מכשול הפלדה שהוקם בגבול רצועת עזה
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
התרגילים הגדולים שביצעו בשבוע האחרון הזרוע הצבאית של חמאס יחד עם פעילי הג'יהאד האיסלאמי ועשרה פלגים נוספים בעזה, הזכירו לקצין בכיר בפיקוד הדרום שצפה בהם מגבעה מרוחקת בצד הישראלי של הגבול את אימוני צה"ל בשנת 2007, לאחר מלחמת הלבנון השנייה. הייתה באימונים מלפני כעשור וחצי מטרה של החזרת האמון והביטחון ללוחמים, בעצמם ובצה"ל, אחרי חוויית לחימה שנתפשה ככושלת וטראומטית.
הקצין הבכיר חווה כל סוג של לחימה בניסיונו העשיר, בגדודים וביחידות מובחרות, ברצועת הביטחון בדרום לבנון בסוף שנות ה-90 ובשיא אינתיפאדת הדמים ביהודה ושומרון בתחילת שנות האלפיים. הוא צבר קילומטראז' של כחצי יובל בהתמודדות עם טרור בתצורותיו השונות.
הפעם הוא צפה במעין אימון רב-ארגוני, בהשאלה מצה"ל: לא היו בו כמובן טנקים שמסתערים בחיפוי מטוסי קרב. גם התרגיל שערך חמאס לאחר מבצע שומר החומות בחודש מאי היה גדול יותר בהיקפו. אלא שהפעם, כל הפלגים ברצועה תרגלו יחד לחימה בצה"ל, מפעילי ועדות ההתנגדות ועד לגדודי חמאס, מהנוכבא ועד למערך הנ"ט, היחיד אולי שקיבל ציון "טוב" על חלקו בחודש מאי מבכירי הכוחות בעזה.
בתרגיל נוסתה רקטה חדשה לטווח רחוק עם הבטחה לדיוק מרבי - "באסם" - על שם מפקד חטיבת עזה שחוסל במבצע באביב האחרון באסם עיסא. אבל לב התרגיל היה ביכולת הפשיטה: ההחדרה לכוחות,, בעיקר ללוחמי הנוכבא המובחרים של חמאס, את האמונה שהפעם זה יצליח, לאחר סדרת כישלונות במבצע האחרון שנמשך עשרה ימים.
חידוש בהיקף ובעיתוי
השיטה מוכרת: כוח חמוש, מוסווה, ממודר ומיומן יחדור לשטח הישראלי או יגיע למרחב המכשול, יתקוף כוח צבאי קטן שפחות ערני ומוכן, וישוב מהר לשטח העזתי עם חייל חטוף או שניים. בחמאס משוועים לשחזר את ההצלחה ההיא מקיץ 2006 עם גלעד שליט, ולא אכפת להם שלאחר מכן ישראל תמטיר חורבן תנ"כי במשך כחודש ימים על הרצועה.
דרגי השטח של הזרוע הצבאית יצאו מעורערים משומר החומות: הם ניסו באופן ממשי לפחות פעמיים לפשוט לישראל עם מנהרות התקרבות לגדר וחוסלו מהאוויר עוד לפני שירדו לבטן האדמה או מיד לאחר מכן. גם הפצצת המנהרות הפנימיות, שמהן היו אמורים להילחם יתר אלפי לוחמי חמאס נגד תמרון צה"לי, לא הוסיפו לביטחון הפעילים החמושים של צבא הטרור.
החידוש הפעם, מעריכים בצה"ל, יהיה בהיקף ובעיתוי: מתקפת פשיטה קטנה ואיכותית שבה ישקיע חמאס את רוב משאביו ומאמציו, דווקא בימי שגרה שקטים, כדי להביא סוף סוף להישג צבאי ותודעתי ממשי - בדמות מספר חיילים ישראלים הרוגים ולפחות שבוי אחד. בצבא הטרור ראו לא אחת, בעיקר בשנה האחרונה, במציאות ובתרגילים של אוגדת עזה, את המהירות האולימפית שבה הכוחות נכנסים לעמדות אחוריות ומוגנות, הצירים נסגרים לתנועה ומרחב קו המגע נעלם מכל אדם ישראלי שיכול להפוך למטרה.
