השבוע הקרוב יעמיד במבחן המציאות את המדיניות שמוביל ראש הממשלה נפתלי בנט לדחות את ההחלטה על הטלת סגר קורונה נוסף. חלון ההזדמנויות שלו לנקוט מהלכים שיביאו לבלימת המגפה בטרם לא יהיה עוד מנוס משיתוק המדינה בפעם הרביעית - כמעט ונסגר.
כבר היום, הרבה לפני שיא הגל הנוכחי שעתיד להכות בנו בספטמבר, מספרי החולים הקשים מזנקים, העומסים בבתי החולים עולים, כצפוי, והקושי דוחף את הצוותים הרפואיים והסיעודיים אל הקצה. מנגד, עולה מאוד גם מספרם של המתחסנים במנה השלישית, האמצעי העיקרי שעליו בונה כעת הממשלה בניסיון להימנע משימוש בנשק יום הדין.
האדישות והרפיסות שבה התנהלה ממשלת בנט-לפיד בשבועות הראשונים של גל התחלואה הנוכחי, הן במידה רבה האחראיות למציאות הקשה שבה נמצאת ישראל היום. לזכותו של ראש הממשלה ייאמר כי אצלו, לפחות, נפל סוף סוף האסימון, וכי כיום הוא משקיע מאמצים ניכרים בניסיון למצוא את הגביע הקדוש של עצירת התחלואה. בנט מוביל היום תוכנית שיקום נדיבה לבתי החולים, תוכנית להגברת האכיפה (על חשבון המאבק בפשיעה), תוכנית לשימוש בבדיקות מהירות לאיתור חולים סמויים, וכמובן, את התוכנית הנרחבת למתן מנת החיסון השלישית. אבל מול מציאות פוליטית בלתי אפשרית כמעט, נתונים רפואיים קשים, העתיד לא נראה מאוד מבטיח.
על פי התוכנית, אם כל הצעדים לא יביאו לבלימת התחלואה, יוטלו על המשק מגבלות חמורות. מתי? בערך 12 ימים לפני שמספר החולים הקשים יגיע ל-2,000. בקצב הנוכחי, זה יגיע עוד כשבועיים
בפוסט יוצא דופן באומץ הלב הציבורי שלו שפרסם אמש בעמוד הפייסבוק שלו, הודה בנט כי הוא בוחר להימנע מהשבתת המשק גם במחיר חיי אדם: "הרי ניתן היה להביא לאפס מתים מתאונות דרכים על ידי איסור נסיעה בכבישי ישראל. אבל כולנו מבינים שחייבים לחיות ולאפשר תנועה בישראל". הנמשל ברור. עוד הוסיף בנט כי תפקידה של המדינה לאזן בין כל הצרכים בצורה אחראית: "אנחנו, ממשלת ישראל, דואגים להעניק לכל אזרח בגיל המתאים חיסון. אתם, מצידכם, חייבים לשמור על חייכם. גשו להתחסן".
מהמהלכים שהוא נוקט עולה כי בנט בונה בעיקר על יעילות הזריקה השלישית – שהשימוש בה הוגדר אתמול על ידי ארגון הבריאות העולמי כבלתי מוסרי (שכן הוא בא על חשבון מתן חיסונים לאוכלוסיות במדינות אחרות, שטרם הספיקו להתחסן כלל). הנתונים על יעילותה במניעת תחלואה קשה בקרב מבוגרים שקיבלו אותה עדיין ראשוניים מאוד ואינם מספיקים. אולם ספק אם הבוסטר הזה - אם בכלל ימשיך להינתן - יוכל לעשות את העבודה ללא אמצעים נוספים, כמו הגבלת התקהלויות מחמירה. גם העובדה שהרשויות טרם הצליחו לפצח את אתגר מיליון התושבים שטרם התחסנו, למרות שרק מיעוטם נתפסים כמתנגדי חיסונים מובהקים, אינה תקינה.
להשלמת התמונה העגומה, מגיעים הנתונים מהעולם, הנאבק כולו בווריאנט דלתא. מדינות רבות, בהן ארה"ב, יפן, הפיליפינים, אוסטרליה, אוקראינה, איטליה ורוסיה דיווחו בימים האחרונים על שיאי תחלואה שלא נראו כמותם חודשים ארוכים, ובחלקן אף מאז תחילת המגפה. בארה"ב ובאנגליה חל זינוק במספר הילדים המאושפזים בגלל קורונה, ומחלקות הילדים בחלק מהמדינות כבר אינן מקבלות חולים חדשים. רמז למצב דומה כבר נראה בימים האחרונים גם בישראל, כאשר משרד הבריאות נאלץ לקבוע כי בשל העומס יש להעביר חולי קורונה הנזקקים לאשפוז מאזור המרכז לירושלים. יותר ויותר חולים כאלה ימצאו את עצמם בימים הקרובים ממתינים שעות באמבולנסים בפתח חדרי המיון עד שתימצא עבורם מיטה פנויה.
אל מול המציאות הקשה הזו עוררו דבריו של מנהל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, שטען בראיון שנתן ביום שישי ל"ידיעות אחרונות" כי מערכת הבריאות תוכל לטפל בכל מספר של חולים, כעס ודאגה בקרב הצוותים הרפואיים. "בתי החולים לא באמת יעמדו בעומס, החולים ימותו", אמר רופא בכיר בזעם.
שרית רוזנבלוםדנה קופלעל פי חישובים אופטימיים שראש הממשלה בונה עליהם, שיא הגל הרביעי, שצפוי בתחילת בספטמבר, יביא עימו לא יותר מ-1,800 חולים קשים שהמערכת תדע איכשהו להכיל. אבל מה שהוצג בשבוע שעבר בפני מנהלי בתי החולים כ"פגיעה מסוימת" באיכות הטיפול, יפגע בפועל בעשרות אלפי חולי קורונה ואחרים – שישלמו על כך בבריאותם.
על פי התוכנית במשרד ראש הממשלה, אם כל הצעדים שננקטים לא יביאו לבלימת התחלואה, יוטלו על המשק מגבלות חמורות בהרבה. מתי? בערך 12 ימים לפני שמספר החולים הקשים יגיע ל-2,000. בקצב הנוכחי, הרגע הזה יגיע בעוד קצת פחות משבועיים. אז גם נשלם את מחיר ההדבקה הנרחבת והפגיעה האנושה בשירותי הרפואה, וגם נגיע לסגר.
- שרית רוזנבלום היא כתבת הבריאות של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
