אחרי שקליע שנורה משטחי הרשות הפלסטינית גרם אמש לראשונה לנזק בבית ביישוב גן נר שבגלבוע, יניב בן שימול, רבש"ץ היישוב, אמר היום (שני) בריאיון ל-ynet radio כי "זה נס שאף היה לא היה בבית, כי אם הקליע היה נופל - הוא היה הורג".
"הירי הזה נורה בשני כלי נשק מסוגים שונים, שירו מכיפה סמוכה אל מול היישוב שלנו, מעבר לקו ההפרדה", אמר בן שימול. "אחד מהקליעים האלה הצליח בצורה כזו או אחרת לחדור לאחד הבתים, פגע בסלון ובנס גדול אף אחד לא היה בבית בשעות האלה. ברגע שהגעתי לבית זיהיתי חדירה של קליע, קוטר טיפה יותר גדול שאנחנו מכירים".
ריאיון עם ראש המועצה האזורית גלבוע עובד נור
(צילום: אביהו שפירא, חגי דקל)
לדבריו, "אנחנו יושבים ממש אל מול קו התפר, אל מול מסוף ג'למה ואזור הר מבואות ג'נין. בינינו לבין גדר ההפרדה לבין הכפר ג'למה שמעבר לקו, יש ואדי. אז כל ירי או כל רעש הכי קטן נשמע במרחב, ואתמול היו בערך 20-30 שניות של ירי מסיבי לכיוון היישוב מהכיפה הסמוכה. אנחנו הוצאנו את ההקלטות ממצלמות האבטחה של אחד התושבים ושמענו את הירי".
"זה אמנם פעם ראשונה שהיה ירי ליישוב שלנו, אבל יש עשרות יישובים שחוטפים כל יום - למשל שקד, מבוא דותן, מעלה גלבוע, מירב", המשיך בן שימול. " זה הפך להיות זה טרנד חדש עכשיו לבצע ירי. גם אם הירי לא יעיל, הוא מטריד אותנו ומכניס את התושבים ללחץ ולחרדה. כשאני אומר 'לא יעיל', אני מדבר על ירי יעיל לטווחים של הרג או לטווחים של פגיעה. זה לא באמת ירי יעיל מקילומטר וחצי, אבל כמובן שאם הקליע הזה נופל - הוא הורג. הוא לא יעיל, אבל כדור שנופל הורג, אין שום ספק".
תיעוד הירי לעבר גן נר
התגובות לאחר הירי לעבר היישוב
(צילום: אביהו שפירא)
"הערכות מצב והתרעות קיימות כל הזמן, אנחנו כל הזמן מקבלים את ההתרעות האלה וכל הזמן נמצאים על הדבר הזה", אמר הרבש"ץ. "מהרגע שהאירועים התחילו, הירי הספורדי שהתחיל לכיוון מעלה גלבוע ואחר כך בשקד - אנחנו יודעים עליו. ההיערכות הביטחונית שלנו משתנה בהתאם להנחיות, אנחנו כמובן הגברנו כוננות. כיתת הכוננות נכנסת לפעולה, ומתנדבים כל הזמן נמצאים בסיורים".
בן שימול, חבר ארגון הרבש"צים מבית ההסתדרות הלאומית, אמר כי למרות שגן נר הוא היישוב הקהילתי הכי גדול בעמק יזרעאל, הצוות שלו כולל שלושה אנשים בלבד. "אנחנו רק שלושה יישובים - רם און, מגן שאול וגן נר - יישובים שעונים על הקריטריונים של עד שני קילומטרים מהגדר, אז אנחנו נקראים יישובים סמוכי גדר. האבסורד הוא שפעם היינו מחלקות של 21 לוחמים, היום אנחנו מחלקה של שלושה, אני ועוד שלושה אנשים. אני לבד על יישוב של 720 משפחות, ואני בעצמי בחצי משרה. אני נחשב לרכיב ביטחון, כמו גדר או שער. אין אלינו התייחסות, אנחנו לא מועסקים על ידי מישהו, אין לנו אבא ואמא. אין לי תנאים מחר אם יקרה לי משהו, אני צריך לפנות לביטוח לאומי. משרד הביטחון מתנער מאיתנו כבר שנים".
לדבריו, "הצבא מעביר את הכסף לרשויות המקומיות, הרשויות המקומיות מעבירות ליישובים והיישובים מעבירים לנו את התשלום. מתייחסים אליי כאילו אני שער או נשק. אין לי שום הטבות מיוחדות ואני עובד חצי משרה על הנייר, אבל הנה אני כבר ער עכשיו 24 שעות רצוף ולא ישנתי בלילה. אף אחד אחר לא יעשה את זה. גם בעוטף עזה זה ככה, לפעמים יש מקרים הרבה יותר חמורים. כל הרבש"צים נמצאים במצב שאין להם מעמד. אבל אנחנו נמשיך, כי זה משהו שבוער בליבנו. אנחנו נקום בכל שעה, בכל דקה, ונגן בגופנו על היישובים שלנו. לא יעזור כלום. אנחנו נמשיך לעשות את זה".
ראש המועצה האזורית גלבוע, עובד נור, אמר הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי הממשלה לא עושה מספיק כדי להגן על האזור. "גזרת ג'נין היא הגזרה החמה בישראל, והגלבוע לצערי לא נמצא במבצע שעושה עכשיו משרד הביטחון", הוא אמר. "אנחנו הופכים למופקרים של מדינת ישראל, מערכת הביטחון מפקירה אותנו. אני בא בטענות לממשלת ישראל ולשר הביטחון, המדינה מתעלמת מהסיכונים. מה שנפגע בלי הפסקה זה רכוש, אבל אנחנו חווים ניסיונות לאורך קו התפר, כמעט ללא הפסקה, כל שבוע.
"הניסיונות לפגוע בתושבים הולכים וגוברים. הכתובת יותר מרשומה על הקיר, היא זועקת. אנחנו דורשים שהפתרון יהיה כזה שימנע ירי לכיוון הגלבוע. איפה שקמה חומה זה פחת בפער אדיר, בוודאי ניסיונות חדירה וירי. לא נשלים עם הקלות בלתי נסבלת שבה כל אחד יכול לשכב עם נשק ולירות".