תרגיל "סער דרומי" לשיפור המוכנות למערכה ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל )
10 צפייה בגלריה
צה"ל ערוך. במצב חירום אוגדת עזה תהפוך למחוז רפאים, עם כוחות שרואים אך לא נראים
(צילום: יואב זיתון)
כבר ב-ח' של הכרזת "מצב חירום" באוגדת עזה, מרחב הגבול הופך למחוז של רפאים, עם כוחות שרואים אך לא נראים: צוותי קרב מחלקתיים עם שריונרים וחי"רניקים נסתרים בעמדות מיוערות או מאחורי קפלי קרקע. מדובר בשורה של מוצבי שטח מחלקתיים קטנים וחדשים במיקומם, בקרבת הגבול, מאובזרים בתנאים נוחים ללוחמים עם מתקני כושר, מכולות מגורים מרווחות, מטבח ברמה טובה ויכולת מיידית לזנק לאירוע מתפרץ סמוך.
הלוחמים עברו לחלק מהצק"מים האלה רק באחרונה ואליהם ניתן להוסיף בהכרזת מצב חירום שכזה צוותים מיחידות מובחרות במארבים קדמיים וחשאיים כשמעל שמיכה מזמזמת וצפופה של כלי טיס לא מאוישים מסוגים שונים וליעודים מגוונים. כשצה"ל נדרך באוגדת עזה, התוצאה לרוב טובה וההגנה החזקה, עם מיעוט נפגעים וסיכול מוצלח של תקיפות נ"ט, שרובן לא מדויקות, ע"ע שומר החומות. הבעיה יכולה להגיע דווקא בימים שקטים אלה, ולא משנה אם התרגיל הגדול בעזה נבלע במקביל בהכרזות סיום הקמת המכשול החדש והענק בצד הישראלי.
ניתן לפשוט דרך המכשול החדש
סוללת אדמה גבוהה ומסודרת, נוחה לטיפוס ולעמידה רציפה על רומה, מפרידה בין שני צירי מערכת שסלולים באספלט חדש בין מישורי כיסופים לחאן יונס. מפעל לייצור חומרי בנייה ייחודיים ועיבודם שפעל פה עד לאחרונה, אחד מכמה עשרות לטובת הקמת המכשול התת-קרקעי, נראה בהליכי נטישה, עם ציוד מכאני מקופל וכמה גלילי בטון בסדר אקראי.
גדר גבוהה שמתנשאת לגובה של יותר משמונה מטרים ודוקרני ברזל עבים לאורכה פרוסה בצד הישראלי, מערבית לסוללת האדמה, וכמה עשרות מטרים ממנה לכיוון עזה, הגדר הישנה, האינדיקטיבית. עדיין לא נס ליחה. 3.5 מיליארדי שקלים הושקעו במפלצת ההנדסית חסרת התקדים הזו ברמה העולמית הזו - ועדיין ניתן לפשוט ולתקוף דרכה.
את הגדר החדשה ניתן לפוצץ עם מטען חבלה ממוצע ולמרחב עצמו אפשר לזנק מתוך "מנהרת התקרבות" סמוכה. הפיר שלה יכול לצאת ממטע זיתים או מחממה כ-800 מטרים מהגבול, או אפילו מלב רצועת הפרימטר החשופה. המכשול החדש כן ימנע חדירה תת-קרקעית לשטחנו ויעכב קמעה פשיטה עילית - אך לא יסכלה הרמטית.
רכב סוואנה לבן וגדול שמביא הנה חיילי יחידת קומץ לתיקון שוטף של הגדר או דימקס שעדיין מוביל לפה עובדים לתחזוקת המכשול החדש באבטחה של שני ג'יפים צבאיים, הם הטרף הקל מבחינת חמאס למתקפה הישגית שכזו. זאת בתנאי כמובן שצבא הטרור יבחר בעיתוי שגרתי של עוד יום שקט לבצעה ובמידור-על שיערים על המודיעין הצה"לי והשב"כי. חמאס נמנע לעשות זאת בימי שגרה בשנים האחרונות (בניגוד לג'יהאד האיסאלמי ולוועדות ההתנגדות) וגם מקפיד לא לירות מנ"ט או מצליפה על אזרחים ישראלים בשגרה, כמדיניות מכוונת שמאחוריה הידיעה שהישראלים רגישים יותק למות של אזרח מאשר של חייל. מה יכול להביא אותו בכל זאת ליום שכזה?
שקל לפתוח חזית - והעדיף שלא
היו לחמאס כ-10 הזדמנויות לפחות מאז שומר החומות, או תירוצים מוצדקים מבחינתו, ליזום מתקפת פתע לכאורה שכזו. בכולם הוא שקל - והעדיף שלא. בינתיים לפחות. כך מעריכים בחטיבת המחקר של אמ"ן. מהקפאות של שכר הפקידים והמענק הקטארי, דרך תקריות הדמים בברוקין ליד ג'נין ועד למשברי האסירים בכלא הישראלי, שמגיעים חדשות לבקרים.
