ראש השב"כ לשעבר יורם כהן אישר הבוקר (חמישי) בריאיון לכאן רשת ב' פרסום דרמטי משנת 2018, לפיו התבקש על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתמש ב"יכולות המיוחדות" של שב"כ להאזין לשותפי סוד. בדיווח אז נאמר כי היעדים להאזנה היו הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ וראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, אך הוא לא אישר זאת. בתגובה לפרסום, נתניהו השתלח במערכת אכיפת החוק, ברקע החקירות בלשכתו: "ברשויות האכיפה מנסים לבצע הפיכה שלטונית בחקירות פוליטיות".
"להרבה דברים אמרתי לראש הממשלה, אני לא יכול לעשות את זה", שחזר כהן. "לדוגמה, היה אירוע חשוב, מבחינה אובייקטיבית, מהלך חשוב ביטחוני שמדינת ישראל עשתה הכנות לגביו. וראש הממשלה חשש, מבחינתי אני אומר גם בצדק, חשש בצדק, שהנושא הזה, בגלל שלוקח חודשים לארגן אותו, ידלוף ויגיע למקומות שלא צריך להגיע ויגרום נזק. הוא ביקש שאפעיל את הכלים שלי - שכל מי ששותף סוד יפוקח על-ידי שב"כ, ואם מישהו ידליף את זה לגורם כזה או אחר - נזהה את זה ונטפל בו".
כהן נשאל אם הפיקוח כולל האזנות לטלפונים, והשיב: "בין היתר. אני לא רוצה להיכנס לשמות. אמרתי וזה ברור - כל מי ששותף סוד. כל מי ששותף סוד לפרויקט הרגיש והחשוב הזה. השב"כ יפעיל את כליו כדי לפקח על זה שרק הנושא הזה, לא דברים אחרים. כי זה פוגע בביטחון הלאומי של ישראל, אגב אם הייתה הדלפה".
עוד הוא סיפר בריאיון לרוני קובן ועמרי אסנהיים: "אני אומר לו ש'אני לא אעשה את זה'. ואני אומר לו, למה אני לא אעשה את זה? אחד, אין חשד ספציפי על אדם ספציפי. אם יש חשד, אז אני יכול להפעיל כלים, אבל אם אין חשד, מה, אני אפעיל כלים כמניעה? אני 'רוטוויילר' של ראש הממשלה על כל קהילת המודיעין? שנית, גם לא נאה שאני אפקח על כל העמיתים שלי. עם חלקם היו לי חילוקי דעות לא פשוטים, אבל גם אם היינו בעימות ויכולתי 'לנצל' את זה - זה דבר מטורף. אני לא הסכמתי".
לדבריו של כהן, נמצא בסוף הפתרון: "מי שטיפל בעניין הזה, לא עם הכלים של שב"כ, זה גוף במשרד הביטחון. אני התנדבתי לעזור להם שיעשו את ה'עבודה' הלא ראויה הזאת וזה לא היה אצלי. אני לא רוצה שבמקום שהשב"כ יתפוס מחבלים ומרגלים, יעסוק בפיקוח על קהיליית המודיעין. לא בשביל זה נתנו לי כלים".
נתניהו הגיב לדברים שאמר כהן, ותקף בהשתלחות חריפה את מערכת אכיפת החוק. "יורם כהן המיתמם - שנמצא עמוק בקמפיין פוליטי - מנסה לייצר עוד 'פרשייה' מפוברקת. ראש הממשלה ביקש להגן על סוד מדינה חיוני, קיבל את המלצת הדרג המשפטי, פעל לפי החוק, ולא פגע בזכויותיו של איש. בניגוד לדבריו של כהן, האיום האמיתי על הדמוקרטיה בישראל הוא לא מצד נבחרי הציבור, אלא מצד גורמים ברשויות האכיפה שמסרבים לקבל את דין הבוחר, ומנסים לבצע הפיכה שלטונית באמצעות חקירות פוליטיות חסרות-רסן שאינן מקובלות בשום דמוקרטיה", נמסר מלשכתו.
להשתלחות של נתניהו נוספה גם רוח גבית מצד מפלגת עוצמה יהודית של השר איתמר בן גביר, שמקורביו בשב"ס ובמשטרה נחקרים. המפלגה תלתה שלטי חוצות עם תמונתה של בהרב-מיארה, לצד הכיתוב: "התופרת המשפטית לממשלה".
גנץ: "תרבות עבריינית נהוגה בסביבתו"
גנץ הגיב בצהריים לפרסום ולדברים הקשים שהטיח נתניהו במערכת אכיפת החוק: "במשך למעלה מ-40 שנה, שירתי, ואני עדיין משרת, את ביטחון ישראל בתפקידים הרגישים ביותר. טובת המדינה וביטחונה, תמיד היו לנגד עיניי. מי שמכיר אותי יודע, שבניגוד לנתניהו, אני לעולם לא מדליף סודות מדינה, גם כשעמדתי לא מתקבלת. היו מקרים כאלו גם במערכה הנוכחית כשהייתי חבר בקבינט המלחמה".
