לבנון בפרשת דרכים. המדינה המשוסעת, מוכת האסונות, הסכסוכים והמשברים, מעריכה כי כל הסכם עתידי שימנע מלחמה עם ישראל יצריך את יישום החלטה 1701 של האו"ם באופן מלא - ולאור זאת גם חיזוק משמעותי של הצבא, ושינויים מהותיים בו. ובשביל שינויים כאלה, היא תהיה חייבת סיוע מבחוץ.
הצבא של לבנון, אחד הדברים הממלכתיים הבודדים שנשארו אצל השכנה המתפרקת מצפון, נשען בעיקר על תמיכה מהמערב. הציוד שלו מיושן, וכוחו עלוב לעומת זה של חיזבאללה. לכן, לבנון מבינה כי עליה לייצב, לחזק ולקדם אותו לכיוון שליטה בדרום לבנון, שם יצטרך לאכוף את הימצאות פעילי החיזבאללה הרחק מהגבול עם ישראל - דבר שיבטיח שקט לתושבי הצפון, ולפיכך גם שקט בארץ הארזים.
ב"אל-אחבאר" הלבנוני, שמזוהה עם חיזבאללה, נטען הבוקר כי ביקורו אתמול בביירות של השליח האמריקני, עמוס הוכשטיין, עסק גם בחיזוק הצבא המקומי. בעיתון הגדירו את ביקורו המדיני כ"בלתי מובן", וטענו כי הוכשטיין לא הביא עמו כל מידע חדש. לעומת זאת, כך לפי העיתון, השיחה שקיים עם מפקד צבא לבנון, ג'וזף עאון, הייתה שונה. בעיתון מדווחים כי השיחה בין השניים התמקדה "במוכנות ובצרכי הצבא בשלב הבא, במיוחד אם השלב הבא ידרוש פריסה רחבה של הצבא בדרום לבנון כדי לשמור על היציבות".
בנוסף, נכתב, לפני הגעתו של הוכשטיין לפגישה עם ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, מועצת השרים הסכימה על גיוס של 1,500 חיילים נוספים לצבא לבנון. מיקאתי הציג בפני המועצה את תוכניתו של מפקד הצבא להגברת יכולות היחידות הפרוסות בדרום לבנון ויישום החלטה 1701, אחרי ש"צומצמה פריסת הצבא באזור הדרום משנת 2014 כדי להתמודד עם אתגרים אחרים".
מיקאתי דיבר על התוכנית בהקשר למצב העדין שבו נמצאת לבנון והמזרח התיכון כולו, וברקע שורת הנציגים הבינלאומיים שמגיעים למדינה ודורשים ממנה ליישם את החלטה 1701 שחיזבאללה הפר. ב"אל-אחבאר" נכתב כי תוכנית הגיוס כוללת גיוס 6,000 חיילים בשלבים, כאשר נדרש עוד שיפור תוכניות ותיאום עם תורמים. בעיתון נטען כי אתמול ניתן אישור ראשוני למעשה לגיוס 1,500 חיילים (במקום 2,000 לפי התוכנית), אחרי דיון על היכולות התקציביות של המדינה.
בחודשי המלחמה האחרונים, כאשר עלה השיח על יישום עתידי של החלטה 1701 בצורה טובה מבעבר, עלה גם השיח על הצורך בגיוס חיילים לצבא לבנון ועל הצורך של המדינה בסיוע צבאי. ממשלת לבנון, נציין, הפיצה בשבוע שעבר מסמך המציג את הכללים שמטרתם להשיג יציבות ארוכת טווח בדרום לבנון. במסמך נכתב כי מטרתו להפחית את ההסלמה ולתת אלטרנטיבה ל"כאוס" הנוכחי. כל זאת, למרות שעמדת חיזבאללה ברורה – ולפיה הפסקת האש בדרום לבנון קשורה קשר ישיר לעצירת המלחמה ברצועת עזה. בהקשר זה, סימן שאלה גדולה נוסף הוא כיצד תפעל ישראל אם אכן תצא לפועל הפסקת אש בעזה - והאם תנצור את האש גם בצפון, מבלי להגיע להסכם שיבטיח את הרחקת חיזבאללה. ההערכה היא כי כך או כך, מלחמה בטווח הקרוב או הרחוק היא בלתי-נמנעת כל עוד ארגון הטרור לא יורחק מהגבול הישראלי.
המסמך הלבנוני הבהיר כי "בזמן הקרוב" יש לצמצם את ההסלמה בגבול, אך התייחס גם לטווח הבינוני ולצורך ביישום מלא של החלטה 1701 של האו"ם וגיוס לצבא. נכתב כי החלטה 1701 מהווה את אבן הפינה להבטחת היציבות והביטחון בדרום לבנון, וכי כוחות יוניפי"ל והצבא הם שיהיו אחראים על כך. ממשלת לבנון, נכתב, מחויבת להגדיל את מספר אנשי הצבא באמצעות גיוס. במסמך נטען גם כי החלטת הגיוס מהווה צעד חשוב להגברת היכולת של צבא לבנון לשמור על הביטחון והיציבות באזור, וכי ההתחייבות להתקדם בתהליך הגיוס מראה כי לבנון מחויבת ליישום 1701.
