אל בית משפחתו של סרן בני וייס (וייסטוך), שהבוקר (יום ו') הותר לפרסום כי נפל אתמול בקרבות ברצועת עזה, הגיעו היום מנחמים רבים. וייס, בוגר בית הספר חוגים בחיפה, היה מפקד מחלקה בגדוד 195 של חטיבת 460 בחיל השריון. הפעם האחרונה שבה הוריו ראו אותו הייתה בשבת של 7 באוקטובר, היום שבו פתח חמאס במתקפת הטרור המפלצתית על ישראל.
נשמה טהורה, חיוך כובש. הוריו של בני וייס ז"ל נפרדים
(צילום: גיל נחושתן)
"קראו לו להתייצב בבסיס, ובעלי לקח אותו ליוקנעם כדי שייסע משם, ומאז לא ראינו אותו", סיפרה הבוקר בעיניים דומעות האם אינה, אחות בכירה בחדר לידה במרכז הרפואי כרמל בחיפה. "יצא לנו רק להתכתב ולדבר בטלפון, והוא סיפר שהוא בסדר. בני לא דיבר הרבה, הוא היה אדם של פעולה ועשייה".
האב אלי, עובד במפעל ביטחוני, סיפר שבני, קצין מצטיין ומצליח שהקדיש את כל כולו לצבא ולפקודיו, היה בנם הבכור ומקור לגאווה. "הוא היה נחוש מאוד ואהב מאוד להיות עם החברים שלו. כשהסעתי אותו ליוקנעם באותה שבת שחורה הרגשתי. היה לי כבד בלב, הבנתי שזה לא יהיה נופש ושזה מסוכן מאוד. ביקשתי ממנו לחזור הביתה ולשמור על אמא שלו, והוא אמר 'אבא, צריך לעשות את המשימה. אני קצין וחייב לעשות את הדברים האלה'".
לפני כשבוע התקשר סרן וייס להוריו וסיפר להם שהוצע לו לחזור לבסיס להכשרה על טנק ברק. "שמחנו מאוד, אבל מיד אחר כך הוא אמר לנו שהוא מוותר על ההצעה ושהוא רוצה להיכנס לעזה עם כולם", מספר האב אלי. "ביום שישי האחרון הוא אמר שתתחיל מערכה קרקעית בתוך יום או יומיים ושהם מחזירים טלפונים. ביקשתי ממנו להיות זהיר מאוד ואמרתי לו שאנחנו רוצים לראות אותו בבית. הוא אמר 'הכול יהיה בסדר, אל תדאגו'. זאת הייתה השיחה האחרונה".
גם האם אינה סיפרה: "הוא אמר לי 'אמא, יהיה בסדר'. קיווינו מאוד שזה יקרה, אבל זה לא קרה. אתמול בערב, לפני חצות, שמענו דפיקות בדלת. הבנו שקרה אסון נוראי. הבנו שאיבדנו את בני".
האב אלי היה רוצה שמבני ייזכרו החיוך שהיה פרוש תמיד על פניו והשאיפה למצוינות: "הוא לא פחד משום מכשול". האם אינה מקווה שיזכרו את הנשמה הטהורה שלו: "הוא תמיד עזר לחברים והיה אהוב על כולם. אהבנו אותו מאוד, והוא יחסר לנו מאוד".
מנהלת בית הספר חוגים שבו למד בני, מילנה מירון, העידה שהיה נער טהור. "הוא היה תלמיד בכיתה מואצת והיה חבר טוב שתמיד דאג לאחרים, עם לב ענק ומחבק. הוא בחר תמיד לראות את הטוב באנשים". רכז השכבה גיורא סמולנסקי סיפר: "הוא היה תלמיד מצטיין, עם חיוך כובש, ברק בעיניים ורצון לעזור בכל דבר ועניין. צנוע, עניו ומסור. הוא תמיד היה מוקף בחברים ופיזר סביבו אהבה ושלווה".
סרן בני וייס ז"ל הותיר אחריו מלבד הוריו שני אחים: טומי בן ה-19, שאמור להתגייס לצה"ל בשבוע הבא, ודני בן ה-13. על מועד הלווייתו של בני ז"ל תצא הודעה בהמשך.
