בשעה שההחלטה הסופית על עתיד החזרה להסכם הגרעין נראית הולכת ומתקרבת, בארה"ב דווח הלילה (בין שישי לשבת) כי איראן חזרה בה מדרישתה להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של וושינגטון. אלא שבדיווח באתר "איראן אינטרנשיונל", המזוהה עם האופוזיציה האיראנית, נטען כי ההחלטה מגיעה כשברקע מה שהוגדר ויתור אמריקני, במסגרתו לא יוטלו סנקציות על חברות שיקיימו קשרים עסקיים עם משמרות המהפכה, גם בתחום הפטרו-כימיה.
הדיווח ב"איראן אינטרנשיונל", רשת במימון סעודי שמקום מושבה בלונדון, מתבסס על דוח מפגישה סגורה שקיים ראש צוות המו"מ האיראני, עלי באגרי קאני. הדוח, כך דווח, הועבר לעיתונאים בטהרן בימים האחרונים – וכולל פירוט של הוויתורים שהצליחה איראן לקבל מארה"ב בכל הנוגע להסכם. בדוח לא תואר על מה איראן הסכימה לוותר, אלא רק מה דרשה וקיבלה, ומה סירבה טהרן לקבל בדרישות ארה"ב.
באגרי קאני, כך עולה מהדוח, אמר שסוגיית הסרת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור תעלה לדיון במו"מ בין הצדדים לאחר החזרה להסכם הגרעין. עם זאת, במידה שסנקציות לא באמת יוטלו על חברות שיקיימו קשרים עסקיים עם משמרות המהפכה, השארת הארגון האיראני ברשימה תיחשב בעיקר סמלית וחסרת משמעות מעשית.
מעבר לסוגיית משמרות המהפכה, כך לפי דברי ראש צוות המו"מ האיראני שצוינו בדוח, ארה"ב התחייבה שכמה חוקים מקומיים שעוסקים בפעילות פיננסית לא-חוקית בתחום הפצת הנשק והטרור לא ישפיעו על יישום ההסכם. מלבד זאת, הוא טען כי ארה"ב גם תבטל צווים שפרסם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, במסגרתם הוטלו סנקציות על איראנים שעוסקים בפרויקטים צבאיים חשאיים. איראן, לדבריו, לא נתנה בתמורה דבר. בנוסף, נטען בדיווח כי כמות האורניום הטבעי שתקבל איראן מרוסיה בתמורה לאבקת אורניום ("עוגה צהובה") שתעביר אליה לפי ההסכם, תהיה כפולה.
אחת הסוגיות שדרשה איראן לפתור במסגרת המו"מ הייתה התחייבות אמריקנית למלא את ההסכם ולא לפרוש ממנו, גם אם הנשיא בבית הלבן יתחלף. לפי דברי ראש צוות המו"מ האיראני, בהסכם החדש בין הצדדים נכתב כי "המשתתפות מציינות את ההתחייבות הנחושה של נשיא ארה"ב לחזור למילוי ההסכם, ככל שאיראן נותרת מחויבת לו". הנוסח הזה, לפי הדיווח, אינו מחייב בהכרח, אולם לפי באגרי קאני – הוא "מבטיח שנשיא ארה"ב יקיים את ההסכם".
עוד ויתור אמריקני, כך לפי הדיווח, הוא הסכמה לפיה מנגנון ה-snapback, שמאפשר לכל אחד מהצדדים בהסכם לחדש מיד את הסנקציות הבינלאומיות על איראן אם קבע כי היא מפרה את התנאים, יתאפשר רק בהתבסס על דוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. אם אחת המדינות החתומות על ההסכם תפעיל את המנגנון באופן חד-צדדי, כך טען באגרי קאני, האחרות לא ישתפו פעולה – ויפצו את איראן.
גנץ על איראן, שלשום באולפן ynet: "ישראל מוכנה לפעול"
(צילום: אסף חן)
בדיווח ב"איראן אינטרנשיונל" נטען כי ארה"ב התחייבה גם שכל החברות הזרות שיעבדו עם איראן עד תום כהונתו של הנשיא ג'ו ביידן, יישארו פטורות מסנקציות במשך שנתיים וחצי מרגע החלטה אפשרית של ארה"ב לפרוש מההסכם. את התנאי הזה, הסביר באגרי קאני, דרשה איראן למקרה שבו אל הבית הלבן ייכנס ב-2024 נשיא רפובליקני שיחליט לפרוש מהסכם הגרעין. גם התנאי הזה לא בהכרח מחייב, אולם לטענתו, הוא יוסיף "לחץ בינלאומי" על ארה"ב.