וזה לא היה העיסוק היחיד בסוגיית הגיוס בחודשים האחרונים. בחודש יוני דווח ב"א-שרק אל-אווסט" כי הסכם עתידי בגבול לבנון יכלול חיזוק של צבא לבנון, כולל גיוס, אימונים וציוד, על מנת שיוכל לשלוט מדרום לליטני יחד עם כוח יוניפי"ל. מדינות המערב ומדינות ערב, מצדן, מודעות לכך שצבא לבנון זקוק לסיוע כדי לשנות את המצב בדרום. מפקד צבא לבנון, ג'וזף עאון, גם אמר זאת וביקש מפורשות סיוע בפגישותיו האחרונות בעולם.
לבנון, כך כבר נודע בעבר, פנתה בחודשים האחרונים לקהילה הבינלאומית וביקשה לקבל סיוע עבור צבאה, כדי שיוכל למלא את תפקידו. במרץ האחרון גם פורסם באחד העיתונים הלבנוניים כי מדינה מהמפרץ הביעה נכונותה לממן גיוס של 7,000 חיילים לצבא לבנון. כעת נותרה השאלה האם ישראל תיתן למגעים סיכוי, והאם תוכל לסמוך שוב על הבטחות לשמירה על אזור דרום לבנון נקי מחיזבאללה - שידוע בפעם הקודמת לא קוימו.
ההחלטה שלא קוימה
החלטה 1701 בשל מועצת הביטחון של האו"ם, נזכיר, זו שעומדת כעת במוקד הדיונים על הסדר מדיני שיוכל למנוע מלחמה בצפון, התקבלה ב-12 באוגוסט 2006 - חודש בדיוק מפרוץ מלחמת לבנון השנייה וחטיפתם של שני חללי צה"ל אלדד רגב ואהוד גולדווסר. במרכז ההחלטה עמדה הצבת כוח או"ם חמוש לצד חיילי צבא לבנון במרחב דרום לבנון, והרחקת חיזבאללה מהגבול הישראלי אל מעבר לנהר הליטני. בצה"ל, שנערך באותם ימים למבצע קרקעי נרחב לכיבוש המרחב עד לליטני לשם הכרעת ארגון הטרור הלבנוני, החליטו לעצור את המשימה עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש ב-14 באוגוסט - יומיים לאחר שהוכרזה וזכתה לאישור ממשלת ישראל ולבנון.
לפי החלטת האו"ם, אמור היה לקום מערך צבאי משודרג של חיילי יוניפי"ל - שהוצבו בחיץ בין ישראל ללבנון מאז תום "מבצע ליטני" בשנת 1978. הכוח שמורכב מחיילים מצבאות זרים היה אמור לפקח על כך שמחבלים מחיזבאללה, שהיה אז ארגון סמי-צבאי, לא ינועו בגבול חמושים. עד לשנת 2006 לא היה לכוח הבינלאומי של יוניפי"ל משמעות או יכולת אכיפה כלשהי, וחיזבאללה התעצם באין מפריע והתבסס בגבול הישראלי למרות החלטת האו"ם שנועדה לשנות את המצב. בהחלטה 1701 נקבע כי כוח יוניפי"ל יתוגבר ב-15 אלף חיילי או"ם חמושים, ושהם יסייעו לפריסה ולשליטת צבא לבנון בדרום המדינה.
ההחלטה קבעה כי לא יימצא נשק במרחב דרום לבנון ללא הסכמת ממשלת לבנון, והטילה אמברגו על העברת נשק לחיזבאללה. כחודש לאחר שהתקבלה התפרסו הכוחות המתוגברים של האו"ם לצד צבא לבנון בדרום המדינה, אך כבר אז לא מילאו את אחריותם לפי ההסכמים. מאז אירעו תקריות ירי רבות מול חיזבאללה. עם תום מלחמת לבנון השנייה שיקמו בארגון הנתמך כלכלית וצבאית בידי איראן את יכולות האש - והתעצמו עד לרמה שבה הוא נחשב כיום לצבא חזק, אלים ובעל יכולות אש נרחבות ורבות המכסות את רוב שטחי מדינת ישראל.
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה הצהיר שוב ושוב כי לא יסכים לדון עם ישראל על הסדר מדיני לסיום הלחימה כעת בגבול הצפון, כל עוד לא תושג הפסקת אש בעזה. המאמצים הבינלאומיים הנוכחיים, שכוללים כאמור ניסיון לחזק את צבא לבנון, מגיעים כשברקע גם החשש מהסלמה נרחבת בעקבות הבטחת נסראללה לנקום על חיסול יד ימינו פואד שוכר, כמו גם הבטחת איראן לנקום על חיסול איסמעיל הנייה בטהרן.