(צילום: נויל האריס, חגי דקל, אורי דוידוביץ)
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, התייחס בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" למשבר האקלים, והודה כי ישראל אינה ערוכה לו. אש, שנשאל על הפרויקט שפורסם הבוקר על היערכות ישראל לגלי חום קיצוניים, אמר כי "אני לא חושב שאנחנו ערוכים למצב חירום אקלימי. אנחנו נכנסים לנושא הזה, לומדים אותו ומנסים להבין את המשמעות של ההתחממות הגלובלית, גם בהקשר של אירועי חירום כמו שאנחנו רואים באירופה וגם באופן כללי".
לדברי אש, "זה נכון שאנחנו רגילים לחיות בחום גבוה יותר מאשר באירופה, אבל עלינו להיערך למצב שבו תהיה עלייה משמעותית בטמפרטורות ואנשים ייפגעו. מדובר בחלק מההיערכות הכוללת למצבי חירום שונים - פנדמיה, ההתחממות הגלובלית, רעידת אדמה. מערכת הבריאות צריכה חוסן כדי להתמודד עם המצבים האלה".
פרופ' אש התייחס גם לאבעבועות הקוף, שבעקבותיהן הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום, והודיע כי "החיסונים יגיעו מחר אחר הצהריים - ונתחיל לחלק אותם לקופות החולים כדי לחסן את כל מי שנמצא בסיכון".
לדברי אש, "התמודדנו בחודשיים האחרונים עם המחלה הזו, שהיא חדשה באזור שלנו, בטח בהיקפים אלה. היה צריך לבנות את היכולות. התבססנו תחילה על יכולות מרוכזות, גם יכולות הבדיקות, וההחלטות התקבלו בצורה מרוכזת. בשבועות האחרונים, בגלל העלייה במספר הנדבקים, החלטנו לפזר את זה. חסרים חיסונים בעולם והיה מאמץ גדול להביא את המספר שהצלחנו להביא (מחר יגיעו 5,000 חיסונים, א"י). זו התמודדות עם מחלה שהיא כלל-עולמית ובוודאי הדברים לוקחים זמן".
פרופ' אש נשאל אם קיים חשש גבוה יותר להידבקות במחלה בקרב גברים להט"בים, והאם כדי לא להיות חשודים בהומופוביה בחרו במשרד הבריאות להצניע זאת. פרופ' אש השיב כי "רצינו לנהל את זה ברגישות. זה לא עניין של חשש, בדברים כאלה אסור שתיווצר סטיגמה. השיח היה הסברתי בקרב הקהילה, כי באמת הרבה מהמקרים, לא כולם, היו בקרבה. אני חושב שזה נוהל בצורה טובה ולא חושב שיש בעיה של מודעות בקרב מי שנמצא בסיכון למחלה. הם יודעים ממה ואיך צריך להיזהר, ולהערכתי גם יבואו להתחסן. הרגישות הייתה במקומה".
כשנשאל אם בדיעבד, מדיניות הקורונה המחמירה של משרד הבריאות הייתה שגויה, השיב אש כי אינו חושב כך. "מה שהמלצנו ועשינו היה מותאם למצב", אמר. "היום המצב שונה לחלוטין, גם בגלל הווריאנט שהוא קל יותר וגם בגלל החיסונים. אם לא היינו נוקטים צעדים בזמנו זה היה עולה בהרבה חיי אדם, כמו שראינו שקרה במקומות אחרים. יש לצעדים האלה מחירים שאנחנו רואים עד עצם היום הזה וצריכים להתמודד איתם. למשל, העלייה בפניות למערכת בריאות הנפש היא בהחלט תוצאה של המגפה ושל הצעדים שנקטנו בה. אבל, אני חושב שאם היינו נוקטים אחרת, זה היה חוסר אחריות שהיה עולה בחיי אדם".
פרופ' אש ציין כי הוא חושש מאפשרות של גל נוסף של קורונה בחורף, ואמר כי על ישראל להיערך אליו. "אולי לאחר החורף הזה נוכל 'לנרמל' את הטיפול במחלה", אמר, בהתייחסות לאפשרות שבעתיד היחס לקורונה יהיה כמו אל שפעת או מחלות אחרות. הוא הדגיש כי במצב הנוכחי, שבו עדיין אלפים נדבקים בקורונה מדי יום, אין מקום לבטל את הבידוד למאומתים.
מנכ"ל משרד הבריאות התייחס גם לכך ששרת הכלכלה אורנה ברביבאי צפויה לפרסם בקרוב את ההיתר שיסדיר את מהלך קיצור התורנויות למתמחים. ההיתר צפוי להיות שונה מהטיוטות שמכירים המתמחים, בשל מחלוקות בין משרדי האוצר והבריאות, אך הם ממשיכים לדרוש לקצר את התורניות מ-26 שעות ללא יותר מ-18. "העמדה שלנו היא לקצר את התורנויות", אמר אש. "צריך לקצר למה שהתכוונו מלכתחילה, 16 שעות+2, אבל כרגע אני לא רואה שזה ישים בצורה מיידית וההיתר יצטרך להתייחס לכך".
"הבעיה המרכזית היא השכר", הדגיש אש. "צריך להגיע להסכם שבו יקצרו את השעות והמתמחים לא ייפגעו, או ייפגעו חלקית. כרגע, במצב הפוליטי לפני בחירות, יש קושי לקדם את זה, וכנראה שנחכה לממשלה הבאה".
המתמחים מאיימים: "שבענו מהבטחות"
יו"ר ארגון המתמחים "מרשם", ריי ביטון, אמרה מוקדם יותר הבוקר באולפן ynet כי אינה יודעת מה יהיה בהיתר, וכי "יש בעיקר שמועות ובעיקר חצאי אמיתות שמגיעות מכל מיני גורמים עלומים". לדבריה, "לאורך כל הדרך היו נסיונות למצוא פתרונות הזויים שלא כוללים קיצור אמיתי. בין אם מדובר בקיצור למספר שעות גבוה יותר, או לצמצם את ההיקף של קיצור התורנויות, שממילא יחול במקרה הטוב על כ-3% מהמתמחים. אם איזשהו היתר ייצא לדרך, בערך 2,000 מתמחים במדינת ישראל יזכו לקיצור תורנויות בשנה הקרובה, וגם לדבר הזה אנחנו ממשיכים לראות התנגדות".
מאבק המתמחים בדרך לשיא נוסף
(צילום: סטס קופולו)
ביטון מנתה כמה מהמתנגדים - קופת חולים כללית, משרד האוצר וההסתדרות הרפואית - ואמרה כי "מדינת ישראל כושלת בלקיים את ההבטחה השלטונית שנתן שר הבריאות ניצן הורוביץ במעמד כל כך מרגש ופומפוזי. אנחנו כמעט שנה מההכרזה הזו, ארבעה חודשים אחרי שההיתר המקורי היה צריך להיכנס לתוקף, וממשיכים לעבוד 26 שעות ברצף בכל רחבי הארץ".
"המאבק הזה הוא לא מאבק לתנאים טובים יותר לרופאים, המאבק הזה הוא כדי לתת רפואה טובה לציבור החולים והחולות במדינת ישראל", אמרה. "שבענו מהבטחות וניסיונות להגיע לכל מיני הסכמות כאלה ואחרות. אנחנו רוצים לקבל סוף-סוף את מה שמגיע לנו, את מה שהבטיחו לנו, את מה שחתום. נעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה".