הלילה אמרו גורמים בממשל ביידן לרשת CNN כי עמדת הממשל בנוגע לעקבות האורניום שגילתה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית במתקנים איראניים ב-2019 לא השתנתה, ונותרה שעל איראן לתת דין וחשבון בנושא. ואולם, לטענת טהרן, סבא"א צפויה לסגור את החקירה בנושא. באגרי קאני ציין בדוח כי איראן תשחרר את כל השבויים האמריקניים שמוחזקים בידיה ברגע שיופשרו נכסים איראניים בשווי שבעה מיליארד דולר שהוקפאו על ידי דרום קוריאה.
בלי הטילים, עם פיקוח על צנטריפוגות מתקדמות
בדיווח ב"איראן אינטרנשיונל" נטען כי באגרי קאני פירט גם על הדרישות שאיראן סירבה לקבל מארה"ב במסגרת המו"מ. אחת מהדרישות הללו נוגעת לדיונים על תוכנית הטילים של איראן כחלק מהסכם הגרעין. לדברי באגרי קאני, הנושא ירד מהפרק כבר בשיחות הגרעין בשנה שעברה, עוד בימי הנשיא לשעבר חסן רוחאני. מלבד זאת, טען ראש צוות המו"מ האיראני כי טהרן סירבה לדון בפעילות האזורית שלה. דיונים כאלה, כך לדבריו, יתקיימו בעתיד כחלק מהמו"מ על הסרת סנקציות ממשמרות המהפכה.
באגרי קאני ציין כי איראן גם סירבה לדון בהגבלת פרק הזמן שיאפשר לה לפרוץ לגרעין, וסירבה להרוס צנטריפוגות מתקדמות להעשרת אורניום. ארה"ב, כך הוא אמר, דרשה שאיראן תהרוס צנטריפוגות מתקדמות מדגם IR-6, אולם לבסוף הוסכם כי איראן תשמור אותן במחסן תחת פיקוח של סבא"א.
סוגייה נוספת שעליה סירבה איראן לדון כחלק מחידוש הסכם הגרעין היא התחייבות של שני הצדדים להימנע מניסיונות פגיעה באזרחים משתי המדינות. באיראן, כך דווח, סירבו לקבל זאת, אף שבארה"ב דווח רק בשבועות האחרונים כי איש משמרות המהפכה תכנן לרצוח את היועץ לביטחון לאומי לשעבר של טראמפ, ג'ון בולטון, כנקמה על חיסול קאסם סולימאני. האיראנים גם הודיעו בעבר שיפגעו במזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו ובנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
ב"איראן אינטרנשיונל" ציינו שהתקשורת באיראן עדיין לא פרסמה את הרשימה של הוויתורים האמריקניים והסירובים האיראניים מאחר שהיא יכולה לפגוע בתוצאות השיחות. לפי הדיווח, לא ברור אם ההדלפה הייתה צעד מכוון של השלטונות בטהרן.
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אלוף במיל' תמיר הימן, אמר כי דברי הגורם האמריקני הלילה, לפיהם איראן חזרה בה מהדרישה להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, עשויים לרמוז להכנת הקרקע לכך שארה"ב תשיב בחיוב להצעת הפשרה ומבליט את הישגיה, כלשונו. "מציע להיאזר בסבלנות ולבחון בקור רוח את התוצאה שתתקבל. השטן מצוי בפרטים הקטנים שההסכם יתיר לאיראן כגון: מנגנון תגובה אוטומטית במקרה של נסיגה אמריקנית, אורניום טבעי שאיראן תקבל (במקום המועשר) מצב תשתיות העשרה וכו'. את החבילה השלמה צריך לאשר מנהיג איראן. והשאלה היא האם יסמוך בשנית על ארה"ב והמערב, לאחר שלתפיסתו היתלו בו בפעם הקודמת".
