ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון הודיעה בצהריים (שלישי) כי שלחה הודעות אזהרה לחלק מהעדים שהופיעו בפניה - ובהם הגורמים הבכירים ביותר בעת האסון: בנימין נתניהו, ששימש כראש הממשלה; אמיר אוחנה, ששימש כשר לביטחון הפנים; יעקב שבתאי, מפכ"ל המשטרה; שמעון לביא, שהיה מפקד מחוז הצפון במשטרה; יעקב אביטן, שכיהן כשר לשירותי דת; ושורת בכירים נוספים, בהם מפקדים במשטרה ואנשי דת. מנגד, השר לשעבר אריה דרעי לא קיבל מכתב אזהרה, חרף העדויות על הלחצים שהפעיל לאשר את ההילולה.
בנוסף לבכירים שצוינו הוזהרו גם מפקד מרחב עמקים במשטרה לשעבר תת-ניצב בדימוס שלום אביטן; ראש חטיבת אבטחה ורישוי לשעבר וכיום סגן מפקד מחוז ש"י, תת-ניצב מוריס חן; מפקד תחנת נוף הגליל סגן ניצב אסף מנצור; ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז צפון, רב-פקד שמואל פיאמנטה; קצין המודיעין והבילוש של תחנת הגוף הגליל, פקד אסף שייך; ראש מועצת מרום מרום הגליל, עמית סופר; מנכ"ל המשרד לשירותי דת לשעבר, עודד פלוס; מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הרב יוסף שוינגר; יו"ר ועדת החמישה הממונה על המקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ; מהנדס הבטיחות אינג' עאמר חליליה; מנהל האבטחה הראשי של ההילולה, ראובן בן גל; מנהל אבטחה בהילולה, שמעון מלכה; מנהל בפועל של עמותת "הכנסת אורחים", מאיר קרליבך.
נתניהו בוועדת החקירה: "לא יכול לקבל אחריות על מה שלא יודע"
(צילום: אלכס גמבורג, דוברות ועדת החקירה)
"נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה"
הוועדה הסבירה מדוע קיבל נתניהו מכתב אזהרה: "מי שכיהן כראש הממשלה במשך יותר מ-12 שנה, ידע – או שהיה עליו לדעת – כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל במשך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר. נתניהו לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב דברים זה, על אף שהנושא עמד במוקד דוחות חמורים של מבקר המדינה, שהנושא מערב מספר משרדי ממשלה ושהוא הובא לשולחן הממשלה בכמה הזדמנויות בשנים שונות. נתניהו לא דאג למעקב יעיל אחר טיפול הממשלה בעניין, גם לאחר שבמסגרת דיון בהחלטת ממשלה בשנת 2016 הובהר שהחלטות ממשלה קודמות בנושא לא יושמו".
"אוחנה היה מודע לסכנות - ולא פעל"
על אוחנה נכתב כי הוא לא פעל כמצופה מהשר לביטחון הפנים כשגיבש את דעתו באשר לקיום ההילולה ללא הגבלת קהל, ונתן לכך ביטוי פומבי, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת בנוגע למכלול המשמעויות – לרבות בחינת חלופות שונות באשר לאופן קיום ההילולה. "בהמשך, כשהיה בפניו מידע בנוגע לסכנות הצפויות, ובפרט לסכנות הנובעות מהצפיפות הצפויה במקום, הוא לא כפעל כמצופה מתפקידו ביחס למידע זה. אוחנה לא נתן משקל ראוי לחומרת הסכנות, לא שאל מספיק שאלות ולא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל את הקהל. משנותרה על כנה החלטה זו, לא ביקש מהמשטרה לבחון ולהציג לו דרכי פעולה אחרות להפחתת הסכנות".
אמיר אוחנה בוועדת החקירה לאסון
(צילום: דוברות ועדת החקירה)
בליכוד הגיבו על מכתבי האזהרה שנשלחו בין היתר ליו"ר המפלגה, וטענו כי העיתוי הוא פוליטי. "שליחת מכתבי האזהרה בזמן בחירות - עיתוי פוליטי. אנו משתתפים בכאבן הגדול של המשפחות. מאז הקמת המדינה אף ועדת חקירה ממלכתית לא שלחה מכתבי אזהרה למועמדים בבחירות בתקופת בחירות. מצער שוועדת החקירה שהוקמה ביוזמת ממשלת בנט-לפיד בחרה לעשות כן", נמסר מהמפלגה.
