ברקע הסערה הפוליטית והמחאה הציבורית על קידום המהפכה המשפטית, יש מי שחושש שהוויכוח יגיע גם לכותלי בית הספר. "אנחנו רואים לצערנו הרב, במיוחד בתקופה האחרונה, שהאלימות שנמצאת ברחובות וההתנהגות של חלק מהנבחרים, מחלחלת גם לבתי הספר", הזהירה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד. בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" היא אמרה: "אנחנו עם אחד. אין לנו מדינת אחרת. אין לנו ארץ אחרת. וכולם אוהבים את המדינה, גם אלה שמפגינים וגם אלה שלא".
לדברי בן דויד, "הגענו למצב של שסע עמוק בעם, לפילוג שלא היה מעולם". היא ציינה כי הסתדרות המורים בעד המתווה לפשרה שהציע נשיא המדינה יצחק הרצוג, שהתעקש גם הבוקר להגיע למצב של הידברות, על אף שהחוק הראשון במהפכה עבר בקריאה ראשונה בניגוד להצעתו. "אנחנו בעד המתווה של נשיא המדינה", טענה בן דויד, "אנחנו תומכים בנשיא המדינה שלנו, ואנחנו חושבים שההידברות היא מחויבת המציאות".
עוד ציינה מזכ"לית הסתדרות המורים כי "אין ספק שצריך לעשות שינוי במערכת המשפטית, במערכת המשפט. כולם יודעים את זה, יש גם שופטים שאומרים את זה. אבל השאלה היא איך ובאיזו צורה. ולכן על האיך והכמה צריכה להיות הידברות".
- האם מורים ומנהלים רשאים להביע את דעתם האישית בפני התלמידים, וגם לצאת להפגנה ולשבות?
"אני חושבת שהפוליטיקה צריכה להיות מחוץ למוסדות החינוך. אני יכולה לומר כשנכנסתי לתפקיד, עוד מעט כבר שש שנים כמזכ"לית, הוצאתי את הפוליטיקה, הוצאתי את הסיעות המפלגתיות מחוץ להסתדרות המורים, וכנראה שעשיתי משהו טוב. כי בזמן כזה או אחר, כל צד האשים אותי שאני מייצגת את הצד השני. אני חושבת שעובדי ההוראה לא צריכים להביע את דעתם האישית כלפי התלמידים. כן לעשות שיח, הוא חשוב, זאת הדמוקרטיה, אבל לא להכניס את הפוליטיקה לבתי הספר".
לאחר מכן הריאיון עבר לנושאים הבוערים במערכת החינוך, ובן דויד התפארה במאבק הנחוש שניהלה לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית - שהסתיים בהסכם "פורץ דרך", כלשונה. "גם הציבור, ובהחלט שרת החינוך והאוצר דאז (שאשא-ביטון וליברמן, תט"ח), וגם הממונה על השכר. אני חושבת שהבאנו בשורה גדולה מאוד".
- אז למה אנחנו לא רואים נהירה של מורים? בעבר הייתה הצעה "להביא מהנדסים מהודו". אולי זאת גם אופציה?
"למערכת החינוך גם מהודו אף אחד לא יבוא עם מה שקורה פה. המחסור של עובדי הוראה במערכת החינוך הוא לא נוצר בשנה. זה מחסור שנוצר במשך כמה שנים. כשאנחנו הסתדרות המורים התרענו בפני האוצר, התרענו בפני משרד החינוך, 'חברים חסרים לנו עובדי הוראה, חסרים לנו מורים, חסרות לנו גננות, חסרים לנו אנשי חינוך מיוחד', אף אחד לא התייחס. אמרו 'מה פתאום, הכל בסדר'. כשהבועה הזאת התפוצצה וראו את הנטישה, ובמיוחד אחרי הקורונה, את הנטישה ההמונית היה צריך לעשות הסכם".
"איך יודעים אם ההסכם טוב? קודם כל ההסכם עצר את הנטישה ואת הזליגה של עובדי הוראה ממערכת החינוך. הדבר השני, לטפל במחסור של מורים ועובדי הוראה בכלל, הוא לא בשנה ולא בשנתיים וגם לא יהיה בשלוש. בהחלט אנחנו נרגיש את המחסור הזה בשנים הקרובות. אבל מה שההסכם הזה גרם לכך, א' שיירשמו יותר אנשים איכותיים לתוך המכללות וייכנסו אנשים איכותיים למערכת החינוך".
היא נשאלה האם הסתדרות המורים תסיר את התנגדותה לחוזים אישיים והשיבה: "חוזים אישיים זאת הפרטה של מערכת החינוך, אין מילה אחרת. זה עלה בהסכם ואנחנו התנגדנו בכל תוקף שיהיו חוזים אישיים בחדר המורים. חלק מהמורים יעבדו בהסכם קיבוצי וחלק מהמורים יעבדו בהסכם אישי. אתם צריכים להבין, חדר מורים הוא חדר מאוחד, ואי-אפשר לפלג חדר מורים. מה שכן, כן איפשרנו, רצו 'טאלנטים'. אני עוד לא ראיתי 'טאלנטים'. אבל אמרו נביא מבחוץ, אז כן אפשרנו לתת 6% בשנה ולהביא את ה'כוכבים' שהם רצו לתוך המערכת בחוזים אישיים, ובלבד שלא יהיו עובדי הוראה. אני כרגע לא ראיתי אף 'טאלנט' שנכנס".
בן דויד גם התייחסה למחקרים שלפיהם כמחצית מהמורים מדווחים על עלייה באלימות, ורבע לא מרגישים מוגנים. "אני לא הייתי משתמשת במושג 'סילוק' תלמידים. זאת מילה מאוד בוטה וקשה. היום יש את המצב של השעיית תלמידים, מצב קיים. אני רוצה להגיד לך שהמנהלים לא משתמשים בכלי הזה", טענה, "הם משתמשים בו רק במקרים מאוד קיצוניים וכאשר קלו כל הקיצים".
היא ביקשה לפנות לאזרחים בסיום הריאיון ואמרה: "הסכם השכר בלבד לא יכול להשאיר אנשים איכותיים במערכת, תנו להם את הגיבוי, תנו להם את התמיכה, תאמינו לי, אתם מפקידים את ההון האנושי, את הילדים שלכם, את הנכדים שלכם בצוותים הטובים ביותר. אבל תתנו להם לעשות את העבודה שלהם, אל תתערבו להם, אל תכפו עליהם וכמובן בנושא האלימות, אם המדינה - ואני אומרת גם למשרד החינוך ואמרתי את זה גם לשר החינוך קיש ולמנכ"ל - אם לא ימגרו את האלימות שגואה בבתי הספר, אני אומרת לכם אנחנו שוב לצערנו, נראה נטישה של אנשים טובים ממערכת החינוך".