סוגיה זו גרמה למפקד אוגדת עזה תת-אלוף נמרוד אלוני לפתוח בשנה האחרונה צירי תקשורת ישירים ויוצאי דופן עם קצינים בשירות בתי הסוהר. כל משק כנפיים בתאי האסירים הביטחוניים של כלא גלבוע יכול בחלוף יממה לפתוח בסערת ברקים ברצועת עזה. הרעות תנאים, משבר אסירות, שינוי מיקומי כלואים - רק לבחור, כולל מהימים האחרונים.
עזה שקטה מאזעקות זה כשלושה חודשים וגם לאחר שומר החומות נשמרה התקופה הבטוחה ביותר ביחס לתקופות המקבילות שאחרי מבצעים ברצועה. חמאס ושב"כ, שהתנגדו לאורך שנים להכנסת פועלים מעזה לישראל (כל אחד מסיבותיו כמובן), התרככו בחודשים האחרונים. שב"כ פיתח מנגנון בדיקה והכשרה לתת היתרי עבודה בישראל לפועלים עזתים וחמאס הגיע באוגוסט האחרון לנקודת רתיחה מצד הציבור שלו עצמו.
רבבת פועלים עזתים, המכסה המקסימלית שישראל התירה, מולאה לחלוטין לראשונה בשבוע שעבר. עשרת אלפים תושבי הרצועה נכנסו לישראל לעבודה, במה שנראה כסדק הגדול ביותר במצור שישראל הטילה על הרצועה מאז השתלטות חמאס על עזה לפני 14 שנים. מאות אלפים צבאו על משרדי הוועדה האזרחית בעזה להגיש בקשה להיתר. רובם עובדים בבנייה בישראל, יוצאים ביום ראשון וחוזרים בחמישי. כמה מאות מהם זולגים ליהודה ושומרון, בעיקר סוחרים קטנים, אף על פי שאסור להם, כתופעה שמטרידה את צה"ל, אך לא תחזיר את הגלגל לאחור.
בישראל משתכר כל פועל עזתי כזה פי 20 מהמענק שקטאר מעניקה למשפחתו,. מדובר בסכומים שנעים בין 6,000 לעשרת אלפים שקל בחודש - "שכר של מיליונרים" במונחים עזתיים. בצה"ל ממליצים להגדיל את המכסה בגלל מחיר ההפסד שיעלה לעזתים: פועל כזה שינצל את ההיתר שלו לפגע בישראל - משפחתו מיד תיענש לא רק בהפסקת הפרנסה שלה בגלל הפיגוע אלא גם משלילת ההיתרים של יתר בני משפחתו.
בניגוד לפועלים פלסטינים מיהודה ושומרון, כאן אין סנקציה בדמות של הריסת בית מחבלים, אבל גם ההסתכלות היא שונה ורחבה יותר. בצה"ל זיהו כי יש מאות משפחות שלא ניגשו לקחת בדואר בעזה את המענק הקטארי מאז שנפתח השער לפועלים לישראל. בצבא העריכו שאותן משפחות מעדיפות להתפרנס בכבוד ולא לקבץ נדבות על חשבון הנסיכות הרחוקה.
"גם רוב רובם של פעילי הזרוע הצבאית ובעיקר מגני הספאר ליד הגבול עושים זאת כעבודה ולא מתוך אידאולוגיה חמאסית. וגם שם יש עיכובים בשכר לפעמים", ציין הקצין הבכיר. נכון, אחד הסוחרים ניצל זאת כדי להפוך לסוכן ריגול עבור חמאס וצילם ריכוזי חיילים באשקלון וסוללות כיפת ברזל, כפי שחשף שב"כ בימים האחרונים. אף אחד גם לא מבטיח שבשיקופי הרנטגן הקפדניים במעבר ארז לא תתפספס החדרה של אקדח מפורק לישראל או חומר נפץ בתוך משחת שיניים. אך כמו באיו"ש - במערכת הביטחון לא ימנעו מכ-150 אלף פלסטינים, חלקם שב"חים, מלפרנס את משפחותיהם מעבודה בישראל כגורם מייצב - רק כי כמה בודדים מהם ביצעו פיגועים בעשור האחרון.
בצבא ינסו לשכנע את הדרג המדיני להגדיל את המכסה. יש בכך גם ערך מודיעיני כפול: לצד גיוס מקורות וסוכנים על ידי שב"כ, עם אותם פועלים, "עמך עזה", מנהלים קציני פיקוד דרום שיחות חולין במעבר ארז, לנשום ממקור ראשון את הלך הרוח ברחוב העזתי. לעתים זה משמעותי יותר מריכוזי הדיווחים הגלויים והמודיעיניים שיוצאים מהרצועה ומניטור הרשתות החברתיות. כבר כעת נראה שמדובר בצעד בלתי הפיך. גזר בתקופות שקטות ומקל בימי הסלמה.