"הכשלים של שבתאי הובילו לצפיפות קיצונית"
באשר לשבתאי נכתב כי "אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך". לפי הוועדה, "על שבתאי לדעת כי המענים שניתנו בשנים הקודמות לסכנות לא היו מספקים". הוועדה ציינה כי לא נשקלה אפשרות להגביל את הקהל באתר משיקולי בטיחות, ואף כשעלתה אפשרות להגביל את הקהל בשל מגפת הקורונה – שבתאי דחה אותה נחרצות, וטען שהגבלת כמות המבקרים מסוכנת יותר. "עמדה זו נקבעה מבלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת לבססה, ומבלי שנבחנו חלופות ודרכים פרטניות ליצירת הגבלה של כמות המשתתפים באירוע", צוין.
יעקב שבתאי מעיד בוועדה
(גיל יוחנן, דוברות ועדת החקירה)
התוכנית שאישר שבתאי לא כללה לפי הוועדה "מנגנון יעיל לניהול הקהל או ויסות הקהל על סמך שיקולי בטיחות". לפי הוועדה, "המענים לסכנת הצפיפות שנכללו בתוכנית היו תגובתיים ולא מניעתיים, והתוכנית נסמכה באופן בלתי סביר על יכולת המפקדים בשטח לזהות מוקדי צפיפות מסוכנים באופן חזותי. זאת, בהסתמך על ניסיונם המבצעי בלבד, מבלי שהוכשרו לכך".
בנוסף צוין ביחס לשבתאי כי כשליו "היו מבין הגורמים שהובילו להצטברות קהל ברמת צפיפות קיצונית ומסוכנת במוקדים שונים בהילולה, ובכלל זה במהלך אירוע ההדלקה של חסידות תולדות אהרון, ולכך שהסכנה לא זוהתה מבעוד מועד ולא ניתן לה מענה".
עורכי דינו של מפכ"ל המשטרה, אלירם בקל ועודד גזית, מסרו בתגובה: "מאז כניסתו לתפקיד פועל המפכ"ל ללא לאות על מנת לחזק את המשטרה, ולהבטיח ביטחון אישי לאזרחי ישראל, וכך גם ביחס לאירועים המוניים מורכבים שאירעו בתקופת כהונתו. דוח הביניים של הוועדה כבר לימד על כשל ארוך שנים של משרדי הממשלה בהסדרת התשתיות ההנדסיות של האתר והאחריות הכוללת עליו, ואימץ את עמדת המשטרה כפי שהוצגה בעדות המפכ"ל".
"אך טבעי שוועדה העוסקת בעבודת המשטרה תזמן את המפכ"ל לעדות נוספת בפניה, וכפי שהוועדה ציינה בהודעתה מהיום 'אין במשלוח הודעת אזהרה כדי לקבוע האם ומה יהיו המסקנות בעניינו'. אנו סמוכים ובטוחים, כי בתום עבודתה של הוועדה, ייקבע כי לא נפל פגם ביחס לאחריותו של המפכ"ל, כמי שהתמנה לעמוד בראש המשטרה זמן קצר לפני האסון הנורא".
"התוכנית של שמעון לביא לא סיפקה מענה"
על ניצב שמעון לביא, שהיה היחיד מבין הגורמים הבכירים שלקח אחריות אחרי האסון ואת התפטר מתפקידו בחודש שעבר, נכתב כי היה "מפקד המבצע והאחראי על היערכות המשטרה להילולה". לפי הוועדה, הוא "אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון שעליו פיקד, על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך".
