האיחוד האירופי הודיע אחר הצהריים (יום ג') על הקפאת כל תוכניות הסיוע שלו לפלסטינים, בתגובה למתקפת הטרור הרצחנית ביותר אי-פעם של חמאס, שבה נטבחו מאות ישראלים ורבים נחטפו לעזה, בהם גם ילדים, נשים וקשישים. מדובר בהחלטה דרמטית, אבל היא עוררה התנגדות בקרב חלק ממדינות אירופה, ושעות לאחר ההכרזה חזרה בה הנציבות: היא הצהירה רק על "בחינה דחופה" של תוכניות הסיוע, ששוויין נאמד ב-691 מיליון אירו, והדגישה כי לא תהיה הקפאה מיידית של התשלומים.
מי שהצהיר תחילה על הקפאת הסיוע הוא אוליבר ורהלי, הונגרי ובכיר בנציבות האירופית שאחראי על תוכניות הפיתוח המדוברות. הוא עשה זאת זמן קצר לאחר שגם אוסטריה וגרמניה הודיעו על הקפאת הסיוע ההומניטרי שלהן לפלסטינים. "היקף הטרור והאכזריות נגד ישראל ועמה הוא נקודת מפנה", צייץ ורהלי ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), "לא נוכל לחזור לעסקים כרגיל. כתורמים הגדולים ביותר של הפלסטינים, הנציבות האירופית תערוך בחינה מחודשת לכל תוכניות הפיתוח שלה. כל התשלומים יופסקו מיד. כל הפרויקטים ייבחנו. כל ההצעות התקציביות, כולל זו של 2023, יושעו עד להודעה חדשה".
הודעתו של ורהלי התפרסמה מעט לפני כינוס שייערכו היום שרי החוץ האירופים בעומאן, שם הם אמורים לדון בפעולות שיינקטו בתגובה למתקפת חמאס. שעות אחדות לאחר פרסום ההחלטה הביעו אליה התנגדות אירלנד וספרד. משרד החוץ האירי תהה מהו הבסיס המשפטי למהלך, ובמדריד מסרו כי הם חשים "אי-נחת" מהפסקת הסיוע.
הקפאת הסיוע, אם תיושם בסופו של דבר, עשויה להשפיע בצורה ניכרת על הפלסטינים: האיחוד האירופי הוא כאמור מהתורמים הגדולים ביותר שלהם, ובאו"ם מעריכים כי 2.1 מיליון פלסטינים בסך הכול זקוקים לסיוע הומניטרי, בהם מיליון ילדים. לא ברור לפי שעה כיצד יושפעו התוכניות השונות מההחלטה של האיחוד.
ורהלי, שמונה לתפקידו על ידי ראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן ומשמש כנציג ארצו בנציבות האירופית, התייחס גם לטענות החוזרות ונשנות מצד ישראל להסתה הנרחבת בקרב הפלסטינים, הן בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית והן ברשתות החברתיות: "יש כעת לתת את הדעת ליסודות השלום, הסובלנות והדו-קיום. ההסתה לשנאה, האלימות וההאדרה של הטרור הרעילו את מוחותיהם של רבים מדי. אנחנו צריכים שיפעלו – ואנחנו צריכים את זה עכשיו".
שעות בודדות לפני כן הודיעה כאמור גם אוסטריה על הפסקת הסיוע שלה לפלסטינים, שעומד על 19 מיליון אירו. הממשלה השמרנית באוסטריה, נזכיר, היא מהתומכות הבולטות ביותר של ישראל במערב אירופה, ואף הניפה אחרי מתקפת הפתע של חמאס את דגל ישראל על משרדי הקנצלר ומשרד החוץ בווינה. שר החוץ האוסטרי, אלכסנדר שלנברג, שלח מסר דומה לזה של ורהלי: "היקף הטרור כל-כך נוראי שאיננו יכולים לחזור לעסקים כרגיל. לפיכך אנחנו מקפיאים את כל התשלומים של אוסטריה במסגרת שיתוף הפעולה למטרות פיתוח, לעת עתה". בדבריו, בריאיון לרדיו האוסטרי, לא עשה שלנברג הבחנה כלשהי בין עזה לבין הגדה המערבית.
בגרמניה, שרת הפיתוח סבניה שולצה אמרה כי הוחלט שלא להעביר תשלומים לתוכניות סיוע משותפות עם הפלסטינים, לצורך בחינה מחודשת. היא הדגישה כי ברלין דואגת מאז ומתמיד שהסיוע שלה ישמש רק למטרות אזרחיות ולא יגיע לידיהם של טרוריסטים: "אבל המתקפות על ישראל הן פשוט קו פרשת מים נוראי. לכן אנחנו נבחן את כל המחויבויות בתחום הפלסטיני".
שולצה ציינה כי המהלך נועד להביע את "הסולידריות הבלתי-שבירה שלנו עם ישראל", והוסיפה כי גרמניה תשתף אותה בתהליך הבחינה של הסיוע ותנסה להבין מהישראלים "כיצד אנחנו יכולים לשרת בצורה הטובה ביותר את השלום באזור ואת הביטחון של ישראל עם מיזמי הפיתוח". היא הדגישה כי גם לישראל יש בסופו של דבר איטרנס בסיוע לפלסטינים, כחלק מקידום יציבות ארוכת-טווח.
היקף תוכניות הסיוע לפלסטינים, בניהול משרד הפיתוח שבראשו עומדת שולצה, מוערך בכ-250 מיליון אירו עבור השנה הנוכחית והשנה הבאה. גרמניה לא מסרה כמה מהכסף הזה כבר הועבר לפלסטינים השנה. משרד החוץ הגרמני, יצוין, הודיע מנגד כי הסיוע שהוא מעניק לפלסטינים, בשווי 73 מיליון אירו, יימשך. גורם בממשלה בברלין אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הכספים הללו מועברים דרך האו"ם וארגונים בינלאומיים שונים , וכי גרמניה מחויבת להעביר את התשלומים שאליהם התחייבה.
ההחלטה של שרת הפיתוח הגרמנייה להקפיא את הסיוע עוררה גם תגובות-נגד בגרמניה, והנציבה מטעם משרד החוץ בברלין לענייני סיוע הומניטרי, לואיז אמסטברג, אמרה כי הסיוע המדובר לא מממן את הרשות הפלסטינית אלא נועד לעזור לאנשים רעבים. "אנחנו מוודאים בקביעות שהסיוע שלנו מגיע באמת לאנשים שצריכים אותו", אמרה. גרגור גיזי, פוליטיקאי בולט מ"מפלגת השמאל" שנמנית עם השמאל-הקיצוני, הדגיש מצדו כי חמאס, ולא כל הפלסטינים, אחראים למתקפת הטרור.
משרד החוץ באיטליה, שראש ממשלתה ג'ורג'ה מלוני הביעה תמיכה נחרצת ביותר בישראל אחרי המתקפה, הודיע דווקא כי לעת עתה אין כוונה לבחון את הסיוע האיטלקי לפלסטינים. בלשכתו של ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק נשאלו גם כן אם יפעלו בדומה לגרמניה ואוסטריה, והשיבו שאין בכוונתו לשנות את הגישה הנוכחית של לונדון ולפיה הסיוע לפליטים פלסטינים מועבר דרך גופי האו"ם.
פורסם לראשונה: 18:19, 09.10.23