כחודש עבר מאז ליאם גלאם, ג׳ולי חסאן ואסתי בן עמי, שלוש חברות בנות 19 משדה עוזיהו, נהרגו בתאונת דרכים קטלנית בכביש 42 לכיוון דרום, סמוך לצומת בן זכאי שליד יבנה. הן היו שלוש הרוגות מתוך 436 בני אדם שמצאו את מותם בכבישי ישראל בשנת 2024, זינוק חד של 21% לעומת שנת 2023. במספר ההרוגים עד גיל 24 חל זינוק גדול עוד יותר, של 33%. וכל זה, כשברקע קיצוץ של 90% בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בתוך 15 שנים.
מאחורי המספרים הבלתי נתפסים, עומדות מאות רבות של משפחו שחייהן נהרסו בין רגע. עמוס גלאם (61), אביו של ליאם ז"ל, סיפר בריאיון מיוחד ל-ynet ול״ידיעות אחרונות״ על אותו ערב ארור: ״זה היה ערב שקט, נחמד ורגיל. היא הייתה בבית, ניקתה, שאלתי אותה מה קורה והיא אמרה ׳אני ממש עייפה, עבדתי כל היום, אני הולכת לישון׳. יצאתי לחברים וכשחזרתי היא לא הייתה בבית, והנחתי שהיא כנראה יצאה או משהו. הלכתי לישון, ואז קיבלתי טלפון מחבר, שגם אחיינית שלו ג׳ולי נהרגה בתאונה, והוא אמר: 'תשמע, אכלנו אותה'. ידעתי שהוא אחראי על האבטחה במושב אז חשבתי שפרצו או גנבו משהו. שאלתי 'מה קרה?' והוא אמר: 'שלוש הבנות נהרגו', והוא ניתק את הטלפון. ישבתי לבד, לא עיכלתי. לא הספקתי להסתכל בטלפון וקצין הנפגעים של המשטרה כבר עמד בדלת".
ליאם הייתה הבת היחידה של עמוס, לצד ארבעה בנים. ימים ספורים לפני התאונה היא חגגה יום הולדת 19. "היא הייתה ילדה שקטה שאהבה את החיים", אמר. "בחורה דתייה, שומרת שבת ואת המסורת שלה. 'סטנדאפיסטית' כזו שמצחיקה את כולם, אהובה על כולם, אוהבת את כל העולם". על ג׳ולי ואסתי, חברותיה שנהרגו יחד איתה בתאונה, סיפר עמוס: "הן היו חברותו טובות, היו כל הזמן ביחד, טיילו ביחד".
מה אתה יודע על התאונה?
"הכל נמצא בערפל, המשטרה לא רוצה להגיד. משהו פה לא סביר. למשל, הסטייה של המכוניות מעלה ספק, כי הפגיעה הייתה בצד ימין של שני כלי הרכב. אבל אם אחד הגיע מצפון ואחד הגיע מדרום, הם היו אמורים להיפגש בצד שמאל ושמאל של שתי המכוניות. איך הן הגיעו לימין? אנחנו לא יודעים. או שהן סטו, או שהוא סטה, או שהוא עקף על פס לבן ואז ג׳ולי, שנהגה, ניסתה לברוח ממנו לשמאל. הכל מעורפל״.
לדבריו, ״אסתי ישבה ליד ג׳ולי וחטפה את המכה הכי רצינית, כי הוא עלה עליהם מצד ימין של האוטו. ליאם ישבה מאחור. זוג אחד שנסע במונית מאחוריהם ברגע התאונה והגיע אלינו הביתה בלילה שאחרי ההלוויה, סיפרו לי שהם רצו למכונית של הבנות וראו שהן כולן כבר לא בחיים". לטענת האב, שאליה סירב המשטרה להתייחס, אותה אישה רצה גם לכיוון הטנדר שפגע בבתו ובחברותיה. לדבריו, היא ספרה שהנהג אמר לה: ׳תצילי אותי, תצילי אותי, תגידי שאת נהגת, אני עם ילדים בבית׳. "היא כמובן לא הסכימה", הוסיף.