לביא בוועדה: "כל ניסיון להגביל שם קהל נועד לכישלון"
(צילום: לע"מ )
"תוכנית המבצע אושרה אף בהתעלם מתוכניות הבטיחות שנערכו על ידי מהנדס הבטיחות במסגרת הליך הרישוי, אשר כללו הגבלה על כמות הקהל במתחם ההר כולו ובכל אחד מאירועי ההדלקה", נכתב עוד. "תוכנית המבצע שאישר ניצב לביא התבססה על אותם עקרונות שעליהם התבססה המשטרה בשנים קודמות, מבלי שנשקלו לעומק דרכי פעולה חלופיות, וזאת למרות שהיה על ניצב לביא לדעת כי המענים שניתנו בשנים קודמות לסכנות אינם מספקים. בפרט, לא נשקלה אפשרות להגביל את כמות הקהל באתר משיקולי בטיחות. אף כשעלתה האפשרות להגביל את כמות הקהל באתר עקב מגפת הקורונה, הציג ניצב לביא עמדה נחרצת, שלפיה מתווה הכולל הגבלה של כמות המבקרים בזמן נתון הוא מסוכן יותר מאשר קיום ההילולה ללא הגבלה. עמדה זו נקבעה מבלי שנעשתה עבודת מטה מסודרת לבססה, ומבלי שנבחנו חלופות ודרכים פרטניות ליצירת הגבלה של כמות המשתתפים באירוע".
בנוסף ציינה הוועדה כי תוכניתו של לביא "לא סיפקה מענה ישים להתמודדות עם כמות הקהל והצפיפות המסוכנת, ובפרט לצורך הקריטי בשמירה על המעברים ועל היציאות מהמתחמים המשמשים להדלקה פנויים, ועל אף שלא כללה מנגנון יעיל לניהול הקהל או ויסות הקהל על סמך שיקולי בטיחות. המענים לסכנת הצפיפות שנכללו בתוכנית היו תגובתיים ולא מניעתיים, והתוכנית נסמכה באופן בלתי סביר על יכולת המפקדים בשטח לזהות מוקדי צפיפות מסוכנים באופן חזותי. זאת, בהסתמך על ניסיונם המבצעי בלבד, מבלי שהוכשרו לכך. גם לאחר שליקויים אלו באו לידי ביטוי במהלך ההדלקה של חסידות בויאן, שהופסקה בעקבות הצטברות צפיפות קיצונית ומסכנת חיים, לא הסיק ניצב לביא מסקנות ולא ביצע שינויים נדרשים בתוכנית בזמן אמת על מנת למנוע את הישנות הסכנה בהדלקה של חסידות תולדות אהרון".
5 צפייה בגלריה
עד היום אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות ועדה ממלכתית. המקום שבו התרחש אסון מירון
(צילום: רויטרס)
"היערכותם ומוכנותם של הכוחות תחת פיקודו של ניצב לביא לביצוע המשימה לקו בחסר, בין היתר בעקבות ליקויים בתדרוך ובתרגול, לרבות העדר תרגול אר"ן לכוחות שהיו בשטח בשעות שבהן נערכו ההדלקות המרכזיות. הכשלים המנויים לעיל היו מבין הגורמים שהובילו להצטברות קהל ברמת צפיפות קיצונית ומסוכנת במוקדים שונים בהילולה, ובכלל זה במהלך אירוע ההדלקה של חסידות תולדות אהרון, ולכך שהסכנה לא זוהתה מבעוד מועד ולא ניתן לה מענה".
נזכיר כי לביא ציין במכתב התפטרותו כי "מעולם לא הסתתרתי מאחורי איש, גם לא מאחורי השותפים לאחריות" - תוך רמיזה לניסיונות המפכ"ל להטיל עליו את האחריות כולה.
"השר לשירותי דת לא גילה מעורבות"
על יעקב אביטן נכתב כי הוא "לא מילא את תפקידו כשר לשירותי דת בכל הנוגע לניהול והסדרת אתר קבר הרשב"י במירון, וזאת על אף שמדובר בנושא מרכזי, בעל חשיבות רבה, המצוי בתחום אחריותו של המשרד בראשו עמד". האשמה דומה צוינה לגביו בכל הקשור להיערכות משרדו לקראת ההילולה באתר, חרף העובדה שהיא באחריות משרד. לפי הוועדה, "אביטן לא גילה מעורבות בהכנות להילולה והסתפק בעצם קיומם של גופים שעוסקים בכך, מבלי שבדק את פעילותם בפועל ומבלי שפיקח עליהם".
