מאות ישראלים שנחשפו לסיפורה המרגש של קמיל ג'סלבה, המטפלת הפיליפינית שגילתה תושייה ואומץ, וכך הצילה את חייה של ניצה חפץ בת ה-95, ביקשו לתרום לה על המסירות והאנושיות שגילתה בשעות המצור שעברו על השתיים בקיבוץ נירים.
במשך כעשר שעות היו שתי הנשים כלואות בממ"ד שבקיבוץ, בזמן שעשרות מחבלים חמושים הסתובבו בדירת המגורים הקטנה, ובעוד שקמיל מגוננת על ניצה מפני התוקפים.
"הצעתי להם את כל הכסף שלי שהיה לי לפני הנסיעה חזרה הביתה לפיליפינים, התחננתי שייקחו הכול רק לא את הדרכון שלי ואת כרטיס טיסה, אמרתי שאני צריכה את זה", היא מספרת. קמיל מספרת גם על בנה בן השבע, שהיה בן שנה כשהיא עזבה את הפיליפינים, ושאליו היא אמורה לטוס בקרוב. "ראיתי אותו פעם אחרונה לפני שנה וחצי. הייתי אמורה לטוס יומיים אחרי הפיגוע וביטלתי את הטיסה. קשה לי לעזוב את ניצה במצב הזה. אני מקווה לטוס בחודש הבא לפגוש אותו, אני מתגעגעת אליו מאוד".
כעת תורה לבקש סיוע: "הם לקחו לי את הטלפון הנייד והמשקפיים שלי נשברו, אני חושבת שהם דרכו עליהם, ואני צריכה דחוף משקפיים, אתמול יצאתי עם ניצה והרגשתי כאב ראש חזק מאוד בגלל שאין לי משקפי ראייה, מעולם לא ביקשתי כסף או עזרה מאף אחד, אני עובדת לפרנסה שלי ולמען המשפחה שלי, אבל אם מישהו ירצה לעזור לי כדי לרכוש משקפיים חדשים או בכלל, אני אודה לו מאוד על הסיוע.
"התקשרו אליי כמה אנשים ורצו לתרום, אבל לא לקחתי כסף, חוץ מאישה אחת שקוראים לה שחר, שחייגה אליי ופשוט הפקידה", היא ממשיכה, "אני עשיתי הכול כדי להציל את חייה של ניצה, היא כמו אמא עבורי. ידעתי ונשבעתי שאני לא אתן לה למות, הבטחתי לה שאני אהיה לצידה כל זמן שהיא חיה, כל השעות האלה בממ"ד, כשהמחבלים יורים בחוץ, אמרתי לה שאני אוהבת אותה, חיבקתי אותה כמו שהייתי מחבקת את החברה הכי טובה שלי, והתפללתי שהיא תישאר בחיים, הבטחתי לה שאני אהיה איתה כל החיים שלה, היא הבינה הכול, היא חיבקה אותי בחזרה והתחילה לבכות. היא יודעת שאני אוהבת אותה".
היום הועברו 2,500 שקלים לחשבון הבנק של קמיל ממנכ"ל חברת הפינטק גלובל רמיט שהחלה עם תחילת המלחמה במבצע גיוס כספים לעובדים הזרים שנשארו בארץ ושנפגעו במהלך המלחמה.
רוצים לסייע לקמיל? ניתן לתרום לחשבון בבנק הדואר (9), סניף ראשי 1, מ.ח 26765343, ע"ש CAMILLE JESALVA