הפרס לכובש עזה: עזה
אך לא רק פועלים עזתים בישראל מסייעים לשקט היחסי. נחל חאנון בצפון הרצועה עולה מדי חורף על גדותיו והורס גידולים נמוכים בשטח של כ-50 דונמים, מנת לחמם של חקלאי צפון הרצועה. בעזה מאשימים את ישראל בשל צורת המכשול הסמוך לנחל שקמה שמנקז לנחל חאנון את מי הגשמים. בפועל, גם ההצפה בצד הישראלי, ליד מחנה ארז, מקשה על תנועת הכוחות ליד הגבול.
תיעוד מספטמבר: תקיפת ארבעה מוצבים צבאיים של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
בחודשים האחרונים, בדחיפת המומנטום של שומר החומות, זה השתנה. ביוזמה משותפת של ישראל והצלב האדום ובאישור חמאס, העזתים הבקיעו חפיר בצדם להסטת המים וניקוזם. במערכת הביטחון הישראלית התקינו במכשול החדש מעברי מים "אינטליגנטיים" וניקו את הסבכות הסתומות. התוצאה תיבחן בגשם המשמעותי הראשון. צה"ל מצדו לא מוותר על שיטוח הפרימטר, ובכל פעם שחקלאי עזה "גונבים" עוד פיסת דונם סמוכה לגדר הגבול לטובת שתילת גידולים, דחפורי ה-D-9 נכנסים לשטח הקרקע, לעיתים לאחר זמן מה של התרעה לצד השני.
מחלק משדות אלו יגיחו פעילי הנוכבא בעימות הבא. זהו רק חלק קטן מההיערכות למלחמה הבאה: אוגדת עזה לקחה על עצמה מפיקוד הדרום את המשימה לצוד את משגרי פצצות המרגמה שמשוגרים לשטחה, עם מאמץ מודיעיני בימי השגרה וניתוח חכם של מרחבי השיגור. זה אמור לשפר תוצאות אחרי שצה"ל ירה והרג 15 פעילים כאלה בשומר החומות, ומתוך הערכה כי יש בסך הכול כ-200 משגרי מרגמות רב-פעמיות לשיגור אלפי פצמ"רים. ברשות ארגוני הטרור גם רקטות עתירות משקל בהיקף של 400-200 קילוגרמים כאמל"ח "הפתעה" שלא צלח בעימות במאי: שתיים ששוגרו יורטו על ידי כיפת ברזל ועוד כמה בודדות לא זוהו בשטח הישראלי. גם תיקוני הגדר, שיכולים לתת מטרה קלה לחמאס בשגרה, מרוכזים ליום או יומיים בתדירות משתנה במקום אחת לשבוע, ומבוצעים כמבצע הגנה גדודי עם כוחות רבים.
"הפרס למי שכובש את עזה הוא עזה" הוא משפט מפתח שנטבע בפיקוד הדרום, שמכין ומתקף כל העת גם תוכניות לכיבוש מלא של הרצועה. חמאס וצה"ל הצטיינו לאורך העשור האחרון בניתוח והערכה שגויים של כוונות היריב. וכך, ברוב הסבבים והמבצעים, שני הצדדים נגררו ולא יזמו או הובילו. חמאס ידע להתחמש מחדש בין מבצע למבצע אם כי מאז שומר החומות בצה"ל זיהו כי ייצר מחדש רק כאלף מ-4,000 הרקטות שירה בגלל הפגיעה הקשה שהוסבה למערך הייצור שלו.
מדובר בקצב איטי יחסית של "מלא מחדש" בהשוואה לתקופה שאחרי מבצעים דומים. נחמה נוספת שממנה מעודדים בצה"ל היא התקופה הקצרה יחסית שבה לא עשו כלום: אי קיום המשא ומתן להסדרה בין הצדדים אחרי המבצע נמשך כשלושה חודשים עד שחודש סביב אוגוסט בתיווך מצרי. מדובר בזמן יקר, אך הפעם הדרג המדיני פעל אקטיבית לקדם מהלכים להרגעת המצב לאורך זמן.
קו הנוף בעוטף עזה השתנה בשנה האחרונה משני צדיו: כבר מכביש 34, כמה קילומטרים לאחר הפנייה מצומת יד מרדכי, רואים את תנופת הבנייה בבניינים החדשים שמוקמים בשדרות, ובחבל אשכול זוכה היישוב כרם שלום לעדנה מחודשת עם גן ילדים שנפתח לראשונה זה שנים לצד גרעין התיישבותי.
