין המנגנון הפקידותי. עבור משרד הביטחון למשל, שעל כתפיו מוטלת האחריות לביטחון כל המדינה, המכינות הן אירוע שולי. לכן, השאלה 'מי לוקח אחריות' היא שאלה שהממשלה צריכה להחליט עליה, כי המכינות הן בשוליים גם עבור משרד החינוך, מול המכלול ענק של התלמידים בגני ילדים ועד התיכון והאוניברסיטה".
מנגד, נעים הגיב לדבריו של הכהן וקבע כי "המכינות מפסיקות להיות אירוע שולי כשמתים 10 ילדים. נקודה". הכהן, מצדו, הדגיש: "מדינה איננה רק ישות משפטית, ואחריות של שר איננה רק מה שהמשפט יודע להגדיר".
נעים הרחיב כי "לא הייתה פה תקלה מבצעית תוך כדי פעולה, הכוח הופתע. היה פה מחדל. היה פה אפס בטיחות. אפס פיקוח. אפס מעורבות. זה לא שבשוליים מישהו טעה והתברבר בציר הניווט בדרך למבצע. הייתה פה הפקרות ועשרת הילדים מתו. זה אירוע קיצון. אי אפשר להגדיר את זה בשוליים. זה אירוע שצריך לטלטל מדינה. והעובדה שאף שר לא לקח אחריות ורק שלוש שנים אחרי האסון קמה ועדת בדיקה זה אומר דרשני. לכולנו".
וסרקרוג סיכמה: "קבענו המלצות פשוטות שאפשר ליישם בלי בעיות. למשרד החינוך יש את כל הכלים. הם חייבים להחזיר את החוב, על דרך ההשוואה לחוב כספי, עם ריבית והצמדה. אם כיום אנחנו במצב שהכל על בסיס וולונטרי - אנחנו כשלנו מבחינת התוצאה של דוח הביניים. כשלנו. אני כשלתי".
ההורים כועסים: למה אין מסקנות אישיות?
הדוח הסופי של ועדת הבדיקה למניעת אסונות שיוגש בקרוב לא יכלול מסקנות אישיות נגד אנשי משרדי הממשלה והמכינות שיצרו מערכת של טיולים מסוכנים, ללא כל פיקוח. חברי הוועדה הסבירו שזה לא חלק מהמנדט שניתן להם, אבל את הורי ההרוגים באסון נחל צפית זה לא משכנע: הם דורשים שהוועדה תפרסם את שמות האחראים למצב במכינות שהוביל לאסון.
"חברי הוועדה נצמדים לפרשנות שלהם למנדט שניתן להם. אני לא רואה את זה כהתנהלות תקינה", אמרה הדר אלפי, אמו של צור ז"ל. "כל הסיפור הזה הוא סיפור של מחדל. אנשים שלא עשו מה שצריך היה לעשות. הם לא יכולים להמשיך בקריירה הציבורית שלהם מבלי שיידעו שהיו להם יד ורגל בזה".
9 צפייה בגלריה
מימין: הוריה של מעין ברהום ז"ל אמו של צור אלפי ז"ל והוריה של אלה אור ז"ל
(צילום: יואב דודקביץ)
דורית ברהום, אמה של מעין ז"ל, הוסיפה: "לא לציין את שמות האחראים עושה את הוועדה לריקה מתוכן ולא משמעותית. זה רק מראה שממשיכים לטייח ולכסת"ח את מה שנעשה".
"מסקנות אישיות זה דבר חשוב מהרבה היבטים. למען יראו וייראו", הצטרף לביקורת איציק אור, אביה של אלה ז"ל. "הוועדה קבעה שאנשים מעלו בתפקידם, גרמו באופן עקיף וישיר לאסון שנהרגו בו עשרה ילדים. ואף אחד לא יידע מי האנשים האלה". שרית, אמה של אלה, הוסיפה: "לא לנקוב בשמותיהם של האחראים זה למרוח אותנו כהורים, ולהפקיר את המטרה שבגללה יצאנו לדרך הזו ונאבקנו שוועדת הבדיקה תקום: למנוע את האסון הבא".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בעת הזו הוגש דוח ביניים של ועדת הבדיקה הממשלתית שהוקמה לאחר האסון. דוח זה טרם נדון או אומץ על ידי הממשלה. על כן, אין בידינו להתייחס כעת".
ממשרד הביטחון נמסר: "הדברים הנטענים אינם נכונים בלשון המעטה. עמדת משרד הביטחון, כמו גם עמדות יתר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, הוצגו באריכות בפני הוועדה. המלצות הביניים של הוועדה נלמדו בשיתוף עם יתר המשרדים, ולכשיתפרסם הדוח הסופי הוא ייבחן כמקובל".
