מועצת העיר בוקרשט, בירת רומניה, הצביעה נגד הצעה להסיר מפארק סנט סטפן בעיר את פסלו את פושע המלחמה, מירצ'ה וולקנסקו, שהיה שר האוצר בזמן מלחמת העולם השנייה ושיתף פעולה עם הנאצים. בעקבות ההחלטה שהפתיעה רבים, שגרירות ישראל ברומניה בראשות השגריר ראובן עזר פועלת בעניין זה בציפייה שאופן ההצבעה ישונה כבר בקרוב - והפסל יוסר.
את ההצעה שמשכה תשומת לב ארצית יזם חבר מועצה מהמפלגה הליברלית הלאומית של המרכז-ימין. היא נדחתה מכיוון שרוב חברי המועצה, המשתייכים למפלגה הסוציאליסטית, נמנעו באופן מפתיע. אחד ההסברים שנתנו היה שנמנעו מסיבות פוליטיות, מאחר והמפלגה הליברלית לא תיאמה עימם את סדר היום של הדיון.
חבר הפרלמנט אנטוניו אנדרוסצ'ק, ממפלגת הימין הקיצונית והלאומנית אליאנס לאיחוד הרומנים, נכח בהצבעה והאשים את מכון אלי ויזל לחקר השואה ברומניה, מוסד ציבורי שפועל למען הסרת אנדרטאות המכבדות דמויות נאציות ומשתפי פעולה, ב"שכתוב ההיסטוריה הרומנית והריסת הגיבורים שלה".
ממכון אלי ויזל נמסר כי הסירוב לקבל את ההצעה מהווה הפרה של חוק שאומץ על ידי הפרלמנט הרומני ב-2002 ושוב ב-2015, שהפך הנצחה של דמויות ששיתפו פעולה עם הנאצים לבלתי חוקית. הסירוב עומד גם בסתירה לאסטרטגיה הלאומית למלחמה באנטישמיות שאימצה רומניה ב-2021.
יון אנטונסקו, ראש ממשלת רומניה בתחילת שנות ה-40, התייצב לצד אדולף היטלר במהלך המלחמה. בשואה ניספו בין 280,000 ל-380,000 יהודים רומנים. וולקנסקו, שהיה שר שר האוצר באותה תקופה לקח חלק באימוץ חקיקה נאצית שכללה הטלת מס על יהודים והלאמת רכושם. ב-1946 הוא נידון לשמונה שנות מאסר על ידי השלטונות הקומוניסטיים שמצאו אותו אשם בשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית וכלאו אותו עד מותו ב-1952.
וולקנסקו, שיבח את הגרמנים על האופן שבו ארגנו את הגטאות. באחד מדיוני הממשלה בנוגע לחוק להלאמת רכוש יהודי הוא הדגיש את הצורך להכניס קריטריונים ברורים לזיהוי יהודים, כדי שהוראות החוק לא ישפיעו על "רומניים אתניים", ובדיון אחר בנובמבר 1941 תמך בהעלאת מסים על יהודים לצד עבודת כפייה.
מארק ויצמן, מנהל התפעול הראשי של הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, אמר כי "למרות שרומניה נקטה כמה צעדים חיוביים למען ניצולי השואה בעקבות הטרגדיה שפקדה את יהדות רומניה במהלך מלחמת העולם השנייה, אין זה מתקבל על הדעת שהם ממשיכים להאדיר פושע מלחמה כמו מירצ'ה וולקנסקו".
"במהלך המלחמה היה וולקנסקו שר האוצר, שיתף פעולה עם גרמניה הנאצית והיה אחראי על אימוץ חקיקה למיסוי יתר על יהודים ועל הסרת רכושם". ויצמן הוסיף כי "למרבה הצער, חלק מהמועצה רוצה לשכתב ולעוות את היסטוריה. סירוב זה להכיר בהיסטוריה האפלה של העבר הפשיסטי של רומניה הוא עוד תזכורת חזקה לצורך של רומניה להמשיך לעבוד עם הארגון כדי לפתור בעיות מתמשכות של השבת רכוש וזיכרון".