לדבריו, "האווירה הרעילה והחשדנית של ראש הממשלה בתקופה שעליה דיבר ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, זכורה לי היטב. גם כשבאתי אליו עם תוכניות מבצעיות בשלות - הוא תמיד חשד, תמיד תידרך, תמיד ניסה למצוא אם מסתירים ממנו משהו. חוסר האמון של נתניהו נובע מאופיו ומאיך שהוא עצמו מתנהל. העובדה שנתניהו מבקש מראש השב"כ לעבור על החוק ולהפעיל כלים שמיועדים לאויבינו, נגד ראשי זרועות הביטחון, אינה מפתיעה אותי - לא אז ולא היום. היא מלמדת קודם כל עליו ועל התרבות העבריינית שנהוגה בסביבתו. היא מלמדת על החשדנות ועל חוסר היכולת להבין איך מישהו מסוגל להתנגד לעמדתו, ועדיין לפעול בנאמנות למדינה ולביטחונה".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר בתגובה לפרסום ולדברי נתניהו: "אין התלבטות מי דובר אמת. יורם כהן או בנימין נתניהו".
ההשתלחויות הקודמות של נתניהו: "מסע ציד"
זו לא פעם ראשונה שבה נתניהו משתלח בצורה כזאת במערכת אכיפת החוק, וטוען ל"ניסיון הפיכה שלטונית" נגדו. באפריל 2021, שעות אחרי פתיחת שלב ההוכחות במשפטו, טען נתניהו כי הפרקליטות עשתה בהליך שמתנהל בעניינו "שימוש פסול בכוח השלטוני" שלה, מילים שבהן השתמשה התובעת ליאת בן ארי כלפיו, וטען גם כי הפרקליטות עושה ניסיון להפיכה שלטונית. "הם במסע ציד. הם לא חקרו או חיפשו עבירה, הם חיפשו אדם - אותי", אמר.
ב-2019, לאחר הודעתו של היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט כי החליט להגיש כתב אישום נגד רה"מ, נתניהו תקף: "הערב אנחנו עדים לניסיון של הפיכה שלטונית נגד ראש ממשלה בעלילות שווא ובתהליך חקירות מזוהם ומגמתי. בוודאי שמתם לב שההחלטה של היועמ"ש מתפרסמת דווקא היום, במהירות שיא חסרת תקדים, הייתי אומר בעיתוי הרגיש ביותר של המערכת הפוליטית מאז קום המדינה. ממש כשם שכתב החשדות פורסם גם כן כמה שבועות לפני הכרעת הבוחר, בבחירות הקודמות, בזמן הרגיש ביותר של הכרעת הבוחר. אני חושב שהעובדות הללו ממחישות עד כמה התהליך הזה נגוע בשיקולים זרים".
באשר לדברי כהן, לפי הדיווח אז, ראש המוסד דאז תמיר פרדו החליף בתפקיד את מאיר דגן, ואילו הרמטכ"ל באותה תקופה בני גנץ החליף את גבי אשכנזי. זמן קצר לאחר מינויים, גילה נתניהו כי שניהם סבורים שזו תהיה טעות לשלוח את חיל האוויר לתקוף לבד את פרויקט הגרעין האיראני.
ב-2012 וב-2013 נרקם פרויקט אסטרטגי סודי ביותר, לפי הדיווח, שהיו לו מאות שותפי סוד - בצה"ל, במוסד ובגופים אחרים. אותם מאות שותפים הוחתמו על חובת סודיות, אך נתניהו חשש שקיימת דליפה. הוא פנה לראש השב"כ דאז כהן וביקש ממנו להגביר את הפיקוח על כל שותפי הסוד, ביניהם גם הרמטכ"ל וראש המוסד. "תקים צוות ותפעיל את הכלים שיש לך, כולל האזנות", ביקש נתניהו מכהן.
ראש השב"כ דאז סירב לראש הממשלה. הוא ענה לנתניהו כי אף שהוא שותף לדאגה לביטחון המידע, הוא לא מתכוון להאזין לקולגות שלו במוסד ובצה"ל. במקום זאת, הציע כהן לנתניהו להטיל זאת על המלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), גוף שאין לו יכולות האזנה חודרניות כמו של השב"כ.
נתניהו קיבל את עצתו של כהן, ולפי הדיווח אז אמר לו: "המטרה שלי היא לא לפלוש. המטרה שלי היא להרתיע". כהן לא העמיד בפני המלמ"ב אף אמצעי, ובסופו של דבר התקיימה ישיבה בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה ורבים אחרים ובה הוחלט כי אכן המלמ"ב הוא שיבצע זאת. הדבר הובא לידיעת כולם, כולל הרמטכ"ל, ראש המוסד וכל שותפי הסוד, על מנת להרתיע אותם.
כהן הגיב בזמנו לפרסום ואמר: "הפרסומים בתקשורת על אודות הנחיות של ראש הממשלה שניתנו לי כביכול בעודי מכהן כראש השב"כ - להאזין ספציפית לטלפונים של גנץ ופרדו - אינם נכונים". בתגובת כהן הוא אמר כי "ספציפית", ההנחיה להאזין לרמטכ"ל ולראש המוסד, אינה נכונה - אך לא התייחס ליתר הפעולות שעל-פי הדיווח התבקש לבצע על-ידי נתניהו.