אביטן קורא להגיע להילולה לפני האסון
(מתוך עמוד הפייסבוק של יעקב אביטן)
הסברי הוועדה - והמשמעויות
חברי הוועדה הבהירו כי בשליחת מכתבי האזהרה "ביקשנו להביא לידי ביטוי את תפיסתנו, שלפיה בעלי תפקידים ציבוריים בכירים, שלהם מוענקות סמכויות נרחבות ומשמעותיות, נדרשים לשאת באחריות בהתאם. בנוסף, בכל הנוגע לנושאים בתפקידים ציבוריים בכירים, ראינו חשיבות יתרה בהבהרת נורמות ההתנהגות המצופות מהם, כל אחד לפי תפקידו ולפי העניין. זאת, על מנת שנורמות אלה יעמדו לנגד עיניו של כל הנושא בתפקיד ציבורי. לצד זאת, סברנו כי נכון שנעסוק גם בגורמים נוספים, אשר בתפקודם היו, לכאורה, כשלים חמורים ובעלי נגיעה ישירה לאירוע".
5 צפייה בגלריה
ישנם אחראים נוספים שיתמודדו עם חקירות פליליות. השופטת דבורה ברלינר
(צילום: אלכס קולמויסקי )
"מאותם טעמים של יעילות והתמקדות בעיקר, החלטנו לשלוח הודעות אזהרה רק למי ששימש בתפקיד רלוונטי בעת האסון", אמרו עוד. "נבהיר בהקשר זה, כי על אף שזיהינו לא אחת כשלים מתמשכים, לא מצאנו בכך עילה המצדיקה להפחית מחלקם ומאחריותם של מי ששימשו בתפקיד רלוונטי בזמן האסון".
חברי הוועדה הבהירו כי "אין משמעות הדברים כי מי שלא נשלחה לו הודעת אזהרה על ידי הוועדה אינו נושא באחריות", והבהירו כי ישנן חקירות פליליות שהתנהלו במשטרה ובמח"ש והושהו בעקבות עבודה הוועדה. "גופים אחרים, כגון אגף המשמעת במשטרת ישראל, גופי משמעת אחרים או גופים המסדירים ענפים מקצועיים, מוסמכים לבחון את עניינם של מעורבים שונים", נמסר. "אין בעבודת הוועדה כדי למנוע מהגופים הרלוונטיים לפעול, כל אחד בהתאם לסמכותו ולשיקול דעתו".
הוועדה הבהירה גם שהודעות האזהרה לא ממצות את כלל הנושאים שיופיעו בדוח הסופי שתוציא. "היבטים מערכתיים וכלליים הקשורים לנושאים שנבחנו, אשר אינם מיוחסים לאדם מסוים, ידונו במסגרת הדוח הסופי", נמסר.
המשמעות של הודעת האזהרה היא שלממצאי הוועדה עלולים להיות השלכות שליליות על העד. לכן, הוא יקבל את חומר הראיות ויוכל להתייצב שוב בפני הוועדה - בעצמו או באמצעות עורך דינו - ולהשמיע את דבריו ולחקור עדים. בנוסף, הוועדה רשאית להתיר לו להביא ראיות. בפועל, המלצות הוועדה לא יחייבו את הממשלה שתכהן בעת שיתפרסמו. עם זאת, נכון להיום אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, גם אם לא תמיד ההמלצות קוימו במלואן.
האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, בליל ל"ג בעומר בשנה שעברה היה האסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה. 45 בני אדם שהשתתפו בהילולה נמחצו למוות עקב דוחק בקהל החוגגים בהר, ויותר מ-100 נפצעו. בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כראש הממשלה הכריזה ממשלת ישראל על הקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בראשותה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, שהלכה לעולמה בינואר האחרון. במקומה מונתה כיו"ר הוועדה הנשיאה בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר.
בפני הוועדה התייצבו נושאי תפקידים בעבר ובהווה, מומחים ואנשי מקצוע, עדי ראייה, נפגעים ובני משפחות הנספים. בנובמבר האחרון הגישה הוועדה את המלצות הביניים שלה שכללו, בין היתר, הגבלת קהל; הדלקה מרכזית אחת בטקס קצר; ומינוי שר אחראי לאירוע. הממשלה אימצה את המלצות הביניים במלואן.
