ההסכם המתגבש עם ארה"ב להצבתה בארץ של מערכת ההגנה האווירית THAAD ("ת'אאד") נובע מאילוץ אמריקני לא פחות משהוא נובע מצורך ישראלי. הצורך של צה"ל ברור: הוא זקוק לתוספת של טילי ומשגרי יירוט אמריקניים כדי להתמודד עם מאות הטילים שהאיראנים עלולים לשגר, אם וכאשר ישראל תגיב על המתקפה נגדה ב-1 באוקטובר. במקרה כזה, הכמויות והמספרים מדברים. ככל שמשגרים מספר רב יותר של טילים במטח אחד או בשני מטחים קטנים במטרה להרוות את מערכות ההגנה - כך דרושים יותר משגרים, טילי יירוט ומכ"מים.
לישראל יש כמה שכבות של סוללות טילי יירוט. בקומה העליונה נמצאת מערכת "חץ 3", שפוגעת בטילים התוקפים במרחק מאות קילומטרים מחוץ לאטמוספרה. בקומה מתחת נמצא "חץ 2", שפוגע בטילים סמוך לגבול האטמוספרה, במרחק שעולה על 100 קילומטרים. הרחק מתחת נמצאת מערכת "קלע דוד", שמיועדת להגנה מפני טילים ממרחק גדול בתוך האטמוספרה. הקומה התחתונה היא כיפת ברזל, שמגינה נקודתית על אתרים ומיירטת טילים בטווחים קצרים של עד מאה קילומטרים.
3 צפייה בגלריה
מערכת THAAD. יכולות מקבילות לחץ 2
(צילום: AFP PHOTO / HANDOUT / DVIDS / US ARMY / Staff Sergeant Cory D. Payne)
היכולות של הת'אאד מקבילות לאלה של חץ 2 אולם אופן הפעולה שלהם שונה. ראש הקרב של חץ 2 מתפוצץ ליד הטיל הבליסטי ובכך פוגע בו או מטה את מסלולו. הת'אאד, מנגד, מיירט באמצעות פגיעה ישירה בטיל. בדגמים המודרניים של המערכת, טיל הת'אאד פוגע פיזית בדיוק בראש הנפץ של הטיל הבליסטי.
עד כה תקפה איראן את ישראל פעמיים. הראשונה בליל 14-13 באפריל, בתגובה על החיסול בדמשק של חסן מהדווי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון. השנייה, ב-1 באוקטובר, בוצעה בתגובה על חיסול חסן נסראללה בביירות. בשתי המתקפות הללו סייעו האמריקנים לישראל ביירוט הטילים הבליסטיים. הסיוע ניתן מספינות הצי השישי ששייטו באגן המזרחי של הים התיכון מול חופי טורקיה וסוריה.
המשחתות האלו מצוידות במערכת AEGIS ("אג'יס") שמשתמשת בטילים מדגם SM-3A2. אלה מסוגלים ליירט טילים בליסטיים בחלק הגבוה של מסלולם מחוץ לאטמוספרה, ובמרחקים שמגיעים למאות קילומטרים. באופן זה יכלו ה-SM-3A2 ליירט טילים שהתקרבו לישראל מכיוון מזרח ומצפון מזרח. אמנם, במתקפה באפריל יירטו כך האמריקנים כמה עשרות טילים איראנים, אולם על פי הודעת הצי השישי, במתקפת 1 באוקטובר הם יירטו "עד 12 טילים" בלבד.
הסיבה לכך לא נעוצה כנראה בביצועים גרועים אלא בכמה סיבות שהעיקרית שבהן היא "כלכלת חימושים". לדברי מקורות אמריקנים, לא היה כאן רצון לחסוך בכסף, אלא שהצורך לסייע לישראל בשתי המתקפות תוך חודשים ספורים גרם לדילול מסוכן של מלאי המיירטים של הצי השישי בים התיכון. מאחר שלצי הזה יש משימות רבות נוספות במסגרת נאט"ו, האמריקנים היו חייבים לנהוג בחיסכון.
