גיבורים בניידת: זו הייתה אמורה להיות המשמרת האחרונה של סמ"ר יעל גוטליב, לוחמת מג"ב בת 21, בשירות הסדיר שלה לפני יציאה לחופשת שחרור. היא והשותף שלה לניידת המשטרה בתחנת אשקלון, רס"ר זיו ונונו, לא שיערו לעצמם כמה דרמטית היא תהיה. "כבר נפרדתי מהעולם, אמרתי הכול טוב, לפחות אם אני מתה אני מתה כגיבורה", משחזרת סמ"ר גוטליב את הרגעים שבהם שכבה פצועה ומדממת מירי שחטפה לפנים וביד.
הם נכנסו למשמרת בשבת 7 באוקטובר סביב השעה שש בבוקר. "פתאום נפילות של טילים בזירות רבות, בלי אזעקה", מספר רס"ר ונונו בן 38 שהיה ראש המשמרת. בקשר הם התבשרו על חדירת מחבלים ופריסת מחסומים בצירי התנועה בדרום. השניים פרסו מחסום בזיקים. "שם מאוד פחדתי, ציר חשוף, אין כל מיגון. חשבתי לעצמי שזה זיו, אני ואלוהים. וכבר אמרתי שמע ישראל", מספרת גוטליב.
2 צפייה בגלריה
לוחמת מגב יעל גוטליב שנפצעה והשוטר שהיה איתה רס״ר זיו ונוו מתחנת משטרת אשקלוןלוחמת מגב יעל גוטליב שנפצעה והשוטר שהיה איתה רס״ר זיו ונוו מתחנת משטרת אשקלון
גוטליב ורס"ר ונונו בניידת, מול המחבלים החמושים, בתחילת מתקפת הפתע
(צילום: באדיבות משטרת ישראל)
2 צפייה בגלריה
לוחמת מגב יעל גוטליב שנפצעה והשוטר שהיה איתה רס״ר זיו ונוו מתחנת משטרת אשקלוןלוחמת מגב יעל גוטליב שנפצעה והשוטר שהיה איתה רס״ר זיו ונוו מתחנת משטרת אשקלון
שלחה הודעת פרידה לאמא, לא מאמינה ששרדה. "כבר נפרדתי מהעולם"
(צילום: באדיבות משטרת ישראל)
הכותרת
יושב על הגדר: הדילמה של נסראללה
23:20
דקות אחר כך נודע להם על השתלטות המחבלים על תחנת המשטרה בשדרות, "אנחנו שומעים את הקשר אבל המוח מסרב לעכל או להאמין שזה אמיתי". תחת אש כבדה הם יוצאים למקום, ובדרך גוטליב שולחת הודעה לאמא שלה. "אמא, אם קורה לי משהו תדעי שאני אוהבת את כולם. תהיו חזקים וגיבורים".
שני השוטרים הגיעו לרחוב צר, 150 מטר לפני התחנה. "אנחנו הניידת היחידה באזור וגם לא ראינו צבא או כוחות ביטחון", משחזר ונונו, "לפנינו טנדר לבן ועליו חמושים במדי חאקי". אש תופת נפתחה לכיוון הניידת שלהם. "כדורים שרקו לנו בתוך הניידת ופתאום הרגשתי מכה חזקה בפנים. בעין שמאל אבדה הראייה, וימין מטושטשת", מספרת גוטליב. "חטפנו מכת אש מתשעה מחבלים. כל שנייה נראתה כמו נצח. אני לוחץ על הגז והוא לא מגיב", אומר ונונו, "הרכב מאט. המחבלים מולנו בטווח אפס. חשבתי שאיבדתי את יעל".
גוטליב בשארית כוחותיה מחלצת את עצמה ומצליחה לדדות לעבר מחסה מאולתר. "אני מנסה לדרוך את הנשק ומרגישה שהאצבעות ביד שמאל כמו ספגטי, הכל כואב. אני מדממת, לא יודעת איך דרכתי את הנשק וחיכיתי למחבל שיגיע. אמרתי לעצמי שלא אפול ככה סתם מבלי שיריתי ונלחמתי מול המחבלים".
פרמדיק שהגיע לאזור ביצע בה חוסם עורקים עם בד מאולתר, ובניתוח בבית חולים שלפו את הקליע שנתקע בראשה. "אני אוכלת עצמי שאני יושבת עכשיו בבית וחברים שלי לוחמים בשטח".
לאחר שהשתחררה מבית החולים גוטליב נחשפה לסרטון מדהים שבו רואים את ניידת המשטרה שלהם מול טנדר המחבלים, ואת עוצמת האש. תיעוד רגעי ההיתקלות עורר סערה, לאחר שבסרטון השוטרים נראים חולפים מול המחבלים ולא מגיבים. "פשוט נס גלוי ששרדנו את התופת", אומרת הלוחמת הצעירה, "היינו פצועים, ראשונים בזירה, ונלחמנו על החיים".