״בחקירה, הכל בגדר ערפל. אמרו: ׳ניתן לך תשובה בעוד חודשיים׳. בינתיים, הנהג הפוגע שוחרר הביתה", הוסיף עמוס. "אני כבר לא מחפש אשם. מי שאשם בכל תאונות הדרכים בארץ זה בתי המשפט. הם לוקחים עורך דין טוב ומגיעים לעסקת טיעון, מקסימום יושבים בכלא שנתיים-שלוש-ארבע ו׳יאללה, סע הביתה׳. אבל אם היו עושים חוק שמי שנתפס נוהג בשכרות, במהירות מופרזת או עם פלאפון, פעם ראשונה זה שלילה לשנה ובפעם השנייה זה לצמיתות - זה היה אחרת. אבל אין הרתעה".
הוא הוסיף: "אני נהג משאית כבר 40 שנה ומה שאני רואה בכבישים זה פשוט קרקס. עוצר אותך שוטר תנועה, אומר לך: ׳הווינקר לא עובד, המראה קצת ככה, קצת ככה׳, סתם שטויות שבכלל לא שייכות לתנועה. מה ששייך לתנועה זה שלושה דברים: פלאפון, מהירות ושכרות. זה מה שהורס אותנו בתקופה האחרונה".
גם על המדינה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא כועס. "החיסכון שעושים בכבישים, איפה משלמים אותו? בהרוגים ובפצועים", אמר. "אם היו עושים בכביש הזה הפרדה לכל האורך, או אפילו תאורה, זה היה יכול להציל את הבנות. זה כביש לא מסומן, כמו לסוסים ולעגלות. בני אדם נוסעים בכביש הזה. תיסע לגוש דן, הכל שם מסודר, מואר, למה פה לא? יש גם כאן בני אדם. כמה עולה לעשות את זה? שקל וחצי. זה לא שווה את השכול ואת כל הדבר הזה. אבל אין עם מי לדבר, זה לא מעניין אף אחד. איך אומרים? הופכים דף".
מה עובר עליכם מאז התאונה?
"אנחנו אנשים ׳בלי שידור׳, מנותקים מהעולם, כאילו אנחנו נמצאים בחלום. אני עדיין לא מעכל ולא מבין, אני חושב שאני חולם. כולם מזועזעים, כל המושב והסביבה, לקבור שלוש ילדות יפות ומקסימות כאלה אחת ליד השנייה. מי חשב על זה? למה? תאמין לי, אפשר היה למנוע את מה שקרה, אבל את אף אחד זה לא מעניין. לא אכפת להם. אני מכיר את הכביש הזה מאז שהייתי ילד קטן. לפני 50 שנה דוד שלי נהרג שם, באותו הכביש, ומאז הוא נראה יותר גרוע, כי לא הייתה את התנועה של היום. אנשים קונים מכוניות ונוסעים במהירות של חללית. הכביש הכי טוב שאתה מכיר – מתאים לסוסים ועגלות".
״אין מה לעשות, ברגע שיש לך אוכלוסייה כזו ש׳לא עושה חשבון׳ לכלום, אתה צריך להיות הכי קשה איתה״, הוא הוסיף. ״אני נוסע במשאית על 90 קמ״ש, ועובר לידך אוטו במהירות כל כך גבוהה שזה כאילו שאתה עומד. אז אחד כזה, מה? לקחת לו את הרישיון ושיילך הביתה, עד שאנשים יתנהגו כמו שצריך. בסוף הנהג שהרג את הבנות יגיע לבית המשפט,יקבל שנתיים-שלוש בעסקת טיעון ובינתיים אנחנו בשכול ובחושך. ליאם הייתה ילדה שהיא מלאך, משהו מיוחד, והיא הלכה בגלל איזה אחד טיפש. מה תעשה? זה מה יש. אין מה לעשות".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ראשית, אנו משתתפים בצער המשפחות. מעבר לכך נדגיש כי בוחני התנועה מנהלים חקירה מקצועית ויסודית הן בזירה והן לאחריה וברגישות המתבקשת מול המשפחות. נציגי שלוש המשפחות האבלות הגיעו לשיחה במשטרה וקיבלו מידע ראשוני על נסיבות התאונה, בהתאם למגבלות החוק. עוד נבהיר, כי הנהג החשוד במעורבות באירוע נפצע קשה ופונה מהזירה אל המרכז הרפואי. לאחר מכן ובהתאם לסמכות בחוק, בשלב זה נשלל רישיונו של הנהג בתום שימוע לשלושה חודשים וכבכל חקירה, עם סיומה יועברו ממצאיה לעיון והחלטת הפרקליטות, כמקובל".