השיגור של הטילים מאיראן ב-1 באוקטובר
סיבה נוספת הייתה כנראה חלוקת גזרות לא אופטימלית בין מערך ההגנה האווירית הישראלי לבין האמריקני, שגרמה לכך שכמה טילים זלגו בתפר. לקראת מתקפה אפשרית נוספת מאיראן, החליטו בפנטגון, בסנטקום ובצה"ל לפתור את שתי הבעיות האלה באמצעות משלוח הת'אאד.
מחירו של טיל ת'אאד אמנם לא נמוך בהרבה ממחיר SM-3 (כ-15 מיליון דולר), אבל לצבא ארה"ב יש שבע סוללות מלאות של טילי ת'אאד יבשתי ליירוט טילים בליסטיים. בכל סוללה יש 8-4 משגרים שבכל אחד מהם שמונה טילים. כך, צבא ארה"ב יכול להעביר לישראל סוללה אחת (6-4 משגרים שיכולים ליירט יחד כ-40 טילים בליסטיים) מבלי ליצור פער הגנתי במערך נאט"ו.
למה לא עכשיו
טילי ת'אאד אמריקנים כבר הופעלו בישראל, אם כי לא באש חיה, אלא במסגרת תרגילי הגנה אווירית המשותפים. לארה"ב יש בארץ מפקדת יירוט טילים שמתואמת לחלוטין עם מערך ההגנה האווירית של ישראל. חשוב מכך: מכ"ם הגילוי ובקרת האש של הת'אאד שפועל בתדר X מעניק תגבורת משמעותית למערך הגילוי הקרקעי בישראל, והוא מסוגל גם לקבל נתונים מסוללות אחרות בסעודיה ובאיחוד האמירויות (סעודיה רכשה שבע סוללות ת'אאד אחרי המכה שספגו מתקני הנפט שלה בספטמבר 2019, ושתיים מהן כבר מבצעיות. באיחוד האמירויות מערך הת'אאד עדיין לא מבצעי).
הבאת הת'אאד לישראל מייעלת את הסיוע שמעניק פיקוד המרכז האמריקני למערך ההגנה האווירית הן באמצעי גילוי והן במספר טילי היירוט. משלוח הסוללה לישראל, אם וכאשר יתבצע, גם משגר מסר הרתעתי לאיראן ולמדינות אחרות באזור בדבר נכונותה של ארה"ב לסייע לישראל ולהפעיל איתה יחד ביעילות את מערכי יירוט הטילים שלהן.
מה שמעורר תמיהה היא העובדה שסוללות הת'אאד עדיין לא הגיעו לישראל אף שהנושא נדון כבר כמה שבועות כלקח מאחוזי היירוט האמריקניים הנמוכים מול המתקפה האיראנית ב-1 באוקטובר. הצורך של ישראל בת'אאד ידוע היטב בוושינגטון, כמו גם הצורך בחיילים אמריקנים שיפעילו את הסוללה. יש מי שטוען שבכך מעכבים האמריקנים את התגובה הישראלית באיראן: ישראל מתכוננת להגיב ומצפה לתגובה – בכך אין ספק – ומועד הגעת סוללת הת'אאד הוא שיקול משמעותי בעניין זה.
אין זו פעם ראשונה שבישראל מוצבים טילי יירוט אמריקניים שמופעלים על ידי חיילים אמריקנים. הפעם הקודמת הייתה במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, כשהאמריקנים הציבו כאן סוללות פטריוט כדי לשכנע את ישראל לא לתקוף בעיראק בתגובה ליותר מ-40 טילים ששיגר אליה סדאם חוסיין. אלה היו סוללות מדגם מיושן וטילי הפטריוט לא הצליחו ליירט אפילו טיל בליסטי אחד. לעומת זאת הם גרמו נזק וגם נפגעים בבית ברמת גן שעליו נחת אחד מהם.
הפטריוט היה טיל יירוט לטווח קצר יחסית והת'אאד הוא טיל יירוט לטווח ארוך, ולכן הפעם מעטים הסיכויים שיהיו תאונות מהסוג הזה. הת'אאד יהווה תוספת משמעותית וחשובה ליירוט טילים הבאים לא רק מאיראן, אלא גם מסוריה, תימן ועיראק.
